משמעות השמות של יעקב ועשו
מעובד ע"פ שיעור מפי הרב מנשה וינר. ערך: יעקב קופל. (לא עבר את הגהת הרב)
הלידה
בפרשה זו אנו פוגשים באירוע נדיר של לידת תאומים. תופעה זו אומרת דורשני. שכן מן הסתם יש רעיון שמסתתר מאחורי העניין שנולדו לרבקה תאומים ולא סתם שני ילדים אחים.
אנו מוצאים מאבק בין שני התאומים הללו כבר בבטן אימם1:
ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את ה'. ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר.
כל אחד יתאמץ להתגבר על השני. ישנו מאבק יסודי ביניהם.
הרמב"ן מגלה לנו כלל חשוב2:
אומר לך כלל תבין אותו בכל הפרשיות הבאות בענין אברהם יצחק ויעקב, והוא ענין גדול, הזכירוהו רבותינו בדרך קצרה, ואמרו (תנחומא ט) כל מה שאירע לאבות סימן לבנים, ולכן יאריכו הכתובים בספור המסעות וחפירת הבארות ושאר המקרים, ויחשוב החושב בהם כאלו הם דברים מיותרים אין בהם תועלת, וכולם באים ללמד על העתיד, כי כאשר יבוא המקרה לנביא משלשת האבות יתבונן ממנו הדבר הנגזר לבא לזרעו.
כך גם אצלנו. היחס שלנו אל המאבק של יעקב ועשו צריך להיות בראיה של מאבק בין שני לאומים. כל סיפורי האבות – חורגים מהיות סיפור פרטי, אלא יש להם משמעות לבנים – לעמים שיצאו מהם.
לכן יש חשיבות לברכה ולקללה. אלו דברים שהאב המייסד הטביע כחותם והם מלווים את הבנים לטוב ולמוטב. נמנה מספר דוגמאות:
1. קין – היה רוצח ולא נענש למיתה אלא לגלות3. עם כל זאת, העונש ניתן גם לזרעו. נגזר עליהם להיות מגורשים ממקום משכנם של בני אדם – מפני שדינם כשופכי דמים.
2. נכדו של נח, כנען, מתקלל וזרעו נדון להיות עם של עבדים.
אצלנו הדברים כתובים במפורש – " ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר " – זה לא רק מאבק פרטי אלא מאבק על עתיד הלאומים.
הברכה והבכורה
אנו מוצאים שתי נקודות התמודדות בין האחים:
1. מכירת הבכורה – הרושם מסיפור זה הוא שכולם מרוצים. יעקב שמח בבכורה, ועשו לא מעוניין בכך אלא רק באוכל.
2. סיפור הברכות – פתאום עשו חוזר בו ותובע את יעקב גם על הבכורה.
הקשר בין שני הסיפורים ברור, אך גם מילת המפתח זהה, שכן "בכרה" נכתב בכתיב חסר, על מנת לרמוז לנו שזה אותו עניין כמו ה"ברכה". התורה מדגישה לנו שיש כאן התמודדות כפולה. ואלו בדיוק דברי עשו4:
ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי…
מוסר הברכה
יש תחושה לא נוחה בסיפור הברכות מכיוון שהן מגיעות בצורה נפתלת. אמנם התרגום מפרש "במרמה"5 – בחכמה", אך זה לא מתיישב על הלב.
דווקא על יעקב נאמר "תתן אמת ליעקב"6, ודווקא בנקודה זו נראה שיש לכאורה בעיה.
יעקב אכן חושש ללכת על המהלך הזה, בגלל הבעייתיות שיש בו. הוא מסכים ללכת רק לאחר שרבקה אומרת "עלי קללתך בני".
ובכלל למה לא היה ליעקב נעים? הרי הוא כבר קנה את הבכורה מעשו בסיפור עם נזיד העדשים? גם בסיפור מכירת הבכורה, יעקב ניצל את מצבו של עשו ולא עשה זאת בדרך ישרה.
נראה שהוא חושש לפספס ולפשל בתרגיל ולהיתפס ואז לקבל קללה במקום ברכה.
ולכן כשרבקה אומרת "עלי קללתך" – הוא רגוע.
אם אמו תקבל את הקללה זה בסדר?
יעקב מבין שללכת ליצחק ולשכנע אותו זה לא יעבוד. ולא נאריך כעת מדוע זה כך.
ההתחפשות
יעקב מתחפש וניגש אל יצחק, אולם דבר אחד לא לקח בחשבון. "הקול קול יעקב". אביו לא רואה אך שומע. איך יעקב פספס את הנקודה הזו?
איך יצחק השתכנע שמדובר בעשו אם הקול שלהם שונה לחלוטין?
אנו מדמיינים את יעקב כדמות שונה לחלוטין מעשו. אך האמת שהם תאומים זהים.
ניתן לראות בפסוקים שליעקב היו כוחות פיזיים גדולים. נראה בהמשך שהוא מסתדר עם האבן שעל פי הבאר. נראה כיצד יעקב מצליח להיאבק במלאך, וממשיך גם לאחר שהוא נפצע.
לכן, ניתן לומר שהקול של האחים היה זהה. אך ההבדל היה בסגנון הדיבור.
ישנו הבדל מרכזי בין האחים שמוזכר בפסוקים. מצוין שעשו שעיר7 ויעקב חלק. וצריך להבין מה ההבדל הזה אומר.
תיאור ההבדל בין שני האחים מתחיל בלידה8:
ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו. ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב…
מה פירוש המילה עשו?
מלשון עשיה, עשוי מוכן ובשל. כמו פירוש החזקוני על הפסוק:
אדמוני – לשון אדם אאומי"ץ בלע"ז. אדם נגמר כולו היה עשו שעיר כאדרת שער…
היינו מצפים שיקראו לו שעיר, אדום. אולם אלו שמות שמתווספים אליו רק אחר כך. ובאמת שמות אלו רמוזים כבר עכשיו, אדמוני (אדום9) אדרת שער (שעיר) – ויקראו לו עשו.
על כל פנים, השם הראשון שלו היה עשו.
ויקרא שמו יעקב
השם יעקב מגיע לכאורה רק מכך שידו אוחזת בעקב עשו. אם כן, כיצד היו קוראים לו אם היה אוחז באוזן או באף?
לעשו יש פרשנות מיוחדת לשם יעקב10:
ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי…
לכאורה, עשו צריך לומר "ויעקבני זה שלוש פעמים" (גם אחיזת העקב בלידה). הסיבה שעשו לא עושה זאת, מפני שהוא לא מקשר בין הדברים, אך אנחנו כן.
אחים ת(א)ומים
נאמר לרבקה "ורב יעבוד צעיר". אם נכניס במקום המילה "רב" את המילה "שעיר", יצא דבר משפט מעניין: "ושעיר יעבוד צעיר". אלו מילים דומות, שכן ה'צ' וה'ש' מתחלפות. כמו אצל יצחק וישחק11.
האחים דומים כמו כינויים, אך עם הבדל.
יש מאבק והתמודדות ובסוף יש הכרעה.
נאמר שהראשון יצא אדמוני, וניתן להרגיש שזה מבטא חיות ותסיסה, אצון לעשות – ג'ינג'י אמיתי.
אך היא התכונה הזאת בעייתית. כפי שאנו יודעים שיש בעיה עם הצבע האדום. הנביא ישעיה אומר12:
לכו נא ונוכחה יאמר ה' אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו.
עוונות רבים מתוארים כצבע אדום שיש להלבין.
בהקשר לעניינינו, ניצן לומר שכשהיצירה והעשייה והיצרים לא מבוקרים הם בעייתיים.
הנביא ישעיהו מתאר במקום נוסף את ההתמודדות עם הצבע האדום13:
מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה… מדוע אדום ללבושך ובגדיך כדרך בגת?
פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי. כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה… ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם…
הנקמה שתבוא באדום תהיה קשורה לצבע האדום.
יעקב השומר
מה פירוש השם יעקב?
אמנם עשו דרש את שמו לכיוון השקר והמרמה. אך קשה להניח שזו הייתה הכוונה בקריאת השם.
מדברי הנביא ירמיה יוצא פירוש דומה:14
איש מרעהו השמרו ועל כל אח אל תבטחו כי כל אח עקוב יעקב וכל רע רכיל יהלך. ואיש ברעהו יהתלו ואמת לא ידברו למדו לשונם דבר שקר העוה נלאו. שבתך בתוך מרמה במרמה מאנו דעת אותי נאם ה'.
ניתן להבין מתוך ההקבלה ש"עקב יעקוב" מקביל ל"רכיל יהלוך", שהכוונה לרמות אחד את השני, כפי שמתואר בהמשך.
בצורה פשוטה נראה שקראו לו כך בגלל מעשה אחיזת העקב. ואילו עשו רק דורש את השם שלו בהקשר לקיחת הברכה ממנו.
אך המשמעות העמוקה של השם "יעקב" היא שמירה15:
גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב.
הכוונה שלשומרים יש שכר רב.
הקשר הברור שבין שמירה לעקב היא שכדי לשמור צריך ללכת בעקבות הדבר שנשמר.
ידוע שיעקב היה רועה צאן, כאשר משמעות התפקיד היא לשמור על הצאן. כפי שמתואר בשיר השירים16:
אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים.
יעקב מעיד איזה רועה צאן הוא היה17:
זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי. טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה.
עשרים שנה לא גנבו ליעקב כלום, לא ביום ולא בלילה, מפני ששמר כמו שצריך.
המשמעות שיעקב אוחז בעקב עשו היא מפני שתפקידו לשמור עליו, לעקוב אחריו.
כמו שהצאן הולך והשומר מגיע בסוף.
"בשמרם עקב רב" – השכר יגיע בסוף.
עקבתא דמשיחא – התקופה שבאה בעקבות המשיח.
העקב מבטא את מה שמגיע אחרי מפני שהעקב הוא סוף האדם.
אולם, ניתן לעקוב אחרי אדם אחר גם למטרות לא טובות. כפי שאמר הנביא ירמיה – "כל אח עקוב יעקב וכל רע רכיל יהלוך".
נאמר לאברהם18:
וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך. גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך. והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ. עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורותי.
הכוונה שבעקבות שמיעת אברהם לדברי ה' הוא יקבל כתוצאה מכך את הארץ.
מי שומר על מי
המאבק בין יעקב לעשיו הוא מי יהיה הראש ומי העקב. נאמר לבסוף לעשו19:
ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך.
מכאן משמע שתפקיד עשו לשמור על יעקב.
עשו יצא הראשון אך זה בבחינת קליפת הפרי שנפגשים איתה תחילה. הקליפה נקראת גם כן "שומר הפרי". עשו הוא בבחינת המוץ שעוטף את החיטה, ואילו יקב הוא הגרעין.
בלידתם של יעקב ועשו רצו שבתחילה יעקב ישמור על דרכי עשו, אולם בהמשך יעקב יעלה ויהיה לראש. בסוף יתהפך הסדר ורב יעבוד צעיר.
בינתיים יעקב מתנהל בצורה מעוקבת – לא כמו מי שהולך בראש. אך זו הדרך שיש להלך בה בינתיים.
חז"ל מגלים לנו שיעקב ועשו זה מהדורה שניה20:
דהא יעקב דוגמא דאדם הראשון הוה, (ושופריה) דיעקב שופריה דאדם הראשון הוה.
בעצם יעקב הוא גלגולו של אדם הראשון.
האר"י מגלה לנו על פי דברי הזוהר שעשו הוא הנחש21:
… ולהיותו מבחינת נפש הנקראת עשיה כנזכר לעיל, יש בו אחיזה אל הקליפות וזוהמת הנחש כנודע, ולכן עשו שהוא הנחש נאחז בהם, ונקרא עקב עשו, כי הם בעשיה, הנקראת עקב. ויעקב חטפם מעשו, בסוד וידו אוחזת בעקב עשו…
נאמר לאדם22:
ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב.
האדם תופס את הנחש בעקב – במרמה. ולעומתו הנחש מנסה לתפוס את האדם בעקב במרמה23.
יעקב אבינו בא לתקן את הגלגול הקודם, כאשר הנחש לקח את הברכה של האדם ודאג שהאדם יתקלל. מפני כן יעקב פוחד מהקללה. האר"י מוסיף ומחדש לנו שלשם כך צריך להחליף תפקידים.
יעקב מתחפש לנחש ואוחז בעקבו ומתלבש בדמותו של עשו. רש"י מסכם לנו את המסע שעברו הבגדים הללו24:
בגדו של אדם הראשון – שהיו חקוקות בו כל מין חיה ובהמה, והוא נמסר לנמרוד על כן יאמר כנמרוד גבור ציד (בראשית י), ועשו הרגו ונטלו, לפיכך היה איש ציד, והן שכתוב בהן החמודות אשר אתה בבית (שם כז), ואני שמעתי בגדיו של אדם הראשון היינו כתנות עור שהיו לו.
האדם הראשון השתמש בבגדים הללו והם הגיעו לבסוף לצד השני של הנחש. ונאמר כעונש לרדם שהמאבק צריך להיות דווקא בדרך מפותלת "הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב", בדרך מעוקבת.
האר"י מלמד אותנו שרבקה באה לתקן את עוון חוה25:
כבר ידעת, כי רבקה באה לתקן לחוה… ואז נאמר לה כי לא תירא, כי ממעיה יפרדו איש מעל אחיו זה לקדושה וזה לקליפה, ואחר כך "ולאום מלאום יאמץ", וכל צד התערובת שעירב אדם הראשון בנשמות, כלם ישובו לקדושה, "ויתפרדו כל פועלי און", ואז ישאר יבש כעץ בלא קדושה כלל. ואחר כך "רב יעבוד צעיר", ויתבטל כחו מן העולם. אם כן, תיקון גדול הוא לה, כי אז יתוקן עון קליפתה וזוהמת הנחש, ותוכל לומר "קניתי איש את ה'", בזמן שיוציא יקר מזולל.
מכאן ניתן לומר ש"עלי קללתך", פירושו – מכיוון שעלי הקללה, לכן אני אחראית לתיקון.
האר"י מסביר גם זאת26:
וסוד הענין הוא מה שאמרנו, והוא שנתנו פגם בעץ החיים… ואז המלבוש שבקשו, נעשה להם בסוד (בראשית ג' כ"א) ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, מה שהיה קודם אור, באור פניאל מצד הטוב בלי רע, נעשה מעור, שיש בו רע… ואז נגרשו מעדן כי לא יכול להכילם. ואלו המלבושים ירשם קין מצד הנחש, והורישם לנמרוד, ועשו הרגו ולקחם ממנו. וכל צד הרע נתעכל והלך, ולקחו אותו בעליו ונשארו בכל צד הטוב. וזה סוד (בראשית כ"ז ט"ו) "החמודות אשר אתה בבית", וזה סוד כשלבש אותם יעקב איש תם בלי צד רע וסיגים. כי הסיגים נתעכלו באברהם ויצחק מצד ישמעאל ועשו ותיקנו חטא אדם הראשון, ונשאר יעקב שלם בלי סיג, ומטתו שלימה, וצורתו היתה דומה לאשדם הראשון. והיו"ד שהיתה בעקב מיעקב, נשאר בראש ישראל, בסוד לי רא"ש, ונתקן כל צד החטא. אם כן, עכשיו ראוי הוא שבמקום הקללות שנתקלל אדם הראשון כשפגם, עתה ראוי שיהיה להפך, ויקח הברכות הראויות להנתן לו. ולכן רמזה לו באמרה (בראשית כ"ז י"ג) עלי קללתך בני, ר"ת עק"ב, כלומר עקב שאני הייתי הסיבה בקללתך מצד אדם הראשון, עכשיו לך קח לי. ובסיבת אלו המטעמים שתעשה לאביך, ותלבש אלו הבגדים, יהיו סיבה לברך אותך. והסימן הוא, כשתלבש אותם עליך כל הרע שהיה בהם יהפך לטוב, וזהו הסימן שיבא גן עדן עמך הסוד הוא, שכמו שבתחילה בהיות דבוק בהם טוב ורע נגרשו מגן עדן, ועכשיו בהיות שנתעכל כל צד הרע, ותקנת הרע ונדבקת בטוב, אם כן עתה ראוי הוא שיבא גן עדן עמך, וראוי אתה להתברך, הפך הקללות שלקחת בהיות בהם הפגם וצד הרע, והבן.
כנגד חטא האדם הראשון "ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך"27, מגיע כעת התיקון בדברי רבקה ליעקב "ועתה בני שמע בקולי"28, "אך שמע בקלי"29.
יעקב שומר על עקבות עשו עד שייקח את הבכורה והברכה חזרה. וכשיגמר התיקון אז יתברר שיעקב הלך בצורה מעוקבת שכזו רק כשלב ביניים. אחרי ההתמודדות ניתן לחזור לדרך הראש. לאחר שיעקב נאבק בשרו של עשו הוא זוכה להיות לראש ונקרא "ישראל" אותיות "לי-ראש".
וכפי שראינו בדברי האר"י עדיין יש נקודה שנשמרת היעקב (ה'י' של ישראל), כאשר היא באה בצורה המתוקנת של העקב – כשמירה וכשכר.
מדת יעקב היא מדת האמת, אך האמת בעולם הזה מורכבת. האמת מספיק גדולה להכיל גם את דרך העקבה "עם נבר תתברר ועם עקש תתפתל"30. מפני שבצורה אמתית יש להתמודד גם עם הרוע וגם עם השקר.
אחרי התיקון יקרא יעקב בשם ישראל הנקרא גם ישורון31:
ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל.
וכפי שמנבא הנביא ישעיה (הובא לעיל) "והיה העקוב למישור" וזה התיקון היותר גדול. אולם, הדרך לכך יכולה לפעמים להראות קצת עקומה בעינינו. אולם התרגום לימדנו שיש פה חכמה גדולה ("בחכמתא").
כנגד הנחש שהביא מיתה לעולם בא יעקב, שחז"ל אמרו עליו שלא מת32. איש תם (חילופי אותיות מ-ת) התגבר על המיתה. ולכן נאמר על יעקב "תתן אמת ליעקב"33 – אותה 'א' שהייתה חסרה אצל אותו נחש. אלף מלשון לימוד, "אאלפך חכמה", כמו "אולפן" שהוא מקום שבו לומדים.
החכמה העליונה מלמדת אותנו כיצד לתקן את המוות שירד לעולם, שכן בתוספת ה'א' למת יוצא לנו – אמת.
יעקב ממשיך לעקוב34:
יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבא אל אדני שעירה.
ולעתיד לבוא יתקיימו דברי הנביא עובדיה35:
ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה לה' המלוכה.
1 כ"ה כ"ג.
2 בראשית י"ב ו'.
3 קין נדון כרוצח בשוגג מפני שניתן היה לומר שלא הבין לגמרי את המשמעות של הדברים. למרות שבפועל המעשה היה בכוונה.
4 כ"ז ל"ו.
5 כ"ז ל"ה.
6 מיכה ז' כ'.
7 התיאור ארדמוני נלווה לתיאור של השיער. הכוונה לשיער אדמוני.
8 כ"ה כ"ה – כ"ו.
9 לאחר מכן נתווסף נימוק נוסף – סיפור מכירת הבכורה – האדום האדום הזה.
10 כ"ז ל"ו.
11 ירמיה ל"ג ל"ו – "אל זרע אברהם ישחק ויעקב".
12 ישעיה א' י"ח.
13 ישעיה ס"ג א' – ו'.
14 ירמיה ט' ג' – ה'.
15 תהלים י"ט ב'.
16 שיר השירים א' ח'.
17 ל"א ל"ח – ל"ט.
18 כ"ו ב' – ה'.
19 כ"ז מ'.
20 זוהר חלק א' דף לה: , זוהר חלק ב דף קי"א. .
21 כתבי האר"י – שער הגלגולים הקדמה ל"ג.
22 ג' ט"ו.
23 מ"ט י"ז – "יהי דן נחש עלי דרך שפיפן עלי ארח הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור".
24 רש"י פסחים נ"ד: .
25 כתבי האר"י – ספר הליקוטים – פרשת תולדות.
26 כתבי האר"י – ספר הליקוטים – פרