ספרא ריש אחרי – לימוד משני כתובים המכחישים זה את זה עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם
ספרא ריש אחרי:
רבי עקיבא אומר כתוב אחד אומר בקרבתם לפני ה' וימותו וכתוב אחד אומר ויקריבו לפני ה' אש זרה הכריע בהקריבם אש זרה לפני ה' הוי על הקריבה מתו ולא מתו על ההקרבה.
לר"ע יש שני כתובים המכחישים זה את זה בסיבת מיתת בני אהרון.
האחד בפרשת אחרי מות:
בקרבתם לפני ה' וימותו.
והיינו על קרבתם היתרה שנכנסו אל הקדש.
והשני בפרשת שמיני:
ויקריבו לפני ה' אש זרה.
והיינו על הקרבת קרבן שלא כראוי ושלא כצווי.
הכתוב המכריע ביניהם הוא מבמדבר:
בהקריבם אש זרה וימותו.
שני כתובים היינו נצח והוד (כמו שהאר"י מבאר בכל מקום שנאמר בי"ג מידות כתובים)
והמכריע הוא יסוד.
יסוד הוא כלל שנבנה מן הפרטים (עי' מש"כ בכלל ופרט וכלל עפ"י ספ"ד והאידרא רבא) על כן אינו למעלה מן הפרטים. על כן אינו ממזג ביניהם כמו שהתפארת ממזגת את החסד והדין, אלא מכריע באופן שהפרטים המכחישים נשארים (עיי"ש בדברנו על הספ"ד). דבר זה יתכן בשני אופנים. האחד שההכרעה קובעת באיזה מקרה פרט זה יהיה נכון ובאיזה מקרה הפרט המכחיש יהיה נכון.
השני, שמכריע כאחד מהם.
אמנם בדרך השניה יש לשאול מה תפקיד הכתוב שאינו מכריע כמותו.
זו הדוגמא של מיתת בני אהרן שלכאורה מכריע שמתו משום שהקריבו אש זרה, וא"כ יש לשאול על פרשתנו (אחרי) מדוע נאמר "בקרבתם לפני ה' וימותו".
בפשטות נראה שאף שההכרעה היא שמתו על אש זרה, מעורב בחטאם גם שאיפתם לקרבה יתירה אל הקדש, שלא נאמר שהקרבה דווקא טובה היא, ורק משום שהקריבו אש זרה, שלא נצטוו, מתו. אדרבה, גם קרבה צריכה גבולות ואף שבאה ממקום טוב, חטא הוא.
שמא ואולי גם היה הבדל בין נדב לאביהוא, שהרי לא נטלו עיצה זה מזה. יתכן שהאחד חטא בקירבה והשני בהקרבה, מ"מ ההכרעה קובעת שהעילה למיתתם היתה דווקא אש זרה ולא קירבה שאף שחטא יש בה, מיתה אין בה, אם לא עוברים צווי המחייב מיתה.
יש להוסיף שנדב ואביהוא, מידתם היא נצח והוד1. אמירה זו מוסיפה משמעות לפרשה שנאמרה בהנהגה של שני כתובים המכחישים זה את זה.
עוד נאמר בספרא ריש פרשת אחרי:
"איש מחתתו" איש איש מעצמו עשו שלא נטלו עיצה זה מזה.
אף זה מחזק ההבנה שפרשה זו נאמרה בהנהגת שני כתובים המכחישים זה את זה מכל מקום הכתוב המכריע הוא שעל אש זרה נענשו ומתו.
1 עי' שערי מאמרי רשב"י פרשת משפטים "שרש נשמות נדב ואביהוא שהם בחינת נצח והוד" ובספר ליקוטי תורה פרשת ויצא משמע קצת שנדב עיקרו מנצח ואביהוא מהוד וכן כתב בקהילת יעקב ע' נדב ואביהוא: "נדב הוא מנצח דאמא והוא מובחר יותר מאביהוא שהוא מהוד דאמא".
בדברים אלו יש משום ביאור להנהגת פרשת נדב ואביהוא בשני כתובים המכחישים זה את זה.