סדר פרקי המסכתות
דרך הלימוד: הסדר שבו סידר רבי את פרקי המסכת מלמד על משמעותם הפנימית של נושאי הפרקים.
אף כי אמרו חכמים "אין סדר למשנה", כוונתם היא לסדר המסכתות בסדרי המשנה. בכל מסכת ומסכת, נראה פשוט שיש לעמוד על הסדר בו סידר רבי את פרקי המסכת. מצאנו שעמדו על כך ראשונים, ושאלו במספר מקומות על הסדר שסידר רבי את פרקי המסכתות השונות1.
נראה, שסדרם של פרקים נוגע להבנת מהותה של המסכת והנושאים הנידונים בה. לא עניינים פרטיים עמדו בפני רבי בסדרו את המסכתות, אלא נושאים הפרקים ויחסם זה לזה, שכן הפרקים עוסקים, בדרך כלל, בנושא בשלמותו, ולא בפרט מסויים בלבד. על כן הבנת הסדר נובעת מהבנת הנושאים בכללותם ובמהותם.
יתכן שיש למצוא רמז לכך בדברי חכמים (זוה"ק ח"ג רמ"ד ע"ב):
ורבנן דמתניתין ואמוראין כל תלמודא דלהון על רזין דאורייתא סדרו ליה.
הרי שסדר המשנה והתלמוד מסודר על פי רזי התורה, ויש לעמוד על מהותם הפנימית של העניינים כדי לעמוד על הסדר.
המהר"ל רואה את עניין הסדר שבמשנה כעניין מהותי ביותר (דרוש לשבת הגדול, מובא בהגדה של פסח עמ' רכ"ח, בדילוגים):
ובמדרש: …רב הונא אמר תרתי: אין כל הגליות הללו מתכנסים אלא בזכות משניות מאי טעמא "גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם", ויש להקשות: מה ענין המשנה אל דבר זה שאין הגליות מתכנסות אלא בשביל המשנה דוקא? וביאור זה מפני כי המשנה היא סדר הלמוד המסודר יותר מן התלמוד, כי התלמוד אינו רק לפי הפלפול כי מביא לפעמים להקשות ממקום זה על מקום אחר והכל הוא לפי המשא והמתן לא לפי הסדר, אבל המשנה הוא למוד מסודר כל דבר יחד לפי הסדר. וזה שאמרו אין הגליות מתכנסות אלא בשביל משניות, כי הגליות הוא הפיזור והוא יוצא מן הסדר, והמשניות שהאדם לומד מסודר זה אצל זה כאשר ראוי, והנה יש לו תורה מסודרת – דבר זה הוא הסבה לקבץ גליות ישראל אשר הם מפוזרים ומפורדים בין כל האומות ויהיו מקובצים ביחד בסדר מסודר לגמרי. ואין מיוחד לדבר זה רק המשנה, כי גם במקרא אמרו אין מוקדם ומאוחר בתורה, אבל המשנה היא מסודר מקובץ יחד הכל, וכאשר התורה של ישראל הוא מקובץ ומחובר כך ישראל מקובצים ומחוברים יחד, ולכך בשביל המשנה הגליות מתכנסין.
עניינה של המשנה הוא סידור הדברים על פי סדר נכון. דומה, שסדר הפרקים שבכל מסכת הוא אחד העניינים המבטאים את הסדר שבמשנה, ויש לעמוד עליו.
הרב קוק זצ"ל ראה בעניין זה של סדר הפרקים חלק מנושא כללי יותר, והוא עשיית מבואות לש"ס, שראה בו הרב חשיבות גדולה, וכך הוא כותב בעניין זה, בתוך פירוט הנושאים הראויים להיכלל במבוא לכל סדר מסדרי המשנה (אגרות ראי"ה ב', אג' תקנ"ב):
ה) כמה מסכתות בסדר ותכן כללי של כל מסכת, סדורן של המסכתות לפי כל השיטות, אם יש סדר למשנה, ויחש המסכתות זו לזו בסדורן, לפי כל הנאמר בזה, פרקי כל מסכת וסדרם, וכן משניות כל פרק ופרק וההבדלים בזה בין הבבלי והירושלמי וכו'.
1 עי' ברש"י סנהדרין צ' ע"א בתחילת פרק "חלק", שמבאר את מקומו: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא – מעיקרא איירי בארבע מיתות ומפרש ואזיל להו לכולהו, והדר מפרש הני דאין להם חלק לעולם הבא", ועי' בתוס' סוטה ל"א ע"א ד"ה "מי שקינא", לגבי מיקומו של פרק שישי ממסכת סוטה, ושם מ"ב ע"א ד"ה "משוח מלחמה", הדן בסדרם של הפרקים האחרונים במסכת סוטה, ובסנהדרין י"ח ע"א ד"ה "והא דתנן", שעמד על מקומו של פרק שני בסנהדרין.