פרשה ו – פסקה א' – חשיבותו של הירח
המדרש:
[א, יד] ויאמר אלהים יהי מאורות, ר' יוחנן פתח (תהלים קד) עשה ירח למועדים, אמר רבי יוחנן לא נברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד, אם כן למה נבראת לבנה למועדים, כדי לחדש בחשבונה ראשי חדשים ושנים, רבי שילה דכפר תמרתה בשם ר' יוחנן אמר אף על פי שעשה ירח למועדים שמש ידע מבואו, משמש ידע מבואו, אין מונין ללבנה אלא משתשקע החמה, יוסטי חברא בשם רבי ברכיה אמר הרי הוא אומר (במדבר לג) ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר לחדש, ואם ללבנה אתה מונה עד כדון לית לה אלא ארבע עשרה מטמועין, הוי אין מונין ללבנה אלא משתשקע החמה, רבי עזריה בשם רבי חנינא אמר לא נברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד, א"כ למה נבראת לבנה אלא מלמד שצפה הקדוש ברוך הוא שעתידין עובדי כוכבים לעשותן אלהות אמר הקדוש ברוך הוא מה אם משהן שנים מכחישין זה את זה עובדי כוכבים עושין אותן אלהות, אלו היו אחד על אחת כמה וכמה, רבי ברכיה בשם רבי סימון אמר שניהם נבראו להאיר שנאמר והיו למאורות, ויתן אותם אלהים ברקיע השמים, והיו לאותות אלו שבתות, ולמועדים, אלו שלש רגלים, ולימים, אלו ראשי חדשים, ולשנים, זה קדוש שנים.