לחיות עם פרשת השבוע – מלבושים היום

פרשת תצוה היא פרשת הלבושים. רוב מנין ובנין של הפרשה עוסק בבגדי הכהונה.
נעסוק בכך לאור מדרש שיש מקום להעמיק בו (אגדת בראשית פרק מ"ג):

…כך שנו רבותינו, עד שלא הוקם המשכן היו הבהמות כשרות, והעבודה תלויה בבכורות, אדם הראשון שהיה בכור לעולם, לבש תחילה בגדי כהונה, שנאמר: "ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם" (בראשית ג', כ"א), וכתיב "כתנת בד קדש ילבש" (ויקרא ט"ז, ד')…

המדרש לומד בגזרה שוה ש"כתנות עור" שנאמר אצל אדם הראשון הן כמו "כתונת בד קדש" שנאמר אצל הכהנים.
יש להבין, הרי שתי הכתנות הללו הפוכות זו מזו. בגדי אדם הראשון היו בגדים שנועדו לכסות ולהסתיר את ערוותו, שהרי ניתנו לו רק אחר שגילו הוא ואשתו "כִּי עֵירֻמִּם הֵם" (בראשית ג', ז'). בגדי כהונה, לעומת זאת, ניתנו "לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת" (שמות כ"ח, ב'), לגלות את מעלת הכהנים.
הכיצד, אפוא, קושרים חכמים על ידי גזרה שוה בין שני סוגי הבגדים ההפוכים?

מדרש נוסף ביחס לבגדי כהונה יכול להאיר את הענין (בראשית רבה פרשה כ', י"ב):

"ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם", בתורתו של ר' מאיר מצאו כתוב: "כתנות אור".

מתורתו של רבי מאיר ניתן להבין, שכבר בבגדי אדם הראשון, היה עומק נוסף. לא היו אלו רק בגדים שנועדו לכסות את עורו, אלא בגדים שמגלים את אורו הגדול של אדם הראשון. הקב"ה הלביש את אדם הראשון בבגדים שמופיעים את האור הגדול שלו. עוצמותיו של אדם הראשון הופיעו דרך הבגדים.
נראה שזהו עומק הלימוד בגזרה שוה מבגדי כהונה לבגדי אדם הראשון¹. הכתונת שנאמרה אצל אדם הראשון, היא הכתונת המוזכרת בבגדי כהונה. הבגד שהופיע בעקבות חטאו של אדם הראשון, לא היה רק ירידה ונפילה של האדם. כבר בעומק החטא מתחילה העליה, מתחיל להפציע אורו של אדם הראשון, על ידי הבגדים.
הכתונת לא באה להסתיר, לדכא ולכבות את האור. אדרבה, הקב"ה עשה לאדם את הבגדים, ובעומק הדברים תפקידו של הלבוש הוא לגלות את האור, להוציא מהכח אל הפועל את הכוחות והקדושה שיש באדם.

מבט זה על הבגדים הוא זה שהוליד את בגדי הכהונה, ובגדים נוספים שיש בהם מעלה מיוחדת – היחס לבגדי תלמיד חכם, בגדי שבת ויום טוב ועוד. הלכות רבות ביחס לבגדים נובעות מההבנה שהבגדים מגלים, ולא רק מכסים. בגדי שבת מגלים את קדושת השבת וכבודה, ובגדי יום טוב מגלים את מעלתו של יום טוב והשמחה המיוחדת בו.
רבי מאיר ראה את היחס הזה לבגדים כבר בבגדי אדם הראשון. כבר אז היה בבגדים בחינה של גילוי האור, ולא כיסוי והסתרת האור.

לאור דברים אלו, נבוא להבין את המושג של בגדים ושל לבושים באופן כללי.
בפנימיות התורה, תופסים הלבושים מקום מכובד.
מטרת הלבושים היא לאפשר לנו לחיות עם אורות גדולים. הדבר מתבאר על ידי משל שאמר האר"י (שער מאמרי רשב"י, פירוש ספרא דצניעותא, פ"א):

וההעלם היא סיבת הגילוי, כי לא ישיגוהו ולא יהנו מאורו כי אם על ידי לבושים אלו. משל לאור השמש אשר לא יוכל איש להביט בו מרוב בהיקותו אם לא יתרחק ממנו.

אדם המסתכל אל השמש בצורה ישירה, אינו רואה אור, אלא חושך. אם רוצה הוא לראות את השמש, הוא צריך להרכיב משקפי שמש לעיניו, ואז יוכל לראות את האור. רק הסתרת האור מאפשרת את גילויו לעינינו. "ההעלם הוא סיבת הגילוי".
האור האלוקי האינסופי שופע עלינו בעוצמה שאיננו יכולים לעמוד בה. אם לא נצמצם את האור ונלביש אותו בלבוש שיסתיר אותו – לא נוכל להיפגש עם האורות הגדולים.

מה משמעות הדברים בהנהגת החיים?
דוגמא בולטת לדבר ניתן לראות בצורה שבה חי עם ישראל בארץ ישראל. הדברים באים לידי ביטוי בדבריו של רבי נחמן מברסלב (חיי מוהר"ן, קל"ה):

אמר אז לרבי יודל, שרוצה לנסוע לארץ ישראל, ורבי יודל ברך אותו ואמר לו: רבנו, בודאי אתם רוצים לפעול שם דבר גדול, יהי רצון, שהשם יתברך יעזור אתכם, שתזכו לפעול שם מה שאתם רוצים. ונענע לו ראשו על ברכתו. אחר כך אמר: הייתי יכול לפעול מבוקשי וחפצי וענייני, שאני רוצה לפעול גם פה על ידי תפילות ובקשות ותחנונים לבד, ולא הייתי צריך לנסוע לארץ ישראל, רק החילוק, שכשאזכה להיות בארץ ישראל, אזכה לקבל השגתי על ידי לבושים, אבל כאן בחוץ לארץ לא אוכל לקבל השגתי על ידי לבושים, רק בלא לבושים, וזה החילוק שבין קדושת שבת לקדושת יום טוב. ופתח לו לרבי יודל הנ"ל הסדור של האר"י זכרונו לברכה והראה לו בכוונות, שזהו החילוק בין שבת ליום טוב, שבשבת האור מלובש בלבושין, וביום טוב האור בלא לבושין, כידוע.

נראה, שרבי נחמן עומד כאן על דבר גדול. אמנם גם בחו"ל פעל רבי נחמן ועשה רבות. תיקונים רבים נעשו על ידו בחייו, ונעשים אחר מותו, כמו שאנו יכולים לראות מידי שנה בציונו באומן. אולם, אלו הם תיקונים בלא לבושים, ואילו בארץ ישראל בתיקונים באים מלובשים.
משל למה הדבר דומה? אדם שם על לשונו סוללה בעוצמה של 1.5 וולט. הוא חש בצריבה קלה בלשונו. אם יעשה זאת עם סוללה בעוצמה גבוהה יותר, יחוש בצריבה חזקה יותר ואולי אף "יקפוץ" כתוצאה ממכת חשמל קטנה שהוא מקבל.
אולם מי ששם את לשונו על תחנת הכח בחדרה – הופך בן רגע לעפר ואפר. כדי שנוכל להנות מהחשמל המיוצר בתחנת הכח, יש צורך בלבושים רבים, שנאים רבים שדרכם עובר החשמל, עוצמתו הולכת ופוחתת עד שהוא מגיע לביתנו. גם אז, זוהי עוצמה חזקה מכדי לגעת בה בצורה חשופה. יש צורך בלבוש נוסף, כדי שנוכל לגעת במכשיר חשמלי בלי להתחשמל.

כך גם האור האלוקי בארץ ישראל. זהו אור המגיע בצורה מלובשת, ועל כן אין חשים בו ב"מכות חשמל" רוחניות. האור הוא כה גדול, שלא ניתן לקלוט אותו בצורה ישירה.
אמרה התורה (דברים י"א, י"ב):

אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה.

אתה מתבונן על המציאות – ורואה את הקב"ה. "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן" (ישעיהו נ"ב, ח'). אנו מסתכלים על המציאות ועינינו פוגשות את עיניו של הקב"ה המתבוננות בנו. וכי ניתן לעמוד בכך? אם לא נלביש על עינינו משקפיים שיכהו את האור עוד ועוד – לא נוכל לעמוד בזה.

הרמב"ן דרש בעכו דרשה לראש השנה. חלק גדול מהדרשה עוסק בעניינה של ארץ ישראל. מה הקשר בין ארץ ישראל לראש השנה? מסביר הרמב"ן – ביום הדין, כשאדם נידון על מעשיו, עליו לדעת שבארץ ישראל יש משמעות נוספת לדין. אנו נמצאים בפלטרין של מלך, וכל מעשה נמדד בעוצמה אחרת, אינו דומה החוטא בביתו, לחוטא בהיכל המלך, מול עיניו של המלך. אלו הם חיינו בארץ ישראל – אנו חיים בהיכל המלך, מול עיניו של הקב"ה.
קשה לחיות בתחושה כזו כל הזמן, ולכן הקב"ה יוצר לנו כיסוים, שיסתירו את האור הגדול.

מהם הכיסויים הללו? ממשלה שנראית לנו בעייתית, בג"ץ שפוסק בצורה שנראית לנו לא ראויה. קשיים רבים מלויים את חייו של עם ישראל בארץ ישראל. ארץ ישראל נמצאת בסכנה כתוצאה ב"שיחות שלום". עולם התורה נמצא בסכנה. הרבה דברים קשים מתרחשים בארץ ישראל. עלינו להבין שאלו הם הכיסויים שהקב"ה מכסה בהם את האור הגדול של התקופה האדירה שאנו חיים בה.

לוּ היתה ישיבת ממשלה נפתחת בטבילה במקוה, אמירת פרקי תהלים ודבר תורה – לא היינו יכולים לעמוד באורות הגדולים הללו. כיום, מתחילה ישיבת ממשלה בצורה הפוכה, וכך ניתן להנהיג את המדינה ואת עם ישראל בארצו.

אחר כל הכיסויים, מבט חודר יראה לנו את האור הבוקע מתוכם. מדינת ישראל מתקדמת בתקופה רצופת מאבקים, מלחמות וקשיים, ובכל זאת הכלכלה פורחת, המצאות אדירות מומצאות, מדינת ישראל נחשבת "מדינת סטארט-אפ", ורק נס יכול להסביר כיצד כל זה מתרחש.
עם כל הקשיים, עולם התורה שקיים היום בארץ ישראל לא היה מאז ומעולם. קטנים וגדולים, דתיים וחילונים אנשים מכל הסוגים והמינים באים ללמוד תורה. לא היה דבר כזה מאז ומעולם.
זוהי תקופה אדירה, והיא מחייבת לבושים כדי שנוכל לקלוט את האור שלה ולחיות עמו.

הלבושים אינם מסתירים את האור, אלא מגלים אותו. אנו מדינה קטנה, ובעצם, "מי סופר אותנו". משום כך אנו הולכים וגדלים ומתפתחים. משום שאנו כה קטנים – אנו יכולים לצמוח ולפרוח.

לכן, עלינו להמשיך הלאה, ולמלא את התפקיד הגדול המוטל עלינו בתקופה הזו. עולם הערכים שעם ישראל חי לפיו דורש תיקון גדול, ארץ ישראל זקוקה להרבה רחמים, עולם התורה דורש הרבה תפילות.
מי שזוכה להבין את גודל התקופה, מבין את המשמעות העצומה של לומדי תורה בימים אלו בארץ ישראל.
עלינו לפעול כדי שהתורה תופיע בגודל הראוי לתקופה. חזרת עם ישראל לארצו מולידה אור גדול, והאור זה תלמוד ירושלמי, תורתה של ארץ ישראל. התורה צריכה להופיע בגדלות ובעוצמה.
רבים רואים את התורה כאוסף של דברים שאסור לעשות. כך נתפסת התורה פעמים רבות בציבור הרחב. עלינו לגלות את האור שבתורה. להבין שהתורה מלמדת את הדרך שבה הקב"ה מנהיג את עולמו, התורה היא עולם של ערכים גדולים ועצומים, התורה היא גילוי של אור אלוקי עליון. זו התורה הגדולה, הראויה לאורות הגדולים של ארץ ישראל. יש לנו אחריות על גילוי האור הזה.

ואור גדול זה מופיע בתוך מסגרות ומחויבויות. ניתן להרגיש שהמסגרות חונקות אותנו. אולם עלינו להבין שהמסגרות – החיים בתוך חוקים שנקבעים על ידי המדינה, למשל, הם הדרך להופיע את האורות הגדולים ביותר.
לבושים אינם רק בגדים. בעולם מופיעים הלבושים בצורה של ממשלה, חוקים, תקנות – מסגרות חיים שלתוכם נכנסים האידיאלים הגדולים.
הלבושים מצמצמים את האידיאל ומקטינים אותו, אך כך מכניסים אותו לתוך החיים, וכל אחד יכול לקלוט אותו.

על בגדי כהונה נאמר (סנהדרין פ"ג ע"ב):

אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן, ומטו בה משמיה דרבי אלעזר ברבי שמעון: "וחגרת אתם אבנט", בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם, אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם, והוו להו זרים…

כהן שעובד במקדש בלא בגדי כהונה נחשב זר, וחייב מיתה. יש להבין, מדוע נחשב הכהן כמו זר? הרי הקב"ה בחר בשבט הכהונה, בלא קשר לבגדי הכהונה, ומדוע כשהכהן בלי בגדים הוא נחשב זר?
באור הדברים הוא², שהכהן הוא ביטוי לאורות גדולים ועצומים. בגדי הכהונה מאפשרים לאור הגדול להופיע. בלא בגדי כהונה אין אור הכהונה מופיע, ולכן הכהן נחשב כמו זר. רק כשלובש הכהן את הבגדים ובכך הוא מקטין ומצמצם את האור, יכול הוא לעבוד במקדש ככהן. בגדי הכהונה הם הדרך שבה מופיעים האורות הגדולים בעולם בצורה של תיקון ולא של תוהו.

דבר זה נכון בכל שטחי החיים. אנו שואפים לגדלות בכל תחום. יחד עם זאת, יש צורך במסגרות שיאפשרו לגדלות הזו להופיע. אשרינו שזכינו לחיות במדינה מתוקנת, שיש בה חוקים מתוקנים. מובן שיש גם ביקורת על דרכה של המדינה, וכשיש צורך עלינו להיאבק בכך. ואחר כל המאבקים והקשיים והדברים הנראים לנו שליליים, אנו אומרים (שיר השירים ד', ז', ועי' אורות עמ' קמ"ט):

כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ.

מדינת ישראל, עם כל הקשיים, היא המופיעה את האור הגדול של התקופה, של ארץ ישראל ושל הגאולה עלינו לפקוח את העינים לראות ולחוות את החויה האדירה של החיים בדור מיוחד זה.
חויה זו צריכה להוביל אותנו ללקיחת אחריות על ידי כל אחד ואחד על הופעת הכוחות המיוחדים של התקופה בעוצמה הגדולה ביותר.

---

¹ האר"י מבאר שגזרה שוה שייכת למידת "תפארת", ומובן מדוע למדו ביחס לבגדי כהונה, שנאמר בהם "לכבוד ולתפארת" במידת גזרה שוה.
² עי' במצוה ברה ח"ב, עמ' רמו והלאה, בביאור הענין.

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם *

אימייל *