כללים ופרטים

הכלל: יסודות מהותיים בתורה עשויים לבאר כמה סוגיות. יש להעמיק במקורם הרוחני, ומתוך כך בפרטי הדינים המתבארים מתוכם.

הצורך בלימוד כללים עולה ממקורות רבים.
מובן הדבר שיסוד כל המציאות הוא הכלל. הכלל הרוחני, הבונה את המציאות המעשית, הוא הנותן חיים לפרט, ומבלעדיו אין לפרט כל מציאות. על כן שאיפתנו צריכה להיות לקשור את הפרטים אל הכללים כדי להרוותם בטל חיים ולתת להם מציאות וקיום.
אמנם "הסדר התדירי הוא לבא מן הגלוי אל הנסתר ומהפרטים אל הכלל" (לשון הרב קוק זצ"ל אורות הקודש ח"א עמ' ל"ח), ובהיותנו כאן בעולם הזה, אין לנו דרך להיפגש עם הכללים שלא דרך הפרטים. זו גם הסיבה שעלול האדם לשקוע בפרטים ולשכוח את מקורם, ובכך לגרום להם דלדול רוחני (אורות הקדש ח"א עמ' נ"ג):

צריך האדם להתעשר בפרטים תחלה, כדי שיוכל לתן לרוחו חופש והרוחה לסקירות כלליות, שזהו כל עונג רוח האדם, השואף להרחבת הנהר של הבינה העליונה. אחר שבא למדרגה הוגנת של רכישת פרטים, אז הולך הרוח ויוצר לו ערכים כלליים, שהם הולכים ומתנשאים מעל כל הפרטים. וכשהם משתלמים בצביונם, מרחפים הערכים של הבינה העליונה על הפרטים הרבים, כיונה זו שמרחפת על קנה, להוציא מן הכח אל הפועל את החיים והאור הגנוז בכל פרט ופרט, על ידי תבונה חודרת, השואבת מהבינה העליונה, ומענקת עושר לפרטים הרבים, בהמון שינויי גווניהם. אז מגיע תור הגדלות לאדם, שתובע ממנו שלא תהיינה פעולותיו מצות אנשים מלומדה, אלא שכל פעולה וכל הרגל, כל עבודה וכל מצוה, כל רגש וכל רעיון, כל תורה וכל תפלה, תהיה מוארה באור הגנוז, באור הכללי, הגנוז בנשמה העליונה, לפני הופעת פעולתם.

היכולת לקשור את הפרטים הרבים אל מקורם קשורה קשר הדוק לתכונתה של תורת ארץ ישראל¹.
כך כותב הרב קוק זצ"ל באגרת העוסקת בעניינה של תורת ארץ ישראל (אגרות ראי"ה א', אגרת צ"ו):

הבדל עצום ונשגב בין תורת ארץ ישראל לתורת חוץ לארץ. בארץ ישראל שפע רוח הקדש מתפרץ לחול על כל תלמיד חכם שמבקש ללמוד תורה לשמה, וקל וחומר על קיבוץ של תלמידי חכמים, והרוח הכללי, השופע בנועם והולך ומתפשט, הוא הרודד את הפרטים, הוא המרחיב את ההלכות, הכל מלמעלה למטה. מה שאין כן בחוץ לארץ. רוח כללי קדוש אי אפשר לשאוף באויר טמא ועל אדמה טמאה. אלא כל פרט ופרט מן התורה מעלה איזה ניצוץ, איזו הארה, להתקרב אל רוח אלקים חיים, השוכן על עמו פה בארץ חיים. "על הגאולה זה תלמוד ירושלמי ועל התמורה זה תלמוד בבלי" (זוהר חדש רות). הידיעה הזאת היא מאירה נתיבות גם על מהות הלמוד בכלל, גם על סדריו, גם על סדר העבודה השלמה הראוי' לבחירי יחידי סגולת תלמידי חכמים במקום אורו של עולם, גם על עצם תכנם של עצמיות הסברות, ההויות, החדושים והפלפולים.

במקום נוסף מדגיש הרב, כי השאיפה ללימוד הכללים נוגעת גם לעניינו של הדור (אורות התשובה ד', י'):

החוצפה דעקבתא דמשיחא באה מפני שהעולם הוכשר כבר עד כדי לתבע את ההבנה, איך כל הפרטים הם מקושרים עם הכלל, ואין פרט בלתי מקושר עם הגודל הכללי יכול להניח את הדעת. ואם היה העולם עוסק באורה של תורה במדה זו, שתתגדל הנשמה הרוחנית עד כדי הכרת הקשור הראוי של הפרטים עם הכללים הרוחניים, היתה התשובה, ותקון העולם, הבא אתה ועל ידה, מופיעה ויוצאה אל הפועל. אבל כיון שההתרשלות גרמה, שאור תורה פנימית, הטעון רוממות וקדושה עצמית, לא הופיע בעולם כראוי, באה התביעה של סדור חיים כאלה, שהפרטים יהיו מובנים במובן הכלל, בזמן כזה, שהגמר של גלוי האור וסלילת הדרך להכנה זו עדיין לא בא, ומזה באה ההריסה הנוראה. ואנו מוכרחים להשתמש בתרופה העליונה, שהיא הוספת כח בכשרון הרוחני, עד אשר הדרך איך להבין ולשער את הקשור של כל עניני הדעות והמעשים התוריים עם הכלל היותר עליון יהיה דבר המובן והמוצע בדרך ישרה על פי הרגשות הנפשות השכיחות, ואז ישוב כח החיים הרוחניים כמעשה ובדעה להופיע בעולם, ותשובה כללית תחל לתת את פריה.

הדור כולו שואף להסתכלות כללית ולהבנה כללית, והתורה אינה נלמדת ומופיעה בצורה כזו, וזו הסיבה לעזיבת התורה שאנו פוגשים בדורות האחרונים.
הפתרון הוא בשיבה אל הכללים – בלימוד התורה הפנימית, שבה מופיעים הכללים, ומתוך כך קישור הפרטים את הכלל.
כך קורא הרב קוק זצ"ל (אורות התורה י"ג, ו'):

אנו צריכים להתרומם לאותה המדרגה של הבנת הכללים וכללי הכללים, והפרטים בהצעותיהם יהיו נסמכים עמם. זאת היא חמדה המיוחדת של תורת ארץ ישראל, ובזה היא מחולקת משל חוץ לארץ. התרוממות הנשמה אצל תלמידי-חכמים לסקירת הכללים של כללי התורה, ושרשי האמונה והעבודה, שהם מתבארים על פי עסק קבוע ומוסכם בפנימיותה של תורה בכלל, מוכנת היא לבא בארץ-ישראל דוקא.

נראה, שיישום שאיפה זו בדרך הלימוד, היא על ידי איסוף של כללים עקרוניים במקצועות שונים בתורה. בכללים אלה יש להעמיק ולהבין את יסודם הפנימי ואת מהותם, ומתוך כך עלינו לשוב אל הסוגיות, ולראות כיצד הפרטים נסמכים על כלל זה – כיצד הכלל אכן מיישב את הבנת הפרטים בצורה עמוקה, מתרץ קושיות ומסיר מעקשים בסוגיות.

---

¹ מקורות נוספים בעניין ראה בחוברת "זהב הארץ", עמ' 41-44.

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם *

אימייל *