פרשה ד – פסקה ה'
המדרש:
הרקיע דומה לבריכה, ולמעלה מן הבריכה כיפה, ומחמת שהבריכה מזעת טיפים עבות והן יורדין לתוך מים המלוחים ואינן מתערבין. אמר ר' יונה: אל תתמה, הדין ירדנא עבר בימא דטבריא ולא מתערב ביה. מעשה נסים יש בדבר, אדם כובר חטים או תבן בכברה, עד שלא ירדו שתים ושלש אצבעות הן מתערבין, ואלו מהלכין מהלך כמה שנים ואין מתערבין. רבי יודן בר' שמעון אומר: שהוא מורידן במדה, שנאמר: "כי יגרע נטפי מים", היך מה דאת אמר: "ונגרע מערכך". כעוביה של ארץ כך עוביה של רקיע, שנאמר: "היושב על חוג הארץ וגו'", "וחוג שמים יתהלך", "וחוג" "חוג" לגזירה שוה. אמר ר' אחא בשם רבי חנינא: כטס הזה. רבי יהושע בר ר' נחמיה אמר: כשתים ושלש אצבעות. רבי שמעון בן פזי אמר: המים העליונים יתירין על התחתונים כשלשים כסוסטאות, "בין מים למים", למ"ד, תלתין, רבנן אמרין: מחצה על מחצה.