פרשה ד – פסקה ו' – מי מנוחות ומי מריבה
המדרש:
"ויעש אלהים את הרקיע", זה אחד מן המקראות שהרעיש בן זומא את העולם, "ויעש", אתמהא, והלא במאמר הן, הוי: "בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם". למה אין כתיב בשני "כי טוב", רבי יוחנן תני לה בשם רבי יוסי בן ר' חלפתא: שבו נבראת גיהנם, שנאמר: "כי ערוך מאתמול תפתה", יום שיש בו אתמול ואין בו שלשום. רבי חנינא אומר: שבו נבראת מחלוקת, שנאמר: "ויהי מבדיל בין מים למים". אמר ר' טביומי: אם מחלוקת שהיא לתקונו של עולם ולישובו אין בה "כי טוב", מחלוקת שהיא לערבובו על אחת כמה וכמה. אמר ר' שמואל: לפי שלא נגמרה מלאכת המים, לפיכך כתוב בשלישי "כי טוב" שני פעמים, אחד למלאכת המים, ואחד למלאכתו של יום. שאלה מטרונה אחת את רבי יוסי, אמרה לו: למה אין כתיב בשני "כי טוב", אמר לה: אף על פי כן חזר וכללו כולו בסוף, שנאמר: "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד", אמרה ליה: משל ששה בני אדם באין אצלך ואת נותן לכל אחד ואחד מנה ולאחד אין את נותן מנה, ואת חוזר ונותן לכולם מנה אחד, לא נמצא ביד כל אחד מנה ושתות, וביד אחד שתות, אתמהא, חזר ואמר לה: כההוא דאמר ר' שמואל בר נחמן: לפי שלא נגמרה מלאכת המים, לפיכך כתיב בשלישי ב' פעמים "כי טוב", אחת למלאכת המים ואחת למלאכת היום. רבי לוי בשם רבי תנחום בר חנילאי אמר: כתיב: "מגיד מראשית אחרית", בתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה משה קרוי טוב, ועתיד ליטול את שלו מתחת ידיהם, לפיכך לא כתיב בהם "כי טוב". רבי סימון בשם ר' יהושע בן לוי אמר: משל למלך שהיה לו לגיון קשה, אמר המלך: הואיל ולגיון זה קשה, אל יכתב שמי עליו, כך אמר הקב"ה: הואיל והמים הללו לקו בהם דור המבול, ודור אנוש, ודור הפלגה, לפיכך אל יכתב בהן "כי טוב".