וישב – רביעי – שק ותענית ובניית אורו של משיח
בחלק היומי של הפרשה היום אנחנו קוראים על סיפורו של יהודה במנותק משאר האחים. וכן הסיפור מנתק בין מכירת יוסף לבין תוצאות המכירה.
חז"ל דרשו את ההפסקה הנ"ל בין ענייני הפרשה:
בראשית רבה (וילנא) (פרשת וישב) פרשה פה סימן א
ויהי בעת ההיא, רבי שמואל בר נחמן פתח (ירמיה כט) כי אנכי ידעתי את המחשבות, שבטים היו עסוקין במכירתו של יוסף, ויוסף היה עסוק בשקו ובתעניתו, ראובן היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויעקב היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויהודה היה עסוק ליקח לו אשה, והקב"ה היה עוסק בורא אורו של מלך המשיח, ויהי בעת ההיא וירד יהודה, (ישעיה סו) בטרם תחיל ילדה, קודם שלא נולד משעבד הראשון נולד גואל האחרון, ויהי בעת ההיא, מה כתיב למעלה מן הענין והמדנים מכרו אותו אל מצרים.
ההפסקה בענייני הפרשה באה להראות לנו שאע"פ שכל אחד מהדמויות בפרשה היה עסוק בסיפורו וענייניו ה'לכאורה' פרטיים אעפ"כ הקב"ה "מקדים תרופה למכה" דהיינו הפסוקים מלמדים אותנו שתוך כדי המציאות הקשה הקב"ה רקם את הופעת אורו של משיח, של גואל אחרון.
הופעת אורו של משיח מקדימה אפילו את השעבוד הראשון, אמירה משמעותית זו מלמדת אותנו שבכל צרה שאנו נמצאים בה, בכל קושי שאנחנו חווים, עסוקים בשקינו ותעניתנו הכל מתוך ידיעה שכל הקשיים הם חלק מבניין אורו של משיח.
לא ניתן להתנתק ולהסתכל מלמעלה על הקשיים, לחשוב שאם אנחנו יודעים את המטרה זה ינתק אותנו מלחוות את הקושי הגדול העובר על עם ישראל.
עוד לפני הירידה, 'וירד יהודה', הירידה עצמה כבר נקבעה להיות כחלק מהעלייה.
רגע לפני שהתורה הכניסה אותנו לסיפור הירידה של יוסף, לפני שנפגשו עם צרות מצרים – מקדימה התורה ומאירה לנו את הדרך להתמודד, ההבנה העמוקה על האור שמלווה את העניינים ברקע.
אנו חיים וחווים את הקושי בד בבד אנו מכירים באורו של משיח, באור ה' הנמצא גם במקומות החשוכים:
רמב"ם הלכות מלכים פרק ז הלכה טו
ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זכרונם מלבו ויפנה מכל דבר למלחמה
שנזכה לראות את הגואל האחרון מבני בניו של פרץ במהרה בימינו, אמן!