ויחי – חמישי – "גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב" -על משמעות המילה גדוד
נתמקד היום בפסוק הראשון של החלק היומי:
בראשית (פרשת ויחי) פרק מט פסוק יט
(יט) גָּ֖ד גְּד֣וּד יְגוּדֶ֑נּוּ וְה֖וּא יָגֻ֥ד עָקֵֽב:
המילה 'גוד' משמשת אצל חז"ל לב' הוראות:
1. לחתוך – "גודו אילנא", לחתוך את העץ.
2. למשוך – נגידו שהוא נהר.
יכול להיות שגם הרש"ר הירש בדבריו חש לנקודה זו:
רש"ר הירש בראשית (פרשת ויחי) פרק מט פסוק יט
(יט) גד ישכון בשקט על גבולו ולא יטריד את שכיניו, אך משהותקף, יהדוף אותם באומץ, וירדוף אחריהם אל מעבר לגבול, "עקב". לבו מלא אומץ עז ורענן, ומשהתגרו בו, יעשה את שלו משלם. הרי הוא היפוכו של דן. "גדד": לחתוך חתך בדבר ולהיכנס בו לפתע:
גד מושך את המציאות בשקט ובשלווה אך הוא גם יכול להיות חותך ועוצמתי.
כיוון נוסף מופיע ב'בעל הטורים':
בעל הטורים בראשית (פרשת ויחי) פרק מט פסוק יט
(יט) יגודנו. ב' במסורת. גד גדוד יגודנו. ואידך לעלות לעם יגודנו (חבקוק ג טז). פירוש שבני גד לקחו נחלה מעבר לירדן והיו באין עליו גדודים מהגוים שסביביו. וזהו פירושו גד גדוד יגודנו כמו יגוד אותו. והוא יגד עקב, שהיו גבורים והיו נלחמים בהם ומחזירים אותם על עקבם. ולא די שהיו מחזירים אותם אלא שהיו עולים אחריהם לארצם לשלול שלל. וזהו לעלות לעם יגודנו, שהיו עולים לעם אשר יגוד אותו (ב"ר צח טו):
וכן בדברי הרמב"ן:
רמב"ן בראשית (פרשת ויחי) פרק מט
והנכון שיהיה כמו לעלות לעם יגודנו (חבקוק ג טז). יאמר, כי גדוד יגודנו תמיד, שיהיו לו מלחמות רבות ופשט גדוד עליו בארצו, והוא יגוד אותו על עקיבו, שיתגבר עליו וירדוף אותו והם ישובו על עקב בשתם. שבח אותם בגבורה ונצוח כל הבאים עליהם למלחמה. וזה כענין ברכת משה רבינו בהם (דברים לג כ) ברוך מרחיב גד כלביא שכן, בעבור שירש ארץ רחבת ידים וגדולה מאד והיא בעבר הירדן, היו באים עליהם תמיד גדודי עמון ומואב שכניו הרעים התובעים בנחלה ופושטים עליהם, והוא כלביא שכן על טרפו, מקולם לא יירא ומהמונם לא ייחת:
לפי כיוון זה, גדוד במשמעות צבאית – לגד תהיה את היכולת לנצח במלחמותיו והוא ינצח את כל הגדודים הבאים לנגדו.
אבן עזרא בראשית (פרשת ויחי) פרק מט פסוק יט
(יט) גד התנבא שיבא עליו גדוד, והוא ינצחנו באחרונה. יגודנו כמו לעם יגודנו (חבקוק ג, טז), גם יגוד מפעלי הכפל, והשורק תחת חולם, כמו ירון ושמח (משלי כט, ו). ואנחנו לא נדע היום כל התלאות העוברות על אבותינו:
אנחנו יכולים לומר שבימי האבן עזרא לא ידעו גם את כל התלאות שיעברו על בניהם, ממשיכי האומה.
גם בימינו לגדודים יש משמעות זהה – הגדוד מאחד בתוכו את החיילים וביחד הולך ל'גוד' לחתוך ולהפסיק את האויב, כפי שפירש הרמב"ן.
בעזרת ה' נזכה שתתקיים בנו ברכת יעקב בפירוש ה'אבן עזרא' – שאע"פ שיבא עלינו גדוד וננצחהו באחרונה. אמן!