מיתות בית דין – לימוד מגזירה שוה
כל מיתות ב"ד נלמדו בגזירה שוה:
סקילה – "דמיהם בם" "דמיהם בם" (מ"ג)
שריפה – "שריפה" "שריפה" (נ"ג)
הרג – "חרב" "חרב". "נקם ינקם" "חרב נוקמת" ( נ"ב)
חנק – "מיתה" "מיתה" נאמרה מיתה בידי שמים ונאמרה מיתה בידי אדם. (נ"ב)
בודאי לא דבר ריק הוא.
נראה שבאה הגזירה השוה שבמהותה היא ממזגת וממתקת (עי' במבוא) למתק את הדין הקשה של מיתת ב"ד. הלימוד בג"ש בא לומר שבעומק, חסד אלוקי הוא שהקב"ה בתורתו הקדושה נותן אפשרות של תיקון ותשובה להביא את האדם לחיי העוה"ב.
הביטויים הקשים "דמיהם בם", שריפה, חרב, נקמה ומיתה מטרתם העמוקה היא להרבות חסד וטוב בעולם. הרי בפועל סנהדרין שהרגה את הנפש אחת לשבעים שנה נקראת חבלנית.
הדין הקשה שבתורה שבכתב מתהפך לרחמים גדולים בחיי העולם אשר נטע בתוכנו הקב"ה.
האמת הקשה שבתורה שבכתב היא הגורמת לחסד והרחמים המתגלים בחיים שבפועל.
שמא ואולי זו מטרת הלימוד בגזירה שוה הגוזרת את הקליפות מעל פני המציאות ומגלה את התוכן הפנימי העמוק והטוב. את נקודת השווי אשר מקורה בטוב העולם שהיא מקור הכל.
———
סקילה היא כנגד י' שבשם הוי' ב"ה שהיא חכמה בספירות והיא חיה בנפש והיא מקור החיים.
על כן חייב סקילה נבחן שדמו בראשו. הוא פגע במקור החיים ועל כן הוא גברא קטילא.
כל ישראל מחוייבים במיתתו כיון שפגע במקור החיים במקום שבו שותפים כולם על כן כולם נפגעים ממעשהו והם ממיתים אותו.
שאר מיתות פגעו בחלקים פרטיים שבנפש. חלקים שהנשמה תלויה בהם ועל כן מחוייבים מיתה ובי"ד הורגים אותם. לא כל ישראל נפגעו גזממעשיהם, ולא כל ישראל מחוייבים במיתתם.
על כן אומרים שכל מקום שנאמר דמיהם בהם הוי סקילה כי דמיהם בם מלמד על פגיעה בבחי' חיה, חכמה מקור חיים של האדם.
אוב הוא בחי' אב, והוא בספירת חכמה שהיא בחי' אבא שהיא בחי' חיים על כן ילפינן בבנין אב זה בנה אב שכל מקום שנאמר דמיהם בם חייב סקילה.
כל מה שנאמר בו "דמיהם בם" או "דמיו בו", בא לפגוע במקור החיים שלו ושל כל ישראל ועל כן "כל העם" ירגמוהו באבן. חיובו סקילה שהיא כנגד אות י' שבשם הוי' שהיא חכמה.
גם הלימוד בג"ש "דמיהם בם" נובע מזה שזה ביטוי שפגע במקור החיים בבחי' אות י' שכשם ועל כן הוא פגע במקור חיים ודמיו בו וזו הג"ש דמיהם בם לחייבים סקילה.
פגיעה בבחי' חכמה אפשר לראות בנערה המאורסה שחייבת סקילה לעומת נשואה שהיא בחנק. מאורסה זו פגיעה בבחי' מחשבה, פגיעה בקדש. לכן סקילה.
אבל נשואה זו פגיעה בגוף ובשייכותה לבעלה בפועל לכן מיתתה בחנק. (מהר"ל באר הגולה)