פרק ט"ז – מלכות אחז- העברה למולך ומזבח ארם
שמע, סיכם וערך: חגי לב - מעלות. (לא עבר את הגהת הרב)
(ז) וַיִּשְׁלַח אָחָז מַלְאָכִים אֶל תִּגְלַת פְּלֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר עַבְדְּךָ וּבִנְךָ אָנִי עֲלֵה וְהוֹשִׁעֵנִי מִכַּף מֶלֶךְ אֲרָם וּמִכַּף מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הַקּוֹמִים עָלָי: (ח) וַיִּקַּח אָחָז אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב הַנִּמְצָא בֵּית ה' וּבְאֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר שֹׁחַד: (ט) וַיִּשְׁמַע אֵלָיו מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶל דַּמֶּשֶׂק וַיִּתְפְּשֶׂהָ וַיַּגְלֶהָ קִירָה וְאֶת רְצִין הֵמִית: (י) וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ אָחָז לִקְרַאת תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר דּוּמֶּשֶׂק וַיַּרְא אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּדַמָּשֶׂק וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז אֶל אוּרִיָּה הַכֹּהֵן אֶת דְּמוּת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת תַּבְנִיתוֹ לְכָל מַעֲשֵׂהוּ: (יא) וַיִּבֶן אוּרִיָּה הַכֹּהֵן אֶת הַמִּזְבֵּחַ כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז מִדַּמֶּשֶׂק כֵּן עָשָׂה אוּרִיָּה הַכֹּהֵן עַד בּוֹא הַמֶּלֶךְ אָחָז מִדַּמָּשֶׂק:" { מלכים ב פרק טז }
לקיחת את אוצרות בית המלך זו חצי צרה. אבל לקיחת אוצרות בית ה' זו אמירה משמעותית יותר, אמירה שלא עוד יושיע אותי אלקי ישראל אלא אלוקי דרמשק! יש כאן חילול ה' גדול.
המלך אחז יצא לדמשק לפגוש את המלך האשורי המנצח. הוא רואה שם את המזבח ושולח לכהן (הגדול כנראה) אוריה את תבנית המזבח ומצווה עליו לבנות כזה בירושלים.
בעניין הסכמתו ושתוף הפעולה של הכהן עם המלך עם התועבה הזו של הכנסת מזבח ארמי למקדש. הוא אוריה הכהן שמעיד עליו ישעיהו והוא מכונה על ידי הנביא ' עד נאמן '. בארנו בשעתו שאוריה ניסה למזער נזקים עד כמה שאפשר. את החלק הפנימי של המקדש ננעל ואליו לא נכנסו. המזבח נבנה בחוץ, מחוץ לקודש וכנראה זהו פרי פעולתו של הכהן.
"(יב) וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ מִדַּמֶּשֶׂק וַיַּרְא הַמֶּלֶךְ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וַיִּקְרַב הַמֶּלֶךְ עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעַל עָלָיו: (יג) וַיַּקְטֵר אֶת עֹלָתוֹ וְאֶת מִנְחָתוֹ וַיַּסֵּךְ אֶת נִסְכּוֹ וַיִּזְרֹק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ: (יד) וְאֵת הַמִּזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' וַיַּקְרֵב מֵאֵת פְּנֵי הַבַּיִת מִבֵּין הַמִּזְבֵּחַ וּמִבֵּין בֵּית ה' וַיִּתֵּן אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפוֹנָה:"
המזבח הישן מקבל תפקיד משני. והמזבח החדש הוא העיקרי. הוצאה של הקב"ה מהמקדש.
" (יז) וַיְקַצֵּץ הַמֶּלֶךְ אָחָז אֶת הַמִּסְגְּרוֹת הַמְּכֹנוֹת וַיָּסַר מֵעֲלֵיהֶם אֶת הַכִּיֹּר וְאֶת הַיָּם הוֹרִד מֵעַל הַבָּקָר הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר תַּחְתֶּיהָ וַיִּתֵּן אֹתוֹ עַל מַרְצֶפֶת אֲבָנִים:"
הים מקוצץ ויורד לריצפה. הים מבטא את מרכבתו של הקב"ה1. יש כאן מלך חדש ששולט ומנהל את העניינים.
"(יח) וְאֶת מוּסַךְ הַשַּׁבָּת אֲשֶׁר בָּנוּ בַבַּיִת וְאֶת מְבוֹא הַמֶּלֶךְ הַחִיצוֹנָה הֵסֵב בֵּית ה' מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר:"
מוסך השבת כנראה סככה ששימשה צל לבאים למקדש.
