לחיות עם פרשת השבוע – אתה מעיין או באר?
יש בפרשה כמה עניינים מיוחדים, שנעמוד עליהם בהמשך, אך נפתח בפסוק הראשון בפרשה (בראשית כ"ה, י"ט):
וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק.
רבים מהמפרשים עמדו על הקושי בפסוק – מה מוסיפות המילים "אברהם הוליד את יצחק", אחרי שאנו יודעים שיצחק הוא בנו של אברהם?!
בהמשך הפרשה מופיע ענין הבארות. הורה מאריכה בתיאור הבארות שחפר יצחק והשמות שקרא להן.
לאחר מכן, מופיע סיפור נוסף (בראשית כ"ו, כ"ג-ל"ג):
וַיַּעַל מִשָּׁם בְּאֵר שָׁבַע. וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנֹכִי וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי. וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה' וַיֶּט שָׁם אָהֳלוֹ וַיִּכְרוּ שָׁם עַבְדֵי יִצְחָק בְּאֵר. וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִצְחָק מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם. וַיֹּאמְרוּ רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה ה' עִמָּךְ וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ. אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ ה'. וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ. וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיִּשָּׁבְעוּ אִישׁ לְאָחִיו וַיְשַׁלְּחֵם יִצְחָק וַיֵּלְכוּ מֵאִתּוֹ בְּשָׁלוֹם. וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ וַיֹּאמְרוּ לוֹ מָצָאנוּ מָיִם. וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה עַל כֵּן שֵׁם הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
יצחק עולה לבאר שבע. שם הוא בונה מזבח, קורא בשם ה' – ועבדיו חופרים באר. האם יש קשר בין הדברים?
מיד לאחר חפירת הבאר, מגיע אבימלך אל יצחק. למרות ההסתייגות הראשונית של יצחק, נראה שהוא "מתלהב" מהאורחים. הוא עושה להם משתה וכורת איתם ברית. מיד לאחר שהם הולכים, "ביום ההוא", מספרים העבדים ליצחק על הבאר, והוא קורא לה בשם. סדר ההתרחשויות נראה תמוה. האם יש קשר בין הברית עם אבימלך לחפירת הבאר? מדוע התורה מפסיקה באמצע הסיפור של הבאר כדי לספר על בואו של אבימלך?
ננסה לעמוד על ענין הבארות.
לכאורה, הבאר מסייעת לאנשים למצוא מים, שהם צורך חיוני. אם זה כל עניינה של הבאר, לא נראה שהתורה היתה מפרטת כל באר שיצחק חפר. התורה איננה מספרת מה זרע יצחק כדי לאכול ארוחת בוקר, ואיך הוא הכין את הבגדים שלו. לעומת זאת, התורה מספרת בהרחבה על הבארות ועל שמותיהם.
משמעות הדברים עשויה להתברר על פי דברי הזוה"ק בתחילת הפרשה:
רַבִּי יִצְחָק קָם לַיְלָה אֶחָד לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וְרַבִּי יְהוּדָה קָם בְּקֵיסַרְיָה בַּשָּׁעָה הַהִיא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אָקוּם וְאֵלֵךְ לְרַבִּי יִצְחָק, וְאֶעֱסֹק בַּתּוֹרָה וְנִתְחַבֵּר יַחַד. הָלַךְ עִמּוֹ חִזְקִיָּה בְּנוֹ, שֶׁהָיָה יֶלֶד… בֵּינְתַיִם דָּפַק רַבִּי יְהוּדָה בַּשַּׁעַר וְנִכְנַס, וְהִתְחַבְּרוּ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, כָּעֵת זִוּוּג הַשְּׁכִינָה עִמָּנוּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, הַבְּאֵר לַחַי רֹאִי הַזּוֹ שֶׁאָמַרְתָּ – יָפֶה, אֲבָל בַּדָּבָר נִשְׁמָע. פָּתַח וְאָמַר (שיר השירים ד): "מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן". הַפָּסוּק הַזֶּה נִתְבָּאֵר, אֲבָל הִנֵּה פֵּרְשׁוּהוּ, מַעְיַן גַּנִּים – זֶה אַבְרָהָם. בְּאֵר מַיִם חַיִּים – זֶה יִצְחָק. וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן – זֶה יַעֲקֹב.
הפסוק בשיר השירים מתאר מה קורה למים. הם יוצאים מן האדמה במעיין, נאספים בבאר, ולאחר מכן נוזלים אל האדם ששותה את המים.
אברהם הוא המעיין. הוא פתח את הדרך. מהעולם של תרח היתה נביעה של מים, שאותה פרץ אברהם.
כדי שיהיה אפשר לשתות מן המים, להביא עדרי צאן ולהשקותם – צריך לבנות באר, לכנס את המים, לשים דליים – וכך אפשר להשתמש במים.
הרמב"ן אומר, שתפקידו של המזבח הוא לפרסם לאנשים את האמונה בה'. נראה, שזהו גם התפקיד של הבאר. כאשר יש באר, אנשים מתאספים סביבה כדי לשתות ולהשקות את צאנם. יצחק הפך את הבאר ל"בית יהודי". כאשר הגיע אדם אל הבאר, התחיל יצחק לדבר איתו בדברי תורה, לייעץ לו איך לחזק את הזוגיות ולחנך את הילדים בדרך ה'. הבאר מבטאת את הקביעות. תורתו של אברהם הופכת על ידי יצחק לקבועה, וחודרת ללבבות. יצחק מיישם את הדרך שאברהם יסד ופתח.
יעקב הוא בחי' של "נוזלים מן לבנון", עליו נאמר "ופרצת", והוא מתחיל להקים את עם ישראל. יצחק הוא נקודת החיבור בין אברהם ליעקב.
בפרשת השבוע מתברר שהמשכיותו של אברהם עוברת דרך יצחק.
לא היה זה ברור ומובן ליצחק, וגם לא לישמעאל ולעולם כולו.
בסוף הפרשה הקודמת נאמר (בראשית כ"ה, ט"ז):
אֵלֶּה הֵם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וְאֵלֶּה שְׁמֹתָם בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם לְאֻמֹּתָם.
יצחק עוד לא התחיל את דרכו, ולישמעאל כבר יש שנים עשר בנים שכל אחד מהם הוא נשיא. כל מי שהשווה בין שני בניו של אברהם, ראה שישמעאל הוא הממשיך. אצלו שורה הברכה, הוא כבר הופך להתחלה של עם. יצחק לעומתו עוד לא התחיל את הדרך.
לכן אומרת התורה בתחילת הפרשה: "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק". את יצחק ולא את ישמעאל. ההולדה וההמשכיות של אברהם היא ביצחק.
הביטוי לדבר זה הוא בבואו של אבימלך.
אבימלך בוחר לבוא ליצחק ולא לישמעאל, למרות גדולתו וחשיבותו של ישמעאל. כך כותב האור החיים בענין זה:
גם אם כוונתך לומר על אשר לא הלכנו לישמעאל לכרות לנו ברית כי הוא מיורשי אביך והוא הגדול ראינו כי ה' עמך וזה לך האות כי הבטחות אברהם לך הם נתונים ואתה העיקר בהם.
אבימלך רואה שברכת ה' שורה על יצחק ולא על ישמעאל, ויצחק הוא ממשיך דרכו של אברהם. "עתה אתה ברוך ה'" – ברכת ה' נמצאת אצלך.
יש ערך בכך שהאומות מכירות ביצחק כממשיך דרכו של אברהם. הרי זה מעין "הצהרת בלפור" – הכרת האומות בזכותו של עם ישראל על ארץ ישראל…
כך יש להבין את הברכה שמברך ה' את יצחק (כ"ו, כ"ד):
וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנֹכִי וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי.
ממה יצחק עלול להתיירא, עד שה' אומר לו: "אל תירא"? יצחק ירא שמא הוא לא ממשיך את דרכו של אברהם. לכן ה' אומר לו: "אל תירא", ומברך אותו "בעבור אברהם עבדי" – אתה ההמשך של אברהם.
מיד לאחר מכן, כחלק מבניית המזבח והקריאה בשם ה' – חופרים עבדי יצחק באר, שמבטא את המשך דרכו של אברהם. לאחר שגם אבימלך מכיר בכך – מבשרים לו עבדיו: "מצאנו מים". גם הטבע פועל על פי ברכת ה', והבאר מתמלאת במים.
בפרשתנו נעשה הבירור בין יצחק לישמעאל, ומתברר שיצחק הוא ממשיכו של אברהם. בהמשך נעשה בירור בין יעקב לעשו, שבסופו מעביר יצחק ליעקב את "ברכת אברהם".
יצחק הוא החיבור בין אברהם ליעקב. הזוה"ק שבו פתחנו, עוסק הרבה בצורות שונות של חיבור, עיי"ש. אנו צריכים לחשוב איך אנו חיים את החיבור בין הדורות. בכל דור יש בחינה של מעיין, בחינה של באר ובחינה של נוזלים.
אנו צריכים להיות מצד אחד בהתחדשות, כמו המעיין, אך גם בקביעות של הבאר, ביישום של הדברים בחיים. את הדברים הללו יש להפיץ כלפי חוץ.
בע"ה נזכה לחיות את שלוש הבחינות הללו לאורך ימים ושנים טובות.
ניתן לקבל את השיחה במייל בכל שבוע, בלי נדר, על ידי משלוח בקשה ל: metavhaaretz@gmail.com.
ניתן לקבל את השיחה בוואטסאפ, על ידי משלוח בקשה למספר: 052-7906438, ושמירת המספר באנשי הקשר.