הדרכת הסטייפלר לגדול בתורה וביראת שמים
בימים האחרונים הגעתי במקרה למסמך מרתק שנתן לי חבר. מדובר במכתב שכתב הסטייפלר – רבי ישראל יעקב קנייבסקי זצ"ל, מחבר הספר קהלות יעקב.
המכתב הוא תשובה לשאלה ששלח בוגר שמינית בישיבה תיכונית. הוא התלבט האם ללכת ללמוד בישיבת פוניבז', או בישיבת "כרם ביבנה".
המכתב המלא מופיע בסוף השיחה. כאן נעסוק בכמה נקודות העולות מהמכתב.
המחשבה הראשונה היא, שהסטייפלר ימליץ לבחור ללכת ללמוד בפוניבז'. זוהי ישיבה חרדית חשובה, שהסטייפלר היה קשור לרבניה, ואילו כרם ביבנה היא ישיבת הסדר. האם יש ספק מה ימליץ הסטייפלר, ממנהיגי היהדות החרדית?
פתיחת המכתב הפתיעה אותי והרשימה אותי מאוד:
מכתבו הגיעני ואני אינני יכול להשיב על השאלה כי איני מכיר את דרכך בלימוד וביראת שמים וההכרעה תהיה על ידך והשי"ת ידריכך בעצה טובה ורצויה.
יש בדברים אלו גדלות מרשימה ויכולת הכלה שנדיר לפגוש בה היום. הסטייפלר מכיר בכך שיש כאלו שמתאים להם לגדול בתורה בישיבת הסדר. יש בכך עוצמה של אמת ושל ענוה.
בהמשך מופיעות הדרכות בלימוד, שנכונות עבור כל תלמיד ישיבה, שהרי הרב לא הכיר את כותב המכתב. בעצם זה מיועד לכל אחד מאיתנו:
בכל אופן תקבע לימודך בעיון בלימוד הגמרא הנלמדת בישיבה בסדר הראשון, ושלוש שעות ביום תלמד גמרא אחרת בבקיאות היינו עם פירוש רש"י בלא תוספות. ודווקא עם חבר טוב שהוא בערך דומה לכשרונך ואינו אוהב הבטלה, ותחזור כל פרק 4 פעמים כמבואר בגמרא עירובין, באופן שבמשך ג' שנים תלמד כל הש"ס (בחזרת 4 פעמים על כל פרק כנ"ל).
יש כאן אמירה חשובה מאוד. בשלוש שעות ביום במשך שלוש שנים אפשר לסיים את כל הש"ס ארבע פעמים. כשלומדים עם חבר שאינו אוהב הבטלה, ומקדישים שלוש שעות נטו ללימוד הגמרא, אפשר להספיק בלימוד הראשוני שנים או שלושה דפים. כשחוזר על הפרק שוב ושוב, בפעם הרביעית זה כבר הרבה יותר מהר, ויכול לחזור על כל הפרק ביום אחד. כך זוכרים היטב את הלימוד ויכולים להספיק הרבה מאוד. גם בישיבת הסדר רוב התלמידים נמצאים בישיבה שלוש שנים, ויכולים לסיים את הש"ס ארבע פעמים, ועוד נשאר זמן במהלך היום ללימודים נוספים – אמונה, מוסר ועוד.
אמנם, כדי לעמוד בכך יש צורך בדברים נוספים שהסטייפלר מפרט בהמשך.
העיקר היותר גדול להצלחת התורה הוא להימנע מקריאת עיתונים וכן בספרים חיצוניים ר"ל, הן ספרים עיוניים כי כולם מלאים מינות ואפיקורסות ר"ל ומלאים טומאה לגרות את היצר ה' ישמרנו, ומאבדים כל דרך של אמונה ויראת שמים ומחריבים כל היהדות ר"ל.
"כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה" ואז תצליח הן ברוחניות והן בגשמיות ויתקדש שם שמים על ידך אשר לזה נברא.
בסיום המכתב מופיעה תוספת בענין הנ"ל, שכנראה היה כבר אז קשה להרבה אנשים:
ידע כי הנמנע מקריאת עיתונים וספרים חיצוניים בזמן תוקף תשוקתו והוא נמנע מזה לשם שמים למען כבוד השי"ת, ותחת זה עוסק בתורה באותה שעה זה מתקבל כעולה וכקרבן הכי גדול שאין מכיר בו אלא הקב"ה (כי הרואים יאמרו ודאי הוא בטלן ואינו מתעניין בזה) וזוכין על ידי זה לסייעתא דשמיא מופלגה מאוד, והכל משתלם ברבות הימים כפל כפליים בזה ובבא, וזוכין גם כן למדרגה גדולה של קדושה (בתנאי שלא יהא בעל גאוה) ועושין בזה נחת רוח ליוצרנו צורנו חלקנו שאין לשער ולתאר ונדבקים על ידי זה לאהבת תורה אמיתית ולאהבת הבורא ית"ש.
מי שמוכן להקריב קרבן כה גדול, זוכה לסייעתא דשמיא גדולה בלימודו. אין פלא שיכול הוא לסיים את הש"ס ארבע פעמים, כמפורט לעיל.
זהו תנאי חשוב ויסודי לכניסה לתורה. הדברים מזכירים את דברי הרמב"ם בסוף ספר טהרה (הלכות מקוואות פי"א הי"ב):
דבר ברור וגלוי שהטומאות והטהרות גזירות הכתוב הן, ואינן מדברים שדעתו של אדם מכרעתן והרי הן מכלל החוקים, וכן הטבילה מן הטומאות מכלל החוקים הוא, שאין הטומאה טיט או צואה שתעבור במים, אלא גזירת הכתוב היא והדבר תלוי בכוונת הלב, ולפיכך אמרו חכמים טבל ולא הוחזק כאילו לא טבל, ואף על פי כן רמז יש בדבר: כשם שהמכוין לבו לטהר כיון שטבל טהור, ואף על פי שלא נתחדש בגופו דבר, כך המכוין לבו לטהר נפשו מטומאות הנפשות שהן מחשבות האון ודעות הרעות, כיון שהסכים בלבו לפרוש מאותן העצות והביא נפשו במי הדעת טהור, הרי הוא אומר: "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם", השם ברחמיו הרבים מכל חטא עון ואשמה יטהרנו אמן. בריך רחמנא דסייען.
את העובדה שהעתונים והספרות מלאים מינות ואפיקורסות ושאר מרעין בישין כולנו מכירים. אומר הרמב"ם: עצם ההחלטה לפרוש מדברים אלו – כבר מביאה את האדם למצב של טהרה גדולה וזוכה בכך לסייעתא דשמיא.
הרמב"ם מדמה את זה לטבילה. הטובל במים והשאיר את קצה אצבעו הקטנה בחוץ – לא עלתה לו טבילה ואין הוא טהור.
גם למי הדעת צריך להיכנס כמו למי המקוה, בלי לשייר שום דבר בחוץ. אם לומד בישיבה ברצינות, אבל משאיר כמה תאים בחוץ, מתעניין במה שקורה בעולם, כדי שיוכל לדבר עם החבר'ה כשהוא חוזר הביתה לשבת – אין זו כניסה שלמה ואין זו טהרה.
אם אתה רוצה באמת להצליח בלימוד – הן מצד ההספק וההיקף והן מצד הקדושה והטהרה, אם אתה רוצה להגיע לאהבת התורה ולאהבת הבורא – זה דורש להקריב קרבן. והקרבן הוא ההימנעות מקריאת עיתונים.
הסטייפלר הכיר, כנראה, את תוקף הבעיה, כמה יש בכך לעכב את האדם מלהיכנס כראוי לתורה וליראת שמים, כמה זה מונע את האדם מלעלות במדרגות של קדושה, ולכן הוא חוזר ומדגיש זאת. אם האדם עושה מעצמו צעד – יכולים לחול כל הדברים האחרים – הצלחה בלימוד וביראת שמים.
ראוי לכל אחד לקבוע תפילה מיוחדת אחרי שמונה עשרה אחרי אמירת פסוק "יהיו לרצון" להתפלל על הצלחה בתורה וביראת שמים להינצל מיצר הרע, ולהתפלל על כבוד שמים ית"ש שיתקדש בעולם ולהתפלל בכל לשון שיבחר על דבר ענייניו הפרטיים היומיומיים שיהא לטובה ושלא יכשל ח"ו בהם באיזה חטא ועוון.
אף שיעברו שנים על שנים וידמה לו שאינו פועל כלום בתפילתו ידע נאמנה שאין תפילתו ח"ו לבטלה "כי ברוב הימים ימצאנו", בכל תפילה שהיא לשם שמים ואינה חוזרת ריקם.
יש בדברים אלו אמירה חזקה ומשמעותית – הבטחה של הסטייפלר שתפילה אינה חוזרת ריקם. יתכן שהדבר לוקח שנים, אבל אם יתמיד בתפילתו – היא תתקבל ולא תשוב ריקם.
מלבד התשובה לשאלת השואל, רואה הסטייפלר צורך להוסיף עוד דברים שחשובים לתלמיד ישיבה – בכל ישיבה. אחד הדברים הוא החשיבות של התפילה האישית של האדם.
יש בכך שני עניינים.
א. תפילה על כבוד שמים, על הצלחה בלימוד תורה וביראת שמים, כחלק מהתפקיד של גילוי כבוד שמים.
ב. הסטייפלר לא מתעלם מחלק נוסף בתפילה – עניינים יומיומיים כגון פרנסה, בריאות, זיווג הגון וכדומה.
נראה שיש בכך קיום לדברי חכמים שהתפילה לא תהיה "קבע" אלא תחנונים. צריך האדם לחדש בתפילתו, וזו התפילה האישית שלו על ענייניו.
רבים מרגישים קושי להתפלל ולהתחנן לפני ה' בלשון סדורה וקבועה שקבעו לנו חכמים. לא כאן המקום לדון בכך. אנו שמחים להשתמש בלשון שחכמים ראו אותה כמעולה לעמוד בה לפני ה'.
יחד עם זאת, יש מקום לתוספת, להוסיף תפילה אישית על העניינים שלך.
הסטייפלר לא מסתפק באמירה כללית, אלא מדריך על מה להתפלל, מה אמורה להיות התפילה האישית של בחור ישיבה. הדבר הראשון הוא הצלחה בתורה וביראת שמים. לשם כך נכנס אדם לישיבה. אמנם משתדל כל אחד לעשות את המוטל עליו, אך הוא זקוק להרבה סייעתא דשמיא. לכן צריך להתפלל על כך.
גם הצלחה במאבק מול יצר הרע חשובה ויסודית. עצם התפילה על כך נותנת לאדם כוחות לעמוד מול יצרו ולהתגבר עליו. גם אם לא יראה מיד תוצאות, עליו לדעת שתפילתו לא תשוב ריקם. אם יתמיד להתפלל, ימצא כוחות לעמוד מול היצר, להיכנס לתורה.
תפילה על כבוד שמים – כל מה שברא הקב"ה לכבודו ברא. אנו חלק מהבריאה ורוצים שכבוד שמים יתגלה. התפילה על כך היא שותפות מסויימת בקידוש של שמים בעולם, בנוסף לדברים שעושים בפועל למטרה זו.
כשאדם מנסח את הבקשה הזו במילותיו, מרומם אותו, ויכול לסייע להופך את השאיפה לגילוי כבוד שמים להיות חלק מהחיים.
לסיום, צריך האדם להתפלל על ענייניו הפרטיים, בלשונו. זה קרוב לדברים שאמר רבי נחמן על הצורך לפנות אל ה' בשפתו ולהתפלל על העניינים הפרטיים.
חשוב להתפלל שהכל יהיה לטובה. אנו לא יודעים מה באמת טוב. לכן צריך להדגיש "שיהא לטובה". לא כל משאלות לבנו הן באמת טובות.
היה מי שחקר – על מה אנשים מבקשים בכותל? מה כתוב בפתקים הרבים?
לאחר שהוציא – שלא כדין, כמובן – פתקים רבים מהכותל גילה, שהבקשה הנפוצה ביותר היא לנצחון של ביתר ירושלים. לא בטוח שנצחון של ביתר הוא תמיד לטובה. יש קבוצות שמתפללים שיפסידו, כדי למנוע ביטול תורה של צפיה במשחקים…
במקום השני היתה בקשה להצליח בטסט. בקשות על תורה ויראת שמים היו במקומות האחרונים…
לכן חשוב לומר שהכל יהיה לטובה. הקב"ה יודע מה באמת טוב לנו ולעולם.
זוהי אגרת מופלאה, המלאה בתמימות וביראת שמים, שנכתבה לאדם שהקרוב אלינו באורח חייו, ולכן יש בה הרבה לימוד עבורנו.
נסכם את הדברים העולים מהאגרת:
אנו רואים באגרת שגדולי ישראל ראו בישיבת הסדר מסלול לגיטימי לבחור הרוצה לגדול בתורה. חשוב לנו לדעת זאת.
חשוב לדעת שיש דרך להקיף את הש"ס בשלוש שנים על ידי לימוד שלוש שעות ביום
אדם הנמנע מקריאת עתונים וספרים חיצוניים מתקבל הדבר כעולה וכקרבן.
יש באגרת אמונה גדולה בכוחה של תפילה, מן הסתם גם מתוך נסיונו של הרב, שברוב הימים התפילות נענות.
האגרת:
מכתבו הגיעני ואני אינני יכול להשיב על השאלה כי איני מכיר את דרכך בלימוד וביראת שמים וההכרעה תהיה על ידך והשי"ת ידריכך בעצה טובה ורצויה.
בכל אופן תקבע לימודך בעיון בלימוד הגמרא הנלמדת בישיבה בסדר הראשון, ושלוש שעות ביום תלמד גמרא אחרת בבקיאות היינו עם פירוש רש"י בלא תוספות. ודווקא עם חבר טוב שהוא בערך דומה לכשרונך ואינו ואוהב את הבטלה ותחזור כל פרק 4 פעמים כמובאר בגמרא בערובין ,באופן שבמשך ג' שנים תלמד כל הש"ס (בחזרת 4 פעמים על כל פרק כנ"ל).
גם צריך ללמוד בכל יום כחצי שעה שו"ע או"ח עם משנה ברורה והלכה למעשה, גם צריך בכל יום ללמוד בספר מוסר.
העיקר היותר גדול להצלחת התורה הוא להימנע מקריאת עיתונים וכן בספרים חיצוניים ר"ל, הן ספרים עיוניים כי כולם מלאים מינות ואפיקורסות ר"ל ומלאים טומאה לגרות את היצר ה' ישמרנו, ומאבדים כל דרך של אמונה ויראת שמים ומחריבים כל היהדות ר"ל.
"כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה" ואז תצליח הן ברוחניות והן בגשמיות ויתקדש שם שמים על ידך אשר לזה נברא.
ראוי לכל אחד לקבוע תפילה מיוחדת אחרי שמונה עשרה אחרי אמירת פסוק "יהיו לרצון" להתפלל על הצלחה בתורה וביראת שמים להינצל מיצר הרע ולהתפלל על כבוד שמים ית"ש שיתקדש בעולם ולהתפלל בכל לשון שיבחר על דבר ענייניו הפרטיים היומיומיים שיהא לטובה ושלא יכשל ח"ו בהם באיזה חטא ועוון.
אף שיעברו שנים על שנים וידמה לו שאינו פועל כלום בתפילתו ידע נאמנה שאין תפילתו ח"ו לבטלה "כי ברוב הימים ימצאנו", בכל תפילה שהיא לש"ש ואינה חוזרת ריקם.
1ידע כי הנמנע מקריאת עיתונים וספרים חיצוניים בזמן תוקף תשוקתו והוא נמנע מזה לש"ש למען כבוד השי"ת, ותחת זה עוסק בתורה באותה שעה זה מתקבל כעולה וכקורבן הכי גדול שאין מכיר בו אלא הקב"ה (כי הרואים יאמרו ודאי בטל הוא ואינו מתעניין בזה) וזוכין עי"ז לסייעתא דשמיא מופלגת מאוד, והכל משתלם ברבות הימים כפל כפליים בזה ובבא, וזוכין ג"כ למדרגה גדולה של קדושה (בתנאי שלא יהא בעל גאווה) ועושין בזה נחת רוח ליוצרנו צורנו וחלקנו שאין לשער ולתאר ונדבקים עי"ז לאהבת תורה אמיתית ולאהבת הבורא ית"ש.
דורש שלומו ומברכו בכל טוב
יעקב ישראל קנייבסקי
1 לאחר חתימתו הוסיף הסטייפלר הדגשה בעניין קריאת עיתונים וספרים חיצוניים.