בעניין מותו של אחז:
(כ) וַיִּשְׁכַּב אָחָז עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד וַיִּמְלֹךְ חִזְקִיָּהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו:{מלכים ב פרק טז}
ולעומת זאת בדבה"י נאמר:
"(כז) וַיִּשְׁכַּב אָחָז עִם אֲבֹתָיו וַיִקְבְּרֻהוּ בָעִיר בִּירוּשָׁלִַם כִּי לֹא הֱבִיאֻהוּ לְקִבְרֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּמְלֹךְ יְחִזְקִיָּהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו:" { דברי הימים ב פרק כח }
כיצד ניישב את הסתירה העולה מהפסוקים?
הדבר מזכיר לנו את דברי חז"ל על כך שחזקיהו גירר עצמות אביו על מיטת חבלים. חזקיהו הוציא את עצמותיו ועשה טקס מבזה מאד לאביו. וזה הפתרון לסתירה בפסוקים.
אחז אחז לו דרך קשה מאד וכפי שדיברנו לעיל, וכאן חזקיהו בתחילת מלכותו מצהיר על שינוי כיוון רוחני 180 מעלות. חזקיהו במעשהו ביטא שאביו אינו ראוי להצטרף לקברי בית דוד.
(אחז קוצץ שמו מאחזיהו או יהואחז וזו מחמת חטאו).
המזבח הארמי
המפרשים התקשו: למה אחז מקים את המזבח של דמשק?
בדברה"י יש הסבר:
(כ) וַיָּבֹא עָלָיו תִּלְּגַת פִּלְנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיָּצַר לוֹ וְלֹא חֲזָקוֹ: (כא) כִּי חָלַק אָחָז אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים וַיִּתֵּן לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר וְלֹא לְעֶזְרָה לוֹ: (כב) וּבְעֵת הָצֵר לוֹ וַיּוֹסֶף לִמְעוֹל בַּה' הוּא הַמֶּלֶךְ אָחָז: (כג) וַיִּזְבַּח לֵאלֹהֵי דַרְמֶשֶׂק הַמַּכִּים בּוֹ וַיֹּאמֶר כִּי אֱלֹהֵי מַלְכֵי אֲרָם הֵם מַעְזְרִים אוֹתָם לָהֶם אֲזַבֵּחַ וְיַעְזְרוּנִי וְהֵם הָיוּ לוֹ לְהַכְשִׁילוֹ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל: (כד) וַיֶּאֱסֹף אָחָז אֶת כְּלֵי בֵית הָאֱלֹהִים וַיְקַצֵּץ אֶת כְּלֵי בֵית הָאֱלֹהִים וַיִּסְגֹּר אֶת דַּלְתוֹת בֵּית יְדֹוָד וַיַּעַשׂ לוֹ מִזְבְּחוֹת בְּכָל פִּנָּה בִּירוּשָׁלִָם: (כה) וּבְכָל עִיר וָעִיר לִיהוּדָה עָשָׂה בָמוֹת לְקַטֵּר לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַיַּכְעֵס אֶת ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו: { דברי הימים ב פרק כח }
וזהו דבר שקשה להבין! הרי הוא מגיע לדמשק לאחר ביקורו את מלך אשור לאחר שהכה את מלך ארם ואת פקח בן רמליהו מלך ישראל. וא"כ מה פתאום אחז מעתיק את המזבח הארמי וזובח לאלוקי דמשק?!
פירושים שנכתבו:
1. דעת מקרא: זהו היה מנהג לתת כבוד גם לאל שהפסיד. הגישה היא שהלחמה היא בין האלים ויש לכבד גם את האל המנוצח. ראה ערך את סיפור הארון הסובב בשדה פלשתים בספר שמואל א'.
נראה לומר שאינו כך. הראיה מפלשתים אינה נכונה. שם פלשתים התכוונו להשפיל את אלוקי ישראל ולא לכבוד לו. את הכבוד הם נתנו לאחר שהארון היכה בהם! יתרה מכך, כתוב כאן במפורש שאחז מפחד מאלוקי ארם:
" (כג) וַיִּזְבַּח לֵאלֹהֵי דַרְמֶשֶׂק הַמַּכִּים בּוֹ וַיֹּאמֶר כִּי אֱלֹהֵי מַלְכֵי אֲרָם הֵם מַעְזְרִים אוֹתָם לָהֶם אֲזַבֵּחַ וְיַעְזְרוּנִי וְהֵם הָיוּ לוֹ לְהַכְשִׁילוֹ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל:"
2. מלבי"ם (בדברה"י): אחז עשה חשבון שאלוקי ארם היכו אותו. ועכשיו מלך אשור קלט את העניין הזה. מלך אשור הלך ועבד לאלוקי ארם וניצח מחמת כך. ואם כן עכשיו גם אני יעבוד אותו ואנצח!
הבעיה היא שהעיקר חסר מן הספר ולא כתוב כאן לא מיניה ולא מקצתה.
3. יוסף בן מתתיהו כתוב: אחז הקים כאן מזבח אשורי. אבל בפסוקים כתוב מזבח ארמי. כנראה יוסף בן מתתיהו זהו תרגום של המתרגמים מיוונית ללטינית שלא הבדילו בין הסורים שהם הכינוי לארמים אצל יוסף בן מתתיהו לבין אשורים!
אלא נציע את הפירוש הבא המתאים יותר לפסוקים בפשטם: אחז הולך עם אלוקי ארם אע"פ שהם חטפו והוא רואה זאת במו עיניו בהולכו בדמשק.
ולמה עשה כך? זהו אישיותו של אחז! וכפי שראינו בישעהו שהנביא מתחנן לאחז לרדת מהעץ הגבוה ומציע לו שאלת אות וכו'. המפלות שחטפו יהודה מישראל וארם היו מפלות על טבעיות בעצמתן עד שניכר לכולם שזהו חרון אף ה' על יהודה. הנביא עודד מזהיר את ישראל לא לנצל את המפלה שבאה ליהודה.
ישראל מקבלים את אזהרת הנביא והשיבו את הנביאים. הנביא מציע לאחז לא לפחד, לחזור להקב"ה ותוושע מידי כולם. " לא בצדקתך כי אם ברשעת הגויים האלה ". תשובת אחז: " לא אשאל ולא אנסה את ה' ".
אחז מסרב בכל מחיר אע"פ שהוא רואה ומבין ויודע את האמת (לאחר רעידת האדמה במקדש, התבוסה הקשה ולא רגילה במלחמה ועוד) . אחז לא מוכן לשתף פעולה. יודע ריבונו ומתכוון למרוד אותו. אחז השתרש בחטא באופן כזה שכבר לא היה מסוגל לחזור בו לשוב אל ה'.
לאחז לא אכפת שמלך ארם נוצח. הוא הולך לשיטתו ולהכעיס את ה' ומכניס את אלוקי ארם כאלוקים.
מעשהו של אחז ציני ואם היה באמת מאמין בזה היה מביא את המזבח האשורי!
חזרת עבודת הבעל
"(ב) וַיֵּלֶךְ בְּדַרְכֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וְגַם מַסֵּכוֹת עָשָׂה לַבְּעָלִים: (ג) וְהוּא הִקְטִיר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם וַיַּבְעֵר אֶת בָּנָיו בָּאֵשׁ כְּתֹעֲבוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֹרִישׁ ה' מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: (ד) וַיְזַבֵּחַ וַיְקַטֵּר בַּבָּמוֹת וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן:" (דברי הימים ב פרק כח)
"(ג) וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וְגַם אֶת בְּנוֹ הֶעֱבִיר בָּאֵשׁ כְּתֹעֲבוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ ה' אֹתָם מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: (ד) וַיְזַבֵּחַ וַיְקַטֵּר בַּבָּמוֹת וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן: " (מלכים ב פרק טז)
בעבודת המולך יש דבר מאד מיוחד:
"(א) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (ב) וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תֹּאמַר אִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ מוֹת יוּמָת עַם הָאָרֶץ יִרְגְּמֻהוּ בָאָבֶן: (ג) וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ כִּי מִזַּרְעוֹ נָתַן לַמֹּלֶךְ לְמַעַן טַמֵּא אֶת מִקְדָּשִׁי וּלְחַלֵּל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי: (ד) וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ עַם הָאָרֶץ אֶת עֵינֵיהֶם מִן הָאִישׁ הַהוּא בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ לְבִלְתִּי הָמִית אֹתוֹ: (ה) וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ וְאֵת כָּל הַזֹּנִים אַחֲרָיו לִזְנוֹת אַחֲרֵי הַמֹּלֶךְ מִקֶּרֶב עַמָּם: " (ויקרא כ')
מדוע התורה מציינת שעם הארץ יעלימו עייהם מן העבירה אזי ה' יתן פניו בו. מדוע שדווקא בפרשיה זו התורה מציינת הו"א של מישהו להינצל?
"(יג) וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת: (יד) כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם: (טו) כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר יָשַׁבְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְאֵת אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עֲבַרְתֶּם: (טז) וַתִּרְאוּ אֶת שִׁקּוּצֵיהֶם וְאֵת גִּלֻּלֵיהֶם עֵץ וָאֶבֶן כֶּסֶף וְזָהָב אֲשֶׁר עִמָּהֶם: (יז) פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ שֵׁבֶט אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם ה' אֱלֹהֵינוּ לָלֶכֶת לַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָהֵם פֶּן יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה: (יח) וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה: (יט) לֹא יֹאבֶה ה' סְלֹחַ לוֹ כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף ה' וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא וְרָבְצָה בּוֹ כָּל הָאָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה וּמָחָה ה' אֶת שְׁמוֹ מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם: (כ) וְהִבְדִּילוֹ ה' לְרָעָה מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אָלוֹת הַבְּרִית הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה: " (דברים פרק כט)
בשני מקומות אלו יש הו"א למישהו שהוא ינצל. בחומד דברים הדבר מובן מפני שהסיטואציה היא שהעושה עובר בסתר על התורה. וע"כ התורה מלמדת שלציבור יש אחריות על הגלוי אבל על הנסתר ה' לוקח אחריות.
בפרשת ניצבים, אם כן, הדבר ברור. זה נושא הפרשה: עבירות שעושה אדם בסתר!
אבל בפרשיית המעביר למולך – מדוע שם יש הו"א לעושה העבירה להינצל?
' עם הארץ' בלשון המקרא עניינו האנשים החשובים. (" וישתחו אברהם בפני עם הארץ" " וילכו כל עמי הארץ וימליכו את יותם " ועוד…) עם הארץ אלו האנשים שלהם שייכת הארץ. אלו ששיכים להם הקרקעות והאחוזות. זוהי השכבה המנהיגה ששולטת על האדמות ולה יש השפעה על השלטון2.
יש אחריות על המנהיגות לעשות זאת, לסקול אותו באבנים. ומיהו האיש ההוא שעם הארץ מפחדים לפגוע אותו – זהו המלך!!!
עבודת המולך שימשה בעיקר את האליטות, ועל כן התורה מדגישה שבעבודת המולך שזהו מפגש חזיתי מול ריבונו של עולם. עבודת המולך נעשית בגיא בן הינום למרגלות בית המקדש. "לְמַעַן טַמֵּא אֶת מִקְדָּשִׁי וּלְחַלֵּל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי"
ועל כן " וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ "!
בית המקדש הוא גן העדן. במרכזו עומד עץ החיים והכרובים. 'עץ חיים היא למחזיקים בה' כדברי שלמה. ארון הלוחות הוא עץ החיים. ומעל הארון נמצאים שני הכרובים השומרים על גן העדן. בית המקדש הוא גן עדן נוכח פני השכינה.
למרגלות ההר נמצא גי בן הינום. שם פתחה של גהינום עפ"י חז"ל. גן עדן וגהינום נמצאים אחד מול השני והשאלה במה אתה בוחר והיכן אתה נימצא. ואחז בוחר בהיפך מגן עדן.
אחז מצהיר שכבר היה עבודה כזו בהר אשר ממול: בהר המוריה ג"כ בחר אברם בבן וחילוק עמוק יש בין עבודת המולך לעקידה.
אברהם ג"כ יכל להגיד עזב ה' את הארץ כמו אחז כאן בציווי שנאמר לו לעקוד את יצחק על אף ההבטחות הגדולות שניתנו לו על הזרע ועל הארץ. אחז לעומת אברהם הכריז עזב ה' את הארץ ובין השאר מעלה את בנו בהתרסה כלפי שמיא.
חזקיהו גירר עצמות אביו על חבלים כדי להראות לכולם בגלל הסיבה הזו, בגלל עוצמת הכפירה וההעזה של אביו מול רבונו של עולם.
1 ראה שיעור על פרקי המקדש. משמעות הים והפרים שתחתיו.
2 במשך הדורות עם התפתחות הישוב העירוני והתעשרות הסוחרים על פני עובדי האדמה – עבר המושג עם הארץ להיות הכפריים שאינם יודעים שפה וחכמה. לעומת אנשי העיר שהיו מלומדים יותר.