למה אחאב הסכים רק לדברי השליחים הראשונים?
למה אחאב הסכים רק לדברי השליחים הראשונים
מלכים א' כ':
א וּבֶן-הֲדַד מֶלֶךְ-אֲרָם קָבַץ אֶת-כָּל-חֵילוֹ וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מֶלֶךְ אִתּוֹ וְסוּס וָרָכֶב וַיַּעַל וַיָּצַר עַל-שֹׁמְרוֹן וַיִּלָּחֶם בָּהּ. ב וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל-אַחְאָב מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל הָעִירָה. ג וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה אָמַר בֶּן-הֲדַד כַּסְפְּךָ וּזְהָבְךָ לִי-הוּא וְנָשֶׁיךָ וּבָנֶיךָ הַטּוֹבִים לִי-הֵם. ד וַיַּעַן מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר כִּדְבָרְךָ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ לְךָ אֲנִי וְכָל-אֲשֶׁר-לִי. ה וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים וַיֹּאמְרוּ כֹּה-אָמַר בֶּן-הֲדַד לֵאמֹר כִּי-שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ לֵאמֹר כַּסְפְּךָ וּזְהָבְךָ וְנָשֶׁיךָ וּבָנֶיךָ לִי תִתֵּן. ו כִּי אִם-כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֶת-עֲבָדַי אֵלֶיךָ וְחִפְּשׂוּ אֶת-בֵּיתְךָ וְאֵת בָּתֵּי עֲבָדֶיךָ וְהָיָה כָּל-מַחְמַד עֵינֶיךָ יָשִׂימוּ בְיָדָם וְלָקָחוּ. ז וַיִּקְרָא מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל לְכָל-זִקְנֵי הָאָרֶץ וַיֹּאמֶר דְּעוּ-נָא וּרְאוּ כִּי רָעָה זֶה מְבַקֵּשׁ כִּי-שָׁלַח אֵלַי לְנָשַׁי וּלְבָנַי וּלְכַסְפִּי וְלִזְהָבִי וְלֹא מָנַעְתִּי מִמֶּנּוּ. ח וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כָּל-הַזְּקֵנִים וְכָל-הָעָם אַל-תִּשְׁמַע וְלוֹא תֹאבֶה. ט וַיֹּאמֶר לְמַלְאֲכֵי בֶן-הֲדַד אִמְרוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ כֹּל אֲשֶׁר-שָׁלַחְתָּ אֶל-עַבְדְּךָ בָרִאשֹׁנָה אֶעֱשֶׂה וְהַדָּבָר הַזֶּה לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת וַיֵּלְכוּ הַמַּלְאָכִים וַיְשִׁבֻהוּ דָּבָר. י וַיִּשְׁלַח אֵלָיו בֶּן-הֲדַד וַיֹּאמֶר כֹּה-יַעֲשׂוּן לִי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִפוּ אִם-יִשְׂפֹּק עֲפַר שֹׁמְרוֹן לִשְׁעָלִים לְכָל-הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי. יא וַיַּעַן מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר דַּבְּרוּ אַל-יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ. יב וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה וְהוּא שֹׁתֶה הוּא וְהַמְּלָכִים בַּסֻּכּוֹת וַיֹּאמֶר אֶל-עֲבָדָיו שִׂימוּ וַיָּשִׂימוּ עַל-הָעִיר. יג וְהִנֵּה נָבִיא אֶחָד נִגַּשׁ אֶל-אַחְאָב מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר יְהוָה הֲרָאִיתָ אֵת כָּל-הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה הִנְנִי נֹתְנוֹ בְיָדְךָ הַיּוֹם וְיָדַעְתָּ כִּי-אֲנִי יְהוָה. יד וַיֹּאמֶר אַחְאָב בְּמִי וַיֹּאמֶר כֹּה-אָמַר יְהוָה בְּנַעֲרֵי שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת וַיֹּאמֶר מִי-יֶאְסֹר הַמִּלְחָמָה וַיֹּאמֶר אָתָּה. טו וַיִּפְקֹד אֶת-נַעֲרֵי שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת וַיִּהְיוּ מָאתַיִם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים וְאַחֲרֵיהֶם פָּקַד אֶת-כָּל-הָעָם כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת אֲלָפִים. טז וַיֵּצְאוּ בַּצָּהֳרָיִם וּבֶן-הֲדַד שֹׁתֶה שִׁכּוֹר בַּסֻּכּוֹת הוּא וְהַמְּלָכִים שְׁלֹשִׁים-וּשְׁנַיִם מֶלֶךְ עֹזֵר אֹתוֹ. יז וַיֵּצְאוּ נַעֲרֵי שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת בָּרִאשֹׁנָה וַיִּשְׁלַח בֶּן-הֲדַד וַיַּגִּידוּ לוֹ לֵאמֹר אֲנָשִׁים יָצְאוּ מִשֹּׁמְרוֹן. יח וַיֹּאמֶר אִם-לְשָׁלוֹם יָצָאוּ תִּפְשׂוּם חַיִּים וְאִם לְמִלְחָמָה יָצָאוּ חַיִּים תִּפְשׂוּם. יט וְאֵלֶּה יָצְאוּ מִן-הָעִיר נַעֲרֵי שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת וְהַחַיִל אֲשֶׁר אַחֲרֵיהֶם. כ וַיַּכּוּ אִישׁ אִישׁוֹ וַיָּנֻסוּ אֲרָם וַיִּרְדְּפֵם יִשְׂרָאֵל וַיִּמָּלֵט בֶּן-הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם עַל-סוּס וּפָרָשִׁים. כא וַיֵּצֵא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיַּךְ אֶת-הַסּוּס וְאֶת-הָרָכֶב וְהִכָּה בַאֲרָם מַכָּה גְדוֹלָה. כב וַיִּגַּשׁ הַנָּבִיא אֶל-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לוֹ לֵךְ הִתְחַזַּק וְדַע וּרְאֵה אֵת אֲשֶׁר-תַּעֲשֶׂה כִּי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה מֶלֶךְ אֲרָם עֹלֶה עָלֶיךָ.
אנחנו במלחמה במצור בשומרון בין הדד מלך ארם לבין אחאב מלך ישראל,
בן הדד הגיע כבר לבירת ממלכת ישראל, ודורש מאחאב תנאי כניעה מכפישים, אליהם אחאב לא מסכים – לקחת את התורה. וזה הפירוש "והשארתי בישראל 7000", אלו החיילים שנותרים לאחאב.
בגמר בסנהדרין נאמר "אחאב שקול היה"- מה זה אומר?
שמואל שקול כנגד משה ואהרון – שנאמר "משה ואהרון וכהניו ושמואל בקוראי שמו"
משה הוא כולו עם ה', ואהרון הוא כולו עם העם, ושמואל הוא "הולך וגדל גם עם ה' וגם עם אנשים".
אחאב שקול בבן אדם למקום לבן אדם לחברו – אין לו בן אדם למקום כמעט וכלל אבל בבן אדם לחברו הוא מהטובים ביותר – אז הוא היה שקול.
בשיעור הקודם אמרנו שאחאב לא היה מוכן לוותר על כבודם של ישראל – התורה – ושזה היה ההבדל בין המשלחת הראשונה של בן הדד מלך ארם למשלחת השנייה, בשנייה הוא ביקש לקחת גם את התורה. את זה למדו חז"ל מכך שכתוב "מחמד עיניך". למה זה מה שמראה לחז"ל את הדבר הזה?
יש כמה מקומות שחז"ל דורשים דברים שקשורים לעיניים בקשר לתורה. לדוג' עשו האדמוני, שלו יש מקביל, דוד האדמוני, ההבדל בינו לעשו זה שהוא "אדמוני עם יפה עיניים" ומזה שנאמר יפה עיניים לומדים חכמים, שהוא מסתמך על סנהדרין.
על הפסוק "לא תסור מן הדבר אשר יורוך ימין ושמאל" למה אומרים גם ימין ושמאל, וגם "לא תסור"? דורשים חכמים: אפילו אם אומרים לך על שמאל שהוא ימין…. האמן להם.
ויש פירוש יותר עמוק שהוא גם משלים, הרב קוק אומר, למה אמרה התורה דווקא "ימין ושמאל", ולא "לילה ויום"?, כי בימין ושמאל זה תלוי בזווית הראייה. אומרת התורה, לא רק שיש מצווה לשמוע לדברי חכמים, אלא תדע שאם אתה רואה משהו שהוא ימין וחכמים אומרים לך שזה שמאל, לך יש בעיה בזווית הראייה שלך בצורת ההתבוננות שלך על המציאות.
"ואם מעיני העדה נעשתה לשגגה" – החכמים הם עיני העדה, הסנהדרין, 70 הזקנים, 70 זה גמטריא ע', ו70 הזקנים מבטאים 70 פנים לתורה, יש הרבה פנים לתורה, צדדים וכולם יוצאים מאותה עין, הסנהדרין. לכן חכמים ראו בפסוק שאומר "כל מחמד עיניך" שמדובר על התורה, זה חלק משיטה.
בנוסף לזה, בפשט יש עוד הבדל בין שני המשלחות, במשלחת הראשונה כשבן הדד אומר "לי הוא", מה הכוונה? הכוונה היא, כל מה ששלך תחת חסותי, מה ששלך שייך לי, אתה כנוע לי.
אבל זו הצהרה עקרונית, אין הכוונה שהוא יממש אותה, אבל המשלחת השנייה היא הוצאה לפועל – וזה בעצם לרמוס את בית המלוכה ואת סמל השלטון היהודי, ולזה אחאב לא מוכן.
למה אחאב מתייעץ עם הזקנים? כי הוא מבין שמה שהוא עומד לעשות עכשיו, זה הכרזת מלחמה והוא שואל את העם אם הוא מוכן לזה. העם ענה לו שכן, "העורף חזק". זה אחאב, הוא רוצה את טובת העם, הוא מודיע להם שיש מחיר למעשה הזה של לנסות לשמור על הכבוד שלנו, והעם אתו.
בן הדד מחזק את המצור וסוגר על העיר, מגיע נביא לאחאב ואומר לו שה' יעזור לו,
ואחאב שואל ….. "" למה הוא שואל? כי הוא מבין שאם ה' עוזר לו זה לא יהיה דרכו. למה שה' יעזור לעם ישראל, למה זה מגיע להם? בגלל מעמד הר הכרמל, בו העם הכריע "ה' הוא הא-לוקים". אחאב מבין שהוא לא יוביל, אז מי יוביל? אולי הוא חושב שעובדיה יחליף אותו, והוא מסכים, כי הוא רוצה את טובת העם. הוא מאמין בה' והוא מאמין לנביא שבעזרת ה' הם ינצחו, כמו שהוא ידע שאליהו יכול להחזיר את הגשם ולא נביאי הבעל.
כאן מגיעה ההפתעה גם לנו וגם לאחאב, הנביא אומר לאחאב: אתה תוביל, ה' בחר בך,
למה? אולי כי ה' רואה את מסירות הנפש שלו על עמ"י ועל התורה כסמל של עם ישראל, וזה יקר מאוד בעיני הקדוש ברוך הוא, והוא שולח נביא לעזור, וכאילו אומר לאחאב, אתה מקבל את העזרה.
בינתיים בן הדד שותה – הוא שיכור – למה זה חשוב להגיד לנו? הוא בשדה המערכה! הוא שותה כי הוא מרגיש שהוא עומד לנצח, הוא יודע את זה, אין שוויון בין הכוחות.
יוצאים נערי המלך ראשונה ואומר בן הדד לקחת אותם חיים אבל יש כאן תכסיס, ו7000 החיילים הורגים כל אחד אדם אחד, זה לא הרבה זה לא מספיק אבל ההפתעה גורמת והעובדה שכל הפיקוד הבכיר שותים ושיכורים, אז הם בורחים, ובן הדד בורח חזרה לארם.
ניצחון גדול, ניסי או לא ניסי?
יש כאן אפשרות לראות את זה בשני הכוונים, מצד אחד אנחנו יודעים שה' עזר לאחאב, הנביא אפילו אומר לאחאב שעוד שנה ארם יחזור לתקוף, אבל אחאב יכול להציג את זה "בדרך הטבע", היה תכסיס שעבד.
אם היינו עוצרים את הסיפור כאן, היינו חושבים שאחאב אולי יחזור בתשובה. אבל זה לא קורה, על זה נלמד בשבוע הבא.