פרשה ז – פסקה ה – האדם, הנחש, השדים
המדרש:
[א, כד] ויאמר אלהים תוצא הארץ וגו', א"ר אלעזר נפש חיה זה רוחו של אדם הראשון, [א, כה] ויעש אלהים את חית הארץ למינה, ר' הושעיא רבה אמר זה הנחש, אמר רבי חמא בר הושעיא בנפשות אומר ד', כשנבראו הוא אומר חית הארץ למינה ואת הבהמה ואת כל רמש האדמה, אתמהא, ר' אומר אלו השדים שברא הקדוש ברוך הוא את נשמתן ובא לבראות את גופן וקדש השבת ולא בראן, ללמדך דרך ארץ מן השדים שאם יהיה ביד אדם חפץ טוב או מרגלית ערב שבת עם חשיכה אומרים לו השלך ממך, שמי שאמר והיה העולם היה עסוק בברייתו של עולם וברא את נשמתן בא לבראת את גופן, וקדש שבת ולא בראן.