בשלח – ראשון – האם גם לערב רב יש מקום?
בפתיחה לפרשה מעיר אור החיים הקדוש על לשון הפסוק "ויהי בשלח" לשון ויהי מבטא צער, אך הנה כעת יש שמחה עצומה על יציאת מצרים ומדוע התורה משתמשת בלשון כזו?
אור החיים שמות (פרשת בשלח) פרק יג פסוק יז
(יז) ויהי בשלח וגו'. צריך לדעת למה אמר לשון צער במקום גילה ורנן… עוד ירצה על דרך אומרם ז"ל (זהר ח"ב מ"ה ב) כי כל מקום שיכנה ישראל בשם עם ירמוז על ערב רב, ולזה תמצא בענין זה לפעמים מזכיר שמם העם ולפעמים מזכירם בני ישראל דכתיב וחמושים עלו בני ישראל וגו' הרי זה מראה באצבע כי העם לא מבני ישראל המה.
אור החיים הקדוש מדייק ששליחת עם ע"י פרעה, היא שליחת הערב רב שהיה אמור להשגיח על עם ישראל אך לבסוף הצטרף לעם ישראל. אנו יודעים שהערב רב עתיד לגרום צרות רבות לעם ישראל ובכך באמת יש צער רב, אך אעפ"כ הערב רב נעשה חלק מעם ישראל, ניתן לראות רמז לדברים בטעמי הפסוק:
שמות (פרשת בשלח) פרק יג פסוק יז
וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֘ אֶת־הָעָם֒
כשפרעה שולח את העם הוא זורק אותם, מסלק אותם מתוך מצרים ואכן המילה "פרעה" מוטעמת בזרקא, וגם בטעמי המילה "העם" – בערב רב יש סגולתא, יש סגולה המתחבאת בקרבם.
ולמרות כל הקשיים והצרות שהסב הערב רב לישראל עדיין יש בהם סגולה פנימית, גם אם מבחוץ לא הכל מושלם. צריך לאחוז במידת משה ולאהוב את פנימיות האנשים.
שנזכה לנצח ולעבור את כל המכשולים מתוך אהבה וחיבור עמוק. אמן!