פרשה ה – פסקה א'
המדרש:
בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה ה סימן א – ב
א [א, ט] ויאמר אלהים יקוו המים, כתיב (תהלים קד) מן גערתך ינוסון מקול וגו', רבי ברכיה בשם רבי אבא בר אמי אמר יעשה מדה למים, והיך מה דאת אמר (זכריה א) וקו ינטה על ירושלים, רבי אבא בר כהנא בשם רבי לוי אמר, אמר הקדוש ברוך הוא יקוו לי המים, מה שאני עתיד לעשות בהם, משל למלך שבנה פלטרין והושיב בתוכה אלמים והיו משכימין ושואלים בשלומו של מלך ברמיזה ובאצבע ובמנולין, אמר המלך אלו היו פקחין על אחת כמה וכמה, אתמהא, הושיב בה המלך דיורין פקחין עמדו והחזיקו בפלטין אמרו אין פלטין זו של מלך, שלנו היא, אמר המלך תחזור פלטין לכמו שהיתה, כך מתחלת ברייתו של עולם לא היה קלוסו של הקדוש ברוך הוא עולה אלא מן המים הדא הוא דכתיב (תהלים צג) מקולות מים רבים אדירים משברי ים, ומה היו אומרין אדיר במרום ה', אמר הקדוש ברוך הוא מה אם אלו שאין להן לא פה ולא אמירה ולא דיבור והרי הן מקלסין אותי, כשאברא אדם על אחת כמה וכמה, עמד דור המבול ומרד בו, עמד דור אנוש ומרד בו, דור הפלגה ומרד בו, אמר הקדוש ברוך הוא יפנו אלו ויעמדו ויבואו אותן שישבו בהן מקודם הדא הוא דכתיב (בראשית ז) ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה.