האמת הנעדרת
הסיבה השניה שמונה רס"ג לכפירה1:
והשני הסכלות הגוברת על רבים מהם, שהוא מדבר בשפת הסכלות, ויודע בלב קצר יכולת, וידבר דברי יהירות שאינם מאומה, וכך יחשוב בלבו, ועל אלה הוא אומר "כי עתה יאמרו אין מלך לנו כי לא יראנו את ה' והמלך מה יעשה לנו"2, ואינם חושבים שאם הם ישתמשו במקצת דברי הסכלות והיהירות הללו כלפי מלכי בני אדם ישמדו ויאבדו.
האמת אינה נראית בחוש, ועל כן הסכל יכול לומר כל דבר שעולה בדעתו, בלי שסכלותו תהיה נראית.
לעובדה זו ישנן שתי השלכות שיש לעמוד עליהן.
א. כיון שהאמת לא נראית, ניתן ליהנות מהספק. אדם מגדיר עצמו כשומר תורה ומצוות, אך ממשיך לבלות ולהנות מכל מנעמי העולם הזה, כיון שהקב"ה לא מתגלה אלינו בצורה חד משמעית, ותמיד הדבר יכול להשאר בגדר ספק.
מדוע הקב"ה איננו מתגלה אל העולם בצורה שתמנע ספיקות?
את התשובה ניתן לנסח בשני אופנים.
ראשית, הקב"ה מתגלה אלינו כשם שהתגלה אל העולם תמיד, אלא שצריך להגדיל את הכלים כדי לקלוט את דבר ה' מן המציאות. גם לו היינו בבריאת העולם, לא היינו "רואים" את יד ה', שכן אדם שהיה מסתכל מבחוץ היה חושב לעצמו "האדמה מוציאה פילים ונמרים", ולא היה אומר "בראשית ברא אלקים"…
שנית, אנו קולטים דברים בכלי הקליטה שלנו, שהם סופיים, ולכן גם הקב"ה מתגלה אלינו בצורה כזו. צריך להבין שהדברים שאנו רואים הם בעצם התגלות של הקב"ה.
משל למה הדבר דומה, לאדם שראה מודעת פרסום "רובינשטיין בונה בראשון לציון".
כיון שרצה לפגוש את מר רובינשטיין, הלך לכתובת המצויינת במודעה, וראה שם אדם סוחב דליי מלט, שאלו:
אדוני הוא מר רובינשטיין?
לא, אני אחמד.
והיכן רובינשטיין.
במשרדו בתל-אביב.
כשם שרובינשטיין מתל-אביב בונה בראשון לציון דרך הפועלים, כך הקב"ה "בונה" את עולמנו ופועל בו דרך פועלים שונים: תורה, תופעות טבע, תופעות היסטוריות וכדו'. עלינו להבין שהדברים הללו הם השליחים המעידים על רצונו יתברך מעולמו.
גם לאחר ההתגלות האלוקית ביציאת מצרים שאלו העם "היש ה' בקרבנו אם אין"3 וקרח, לאחר מעמד הר סיני, "כפר בתורה מן השמים"4. מי שלא מגדיל את הכלים כדי לקלוט את האורהאלוקי לא יקלוט אותו גם בהתגלות הברורה ביותר, ומי שמכין את הכלים – רואה את הקב"ה גם עכשיו.
העולם הבא – הולך ובא. ניתן כבר בעולם הזה לקלוט מאורו של עולם הבא, צריך רק להיות בעלי כלים ראויים לכך.
ב. ההשלכה השניה היא, שכיון שלא ניתן לראות את האמת השלמה, כל אדם בונה לעצמו "אמת" על פי הבנתו את העולם.
כל אדם רואה רק חלק מהעולם, וגם את החלק הזה הוא רואה דרך המשקפיים המסוימים שלו, ובכל זאת יש לאנשים דעה ברורה ומוצקה על כל הנושאים העומדים ברומו של עולם: יחס לכסף, לעבודה, מהי תורה, כיצד לבנות משפחה וכדו'.
"בוטח בלבו הוא כסיל"5 – אדם שסומך על הסתכלותו בלבד כדי להביע דעה הוא כסיל. שכן ניתן, ללא כל קשר למציאות ולעובדות, לפתח תאוריות בכל הנושאים, ואף לפעול על פיהם.
אדם חושב שהוא יודע הכל בנושאים מסוימים, ולכן יש לו ביטחון מופרז בדרכו גם כאשר היא נכשלת והוא סופג מכה אחר מכה.
פעמים רבות ניתן לגלות אנשי ציבור, שגם לאחר שדרכם נכשלה, ממשיכים לחשוב, ואף להכריז מעל כל במה, כי דרכם תנצח. הבוטח בליבו אינו מקשיב למציאות שסביבו – לאנשים, למאורעות, לתהליכים, אלא סוגר את עצמו בתוך עולם שבנה לעצמו, ואיננו בודק את עצמו מחדש.
עלינו לבדוק את עצמנו שמא ישנם תחומים שבהם גם אנו בוטחים בלבנו יתר על המידה וממילא מתנהגים ככסילים. התיקון הוא ביכולת לקבל ולשמוע מהעולם, וביכולת להשתנות ולשנות דעה כאשר נראה שכך היא האמת.
1 "הנבחר באמונות ודעות" מהד' הרב קאפח עמ' כ"ט.
2הושע י', ג'
3 שמות י"ז, ז'.
4 קהלת רבה פרשה י', ב'.
5 משלי כ"ח, כ"ו.