שכל פועל ושכל נפעל
הסיבה השלישית שמונה הרס"ג לכפירה1:
והשלישי נטיית האדם למלא מאוייו מן התאות לכל מאכל ולכל משכב ולכל קנין, והרי הוא ממהר מתוך להיטותו להתיר עשיית הדבר מבלי לחשוב, ובהם הוא אומר "אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו והתעיבו עלילה אין עושה טוב" (תהילים י"ד, א') ואינו זוכר כי אם ינהג כך בחליו או אף בבריאותו ויאכל כל מה שיתאוה וישכב כל מה שימצא יאבד בכך ויסוף.
כיצד מביאה הלהיטות אחר התאוות לכפירה?
נראה שהדבר תלוי במושגים שמביא ריה"ל בכוזרי בשם הפילוסופים2: שכל פועל ושכל נפעל.
השאלה היא האם השכל מפעיל את האדם, או שהאדם מפעיל את השכל.
שכל נפעל, פירושו שהשכל הוא כלי ביד האדם. האדם משתמש בשכל כדי להשיג תאוות וכדי להצדיק את עצמו. בצורה כזו אדם יכול להגיע עם השכל לעיוותים גדולים שנועדו להצדיק את דרכו ולהנעים עליו את חייו.
שכל פועל, פירושו שהשכל מפעיל את האדם. האדם נפגש עם אמת עליונה,ואת אשר הוא מבין ממנה הוא מקבל כהדרכה לחייו.
הפילוסופים, למשל, הבינו שיש אמת אובייקטיבית עליונה, שיכולה להפעיל את האדם בדרך הנכונה.
ניתן לראות את ההבדל בין השכלים במציאות.
פוליטיקה היא תפקיד של שכל נפעל. הפוליטיקאי הוא נציג של גישה מסוימת, וכל מה שקורה בעולם ובמדינה משמש ככלי לחיזוק הקונספציה. אין הוא בודק את דרכו מחדש, אלא מחזק את דרכו על פי המציאות. השכל משמש ככלי להסביר את דרכו וגישתו ולא ככלי לנסות להבין את הדרך הנכונה.
מגדולי התורה, לעומת זאת, אנו מצפים לשכל פועל – שהתורה תנחה את דרכם ולא שישמשו בה ככלי לחזק את הדרך בה הם כבר הולכים.
למשל, אל השאלה האם מותר לצרף אדם חילוני למנין, יכול הרב קוק לענות בשלילה והחזון אי"ש בחיוב, למרות שיש בכך סתירה, לכאורה, לדרכם ביחס לשותפותנו עם הציונות בבנין הארץ אף על פי כן הבינו את דבר ה' הבא בתורתו ולכן אמרו כך ולא ניסו להטות אתהדברים להשקפתם הכללית.
גם הרמח"ל3 מבאר שהעצלות וכבדות החומר משתמשים בשכל כדי להצדיק את עצמם:
והנה אנחנו רואים בעינינו כמה וכמה פעמים שכבר לבו של האדם יודע חובתו ונתאמת אצלו מה שראוי לו להצלת נפשו ומה שחובה עליו מצד בוראו, ואף על פי כן יניחהו, לא מחסרון הכרת החובה ההיא ולא לשום טעם אחר, אלא מפני שכבדות העצלה מתגברת עליו…
ואולם אם תשאל את פי העצל, יבוא לך במאמרים רבים ממאמרי החכמים, והמקראות מן הכתובים, והטענות מן השכל, אשר כולם יורו לו, לפי דעתו המשובשת, להקל עליו ולהניחו במנוחת עצלותו. והוא איננו רואה שאין הטענות ההם והטעמים ההם נולדים לו מפני שיקול דעתו, אלא ממקור עצלותו הם נובאים, אשר בהיותה היא גוברת בו, מטה דעתו ושכלו אל הטענות האלה…
* * *
בכל דור מחדש מנסה היצר הרע להצדיק את עצמו בתאוריות שונות. בדורנו השיטה היא: טבעיות החיים, ארץ ישראליות וכדו'.
בארץ ישראל צריך להופיע את הטבע הישראלי, שהוא קדוש; בחיים עצמם יש קדושה עליונה, ועוד דברים מעין אלה יכולים להיות טענות שמקורן ביצר הרע.
בצורה כזו ניתן להכניס את כל הרוע והתאוות שבעולם אל תוך נפש האדם ואל תוך בית המדרש. וכי יש דבר שאיננו טבעי? כל דבר הוא טבעי, וגם היצר הרע – אכילה וכדו' – הוא חלק מהטבע. אדם שיתן ליצר הרע להנהיג אותו ירגיש טבעי מאד, אך יש בכך הרבה רע.
עם זאת, יש אמת בגישה לטבעיות, אלא שהיא דורשת עבודה רבה. כדי שהטבע הפנימי יופיע בעולם ולא הטבע החיצוני, עלינו לעבוד הרבה. כדי שהטבע שלנו יהיה נעלה וידריך אותנו בדרך ישרה, עלינו לעבד אותו.
"בשני יצריך – ביצר טוב וביצר הרע"4. היצר הרע בונה את הכלים, והיצר הטוב יוצק את התוכן לתוך הכלים כדי שיפעלו בצורה נכונה.
עלינו להשליט את התוכן על הכלים, ולא להיפך. להשקיע את עיקר המאמץ בתוכן ולא בבנית הכלים.
1 "הנבחר באמונות ודעות" מהד' הרב קאפח עמ' ל'.
2 ספר הכוזרי, א', א'.
3 מסילת ישרים, פרק ו'.
4 ברכות נ"ד, ע"א.