נידה ל"ה – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחר שלא כעניינו יצא להקל ולהחמיר

הרב יהושע ויצמן
ה׳ באב ה׳תש״מ
 
18/07/1980

י"ג מידות

הקשר בין הדין הנלמד למידה כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחר שלא כעניינו יצא להקל ולהחמיר
מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י.

נידה ל"ה:

תא שמע רבי יצחק אומר והלא זב בכלל בעל קרי היה ולמה יצא להקל עליו ולהחמיר עליו להקל עליו שאין מטמא באונס ולהחמיר עליו שהוא עושה משכב ומושב אימת אילימא בראייה שניה היכא הוה בכלל בעל קרי אלא פשיטא בראייה ראשונה וקתני להקל עליו שאינו מטמא באונס

המידה היא דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחר שלא כעניינו יצא להקל ולהחמיר.
האר"י כתב במידה זו:

לפעמים יתנהג העולם בסוד עיבור המלכות, להוליד למטה דוגמת עליונים, בסוד תיבת נח, שיצאו ממנה ג' גוונין, שם חם ויפת, שהן דין ורחמים, וכללותם דמיון הת"ת הכולל דין ורחמים. אלא שלפעמים תתעבר בסוד הרחמים בלבד. ויהיו כל הג' גוונים נוטים לצד הרחמים, וזהו כל דבר שהיה בכלל, בסוד האצילות למעלה מת"ת, ויצא לטעון טעון א' למטה בסוד עיבור, ונתעברה בג' גוונין הנז', כלולים זה בזה בסוד הרחמים, שהוא כענינו, כענין ו', הוא בסוד הת"ת נוטה לצד הרחמים, ואזי יצא להקל בסוד הרחמים, להוליד ג' גוונין כולם בסוד הרחמים, ולא מצד הדין:

למסקנת הגמ' זב בראיה הראשונה הוא בכלל קרי ויצא בראיה שניה מכלל שכבת זרע להקל שאינו מטמא באונס ולהחמיר שמטמא משכב ומושב לטמא.
בעל קרי נחשב ככלל כיון שקשור לכל עניין המשכיות הדורות. זה חלק הכלל באדם על ידו ממשיך העולם כולו להתקיים. יצר הקיום הכלל עולמי הוא נמצא גם בכל אדם ואדם ביסוד ובברית הנצחית.
ראיה שניה של זב מברר שזו זיבה ואינה שכבת זרע. הזיבה אינה קשורה להמשכיות הדורות ועל כן יצאה מן הכלל לטעון טוען שלא כעניינו.
הזיבה הרי היא כמשאוי (כטוען) ואינה לענג. לכן נחשבת היא שלא כענין וא"ו. "וא"ו" הוא משפיע וממשיך כוחו ומוציא נצחיותו אל הפועל והזיבה אינה כעניינו.
שכבת זרע היוצאת מגופו של אדם מקורה במוח במקור חיי האדם ובנשמתו ומשם יוצאת וממשיכה אם האדם הלאה לדורות עולם.
זב יצא מן הכלל ואינו בא מן המקור העליון שהוא הנשמה השוכנת במח. זב שייך להיות האדם חלק מן מהומת החיים וקלקולם. המפגש עם הקלקולים מוליד את הזיבה ועל כן יצא להחמיר בעצמת טומאתו שכן יש בזיבה קלקול חיים הקרוב לטומאת מת.
ויצא גם להקל שאינו מטמא באונס שרק על הקלקולים הבאים מן האדם עצמו הכתוב מדבר ולא על התערבות חיצונית הגורמת לזיבה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן