פרשה ו – פסקה ד'
המדרש:
ואת הכוכבים א"ר אחא משל למלך שהיו לו שני אפוטרופין אחד שולט בעיר, ואחד שולט במדינה, אמר המלך הואיל ומיעט עצמו זה להיות שולט בעיר, גוזר אני עליו בשעה שהוא יוצא תהא כל אוכלסא יוצאה עמו, ובשעה שיהא נכנס תהא בולי ודימוס נכנסה עמו, כך אמר הקדוש ברוך הוא הואיל והלבנה הזו מיעטה עצמה להיות שולטת בלילה, גוזר אני עליה, בשעה שהיא יוצאת שיהו הכוכבים יוצאין עמה, בשעה שהיא נכנסת יהו הכוכבים נכנסים עמה, ודכוותה (בראשית י) ושם אחיו יקטן, אמר רבי אחא למה נקרא שמו יקטן, שהיה מקטין את עסקיו, מה זכה זכה להעמיד שלש עשרה משפחות גדולות, ומה אם יקטן על ידי שהיה מקטין את עסקיו כך, גדול שהוא מקטין את עסקיו על אחת כמה וכמה, ודכוותה (שם /בראשית/ מח) וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר, אמר רבי חונייא וכי מן התולדות אין אנו יודעים שהוא הצעיר, אלא מה הוא הצעיר שהיה מצעיר את עסקיו מה זכה זכה לבכורה, ומה אם הצעיר על ידי שהיה מצעיר את עסקיו זכה לבכורה הגדול שהוא מצעיר את עסקיו על אחת כמה וכמה, אתמהא