מקץ – ראשון – אשרי הגבר זה יוסף
בחלק היומי של הפרשה אנחנו קוראים אודות חלומותיו של פרעה:
בראשית (פרשת מקץ) פרק מא פסוק א
וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר:
בעקבות החלום של פרעה והניסיון לפתור אותו יוצא יוסף מבית הכלא המצרי. בסוף הפרשה הקודמת קראנו על כך שיוסף ביקש משר המשקים שיזכיר אותו לפני פרעה על מנת שישתחרר מבית הכלא.
בדברי רש"י מוזכר המדרש שבפשוטו נראה שמביא ביקורת על מעשיו של יוסף:
רש"י בראשית (פרשת וישב) פרק מ פסוק כג
וישכחהו – לאחר מכן. מפני שתלה בו יוסף בטחונו לזכרו, הוזקק להיות אסור עוד שתי שנים, שנאמר (תהלים מ ה) אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ולא פנה אל רהבים, ולא בטח על מצרים הקרוים (ישעיה ל ז) רהב:
השם משמואל שואל על דברי המדרש:
שם משמואל בראשית פרשת מקץ שנה תרעא
וכבר כתבו המפרשים והקשו שאיפכא מסתברא, ועוד מה פשעו וחטאו בזה וכי אין אדם רשאי לעשות השתדלות ולהרבות בהפצרות ע"י שתדלנים להוציאו לחירות…
וניתן להבין את דברי השם משמואל – לו יצויר שיוסף לא היה מבקש משר המשקים שיזכיר אותנו לפני פרעה, לא היינו מצפים לראות שהמדרש יבקר אותו על כך? שהרי מכל פנים יש לו חובה בהשתדלות להוציא את הדברים לפועל! ועוד ששר המשקים ופתרון חולמו היוו ליוסף הארה אלוקית וברור שראה בשר המשקים כשליח ה' להוציאו מבית הכלא.
ולכן נראה לומר ולפרש אחרת את דברי המדרש שאכן יוסף עשה כהוגן שפנה אל שר המשקים, ודווקא בגלל זה ישב עוד שנתיים בכלא ויצא להיות משנה למלך! שהרי אם שר המשקים היה מזכיר את יוסף ברגע שיצא מהכלא יוסף היה יוצא מן הכלא כמסכן וכאדם פשוט ובמקרה הטוב הקב"ה היה מצליח עסקיו במצרים. אך כאשר בזכות השגחת הקב"ה שכח שר המשקים את יוסף הוא יצא ונהיה למשנה למלך מצרים. את פשט המדרש יש אפוא להבין שיוסף אכן בטח בה' בצורה הנכונה ודווקא בגלל זה נשאר עוד שנתיים בכלא כדי לתזמן את המהלך האלוקי על הצד הטוב ביותר. המדרש לא מבקר את יוסף אלא מתאר את מעשיו, "אשרי הגבר" זה יוסף.
ואם כנים הדברים, מכאן לימוד גדול שגם הזמן בו אנו שרויים בקושי ובצרה בעודנו מתפללים להצלחת עם ישראל אותו הזמן של הצרה בעצמו הוא חלק מהמהלך האלוקי, שכדי לצאת כמו מלכים מהצרה לפעמים צריך לספוג ממנה עוד קצת כמו יוסף. שנזכה לצאת מהצרה לא רק כפי שנכנסו אלא נצא כמלכים.