סוטה ל"ד (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה

הרב יהושע ויצמן
ה׳ באב ה׳תש״מ
 
18/07/1980

י"ג מידות

סוטה ל"ד (ע"ב):

אמר ר' חייא בר אבא מרגלים לא נתכוונו אלא לבושתה של ארץ ישראל כתיב הכא ויחפרו לנו את הארץ וכתיב התם וחפרה הלבנה ובושה החמה וגו'.

הפסוק בישעיהו הוא (כ"ד, כ"ג)

וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד.

מול הקב"ה הכל מתביישים, וכשיופיע ה' במלכותו עלינו יתביישו כל הכוחות היותר עליונים כחמה ולבנה.
לפי"ז י"ל שהמרגלים נתכוונו לבושתה של ארץ ישראל, אל מול מלכות ה' שמלך על ישראל במדבר.
בארץ ישראל הכל מתגלה רק דרך לבושים, ואין האור האלוקי מופיע בגילוי משום גדלותו.
על כן רצו המרגלים להישאר במדבר לחזות באור ה' הגלוי אף כי קטן הוא, ולא רצו את אור ארץ ישראל, שהיא כביכול מתביישת ונמצאת תחת לבושים.
על כן למד הגזרה שוה מ"וחפרה הלבנה ובושה החמה" שאף "ויחפרו את ארץ כנען" היינו יראו את בושתה אל מול האור האלוקי ושהנהגתה היא טבעית, מלובשת בלבושים.
בושתה של ארץ ישראל מתבטא בלבושים אשר עליה.
הן כך אמר ר' נחמן לר' יודל תלמידו ששאלו על מה ולמה נוסע הוא לארץ ישראל (חיי מוהר"ן, קל"ה):

אמר אז לרבי יודל, שרוצה לנסוע לארץ ישראל, ורבי יודל ברך אותו ואמר לו: רבנו, בודאי אתם רוצים לפעול שם דבר גדול, יהי רצון, שהשם יתברך יעזור אתכם, שתזכו לפעול שם מה שאתם רוצים. ונענע לו ראשו על ברכתו. אחר כך אמר: הייתי יכול לפעול מבוקשי וחפצי וענייני, שאני רוצה לפעול גם פה על ידי תפילות ובקשות ותחנונים לבד, ולא הייתי צריך לנסוע לארץ ישראל, רק החילוק, שכשאזכה להיות בארץ ישראל, אזכה לקבל השגתי על ידי לבושים, אבל כאן בחוץ לארץ לא אוכל לקבל השגתי על ידי לבושים, רק בלא לבושים, וזה החילוק שבין קדושת שבת לקדושת יום טוב. ופתח לו לרבי יודל הנ"ל הסדור של האר"י זכרונו לברכה והראה לו בכוונות, שזהו החילוק בין שבת ליום טוב, שבשבת האור מלובש בלבושין, וביום טוב האור בלא לבושין, כידוע.

בארץ ישראל האור גדול הוא ואין דרך להשתמש בו שלא דרך לבושים. אור בלא לבושים הוא בחינת בושה, שהתיקון לה הוא לבושים.
המרגלים רצו להישאר במדבר בו יש אורות גלויים, ואין בושה כיון שאינם אורות גדולים. אמנם גילויים נותן תחושה של מציאות רוחנית גדולה אבל אליבא דאמת פוגשים במדבר רק אורות רחוקים וקטנים.
בארץ ישראל משום גדולתה ועיני ה' אשר בה תמיד, צריכים לבושים, שהם כל ההתעסקות החומרית וזה נותן תחושה של "חולין".
על כן רצו המרגלים להישאר במדבר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן