כי תשא שני – זכות אבות וזכות בנים

בחלק היומי אנו קוראים על חטא העגל, הרב קוק כתב על חטא העגל את הדברים הללו:

אורות המלחמה פרק ד
לולא חטא העגל היו האומות יושבות ארץ ישראל משלימות עם ישראל ומודות להם, כי שם ד' הנקרא עליהם היה מעורר בהן יראת הרוממות, ולא היתה שום שיטת מלחמה נוהגת, וההשפעה היתה הולכת בדרכי שלום כבימות המשיח. רק החטא גרם ונתאחר הדבר אלפי שנים, וכל מסבות העולם הנן אחוזות זו בזו להביא את אור ד' בעולם, וחטא העגל ימחה לגמרי וממילא (ישעיהו סא ט): "כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ד'", והעולם יתוקן באורח שלום ורגשי אהבה, ונעם ד' יוחש בכל לבב, לענג רוח ולעדן נשמה ולכל בהם תחיה נפש כל חי.

ולמרות הקושי העצום בחטא זה למדנו ממנו את הנקודה הגדולה של זכות אבות שהיא שעמדה לאבותינו בחטא העגל.
וכמו שדרשו חז"ל:

שמות רבה (וילנא) (פרשת כי תשא) פרשה מד סימן ג
ג ד"א זכור לאברהם הה"ד (משלי יא) יד ליד לא ינקה רע, אמר ר' פנחס הכהן בן חמא אם עשית מצוה אל תבקש מתן שכרה מיד ליד למה שלא תנקה שאין אתה מתנקה מעונותיך ורשע אתה נקרא שלא בקשת להנחיל לבניך כלום שאלו בקשו אברהם יצחק ויעקב מתן שכרן של מצות שעשו היאך היה זרע צדיקים נמלט היאך היה מזכיר זכור לאברהם ליצחק ולישראל מיד וינחם ה' הוי יד ליד לא ינקה רע.

רק אברהם יצחק ויעקב נקראו אבות, כשעשו מצווה הם כלל לא חשבו על עצמם אלא רק מה ינחילו לבנים. אילו היו האבות מבקשים שכר באיזו זכות היינו באים כהיום לקב"ה?!
עלינו לחשוב ולהבין את החשיבות של הדאגה לדורות הבאים. ודווקא זכות האבות מלמדת אותנו לדאוג לדורות הבאים.
ונקודה שנייה ופשוטה יותר היא שאנו נשענים על העבר:

שמות רבה (וילנא) (פרשת כי תשא) פרשה מד סימן א
גפן ממצרים אתה מפרנס כל אותן הדעות האמורות בו (בראשית מ) והנה גפן לפני, גפן ממצרים תסיע, ובסוף אתה מפרנס מה הגפן היא חיה ונשענת על עצים מתים, כך ישראל הם חיים וקיימים ונשענין על המתים אלו האבות

ובמיוחד בשעות הקשות עלינו להיסמך על זכות האבות, כך גם בזמן המלחמה עלינו לקרוא בשם זכות אבות.
ולקראת גאולה ותחיית המתי הדבר מתבטא ביתר שאת:

שמות רבה (וילנא) (פרשת כי תשא) פרשה מד סימן ו
ו ד"א זכור לאברהם למה הזכיר ג' אבות א"ר לוי אמר משה רבון העולם חיים הם המתים א"ל משה נעשית מין, א"ל משה אם אין המתים חיים לעתיד לבא יפה את עושה להם כל מה שתבקש, אבל אם חיים המתים מה יש לך לומר לאבות לעתיד לבא כשיעמדו אבותיהם ויבקשו ממך הבטחה שהבטחתם מה יש לך להשיבם לא כך הבטחתם שאתה מרבה בניהם ככוכבי השמים ועכשיו תבקש לכלותן הוי זכור לאברהם.

משה פונה בצורה מיוחדת לקב"ה וקורא לשלב את העבר והעתיד – לראות את ההבטחות שהבטיח הקב"ה לאבותינו שנזכה לראותן מתממשות לעיינינו.
שנזכה לחזות בגאולה השלמה בזכות אבות שעומדת לנו.

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם *

אימייל *