מי אתה כלב?
שני מרגלים בלבד תמכו בכניסה לארץ: יהושע וכלב, ושניהם זכו להיכנס אל הארץ בתום ארבעים שנות הנדודים.
עיון בפסוקים מעלה מספר הבדלים בין דמויותיהם של יהושע וכלב, וננסה לעמוד על משמעות הדברים.
על הפסוק1:
ויקרא משה להושע בן נון יהושע.
כותב רש"י בעקבות חז"ל:
התפלל עליו, יה יושיעך מעצת מרגלים.
אין אנו מוצאים תפילה דומה של משה על כלב.
כשחזרו המרגלים ממשימתם והוציאו את דיבת הארץ רעה, עמד מולם כלב לבדו2:
ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה. והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו.
יהושע לא מצטרף לכלב, בניגוד להמשך3:
ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם. ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד.
חז"ל מתארים כיצד היסה כלב את העם4:
'ויהס כלב', שבתחלה אמר להם אני עמכם בעצה ובלבו היה לומר אמת, שנאמר (יהושע י"ד) 'ואשיב אותו דבר כאשר עם לבבי ואחי אשר היו עמי המסו את לב העם', וכן הקב"ה מעיד עליו שנאמר (במדבר י"ד) 'ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו'. כשבאו המרגלים אמרו נאמן עלינו כלב, מיד עמד על הספסל ושיתק את כל ישראל שהיו מצווחין על משה, שנאמר 'ויהס כלב', והם היו סבורין שהיה אומר לשון הרע לפיכך שתקו, פתח ואמר 'עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה', מיד חלקו כנגדו ואמרו 'לא נוכל לעלות אל העם וגו".
העם וכל המרגלים חשבו שכלב מסכים איתם, שהוא אחד מהם, וזהו שכתוב: "כאשר עם לבבי". האמת נשארה בלבו של כלב ולא יצאה לחוץ, ולכן ניתן היה לחשוב שהוא מסכים עם המרגלים.
נראה, שיהושע וכלב מייצגים שני סוגים של דמויות, ושניהם נאמנים לה', לעמו, לתורתו ולארצו.
יהושע גדל במסלול התורני המקובל. מילדותו הסתופף בצלו של משה, עסק בלימוד תורה וצמח כמנהיג תורני לעם ישראל.
כלב גדל כאחד מהעם. צמיחתו היתה במישור המעשי, ומתוך כך הגיע להנהגה. איש לא "חשד" בו, שבליבו יוקדת אהבה עזה לארץ ישראל, שכן היה נראה כלפי חוץ ככל אנשי הציבור, העוסקים בתככים, בהסכמים ובאינטריגות הקשורות לשלטון ולהנהגה.
כלב מרשה לעצמו לדבר ככל המרגלים, עד שאף הם חושבים שהוא מסכים איתם, ולא מעלים בדעתם שהוא משתטח על קברי האבות לבל יפול בעצתם5.
כלפי חוץ, נראה יהושע כעומד במדרגה עליונה יותר, שכן הוא אישיות תורנית, שזהו עניינה ומהותה. יהושע אף נבחר להנהיג את העם לאחר מות משה, שכן השפעתו הרוחנית על העם היא גלויה וניכרת.
כלב, לעומתו, נראה כאחד העסקנים. אולם, דוקא משום כך נראה שבשורשו הוא עליון יותר6. אמנם השפעתו איננה בגלוי, אך דוקא משום היותו אחד מהעם, שגדל וצמח יחד איתם, הרי הוא מכיר את עולם המעשה ואת הדרך בה מתנהלים הדברים המעשיים, ולכן הוא זה שמצליח להסות את העם.
כלב לא נבחר למנהיג הרוחני, אך כיבושה של חברון, עיר האבות ניתן בידיו. הוא היה ונשאר איש המעשה.
דמותו של כלב נשארה לדורות ככוכב זוהר, המאיר את עולם המעשה, ומורה את הדרך לאנשי עולם המעשה – כיצד חיים בעולם המעשה, ויחד עם זאת פועלים תוך מסירות לה', לתורה ולארץ.
1 במדבר י"ג, ט"ז.
2 שם, ל'-ל"א.
3 י"ד, ו'-ז'.
4 במדבר רבה פרשה ט"ז, י"ט.
5 רש"י י"ג, כ"ב.
6 עי' עץ חיים שער ל"ב סוף פ"ה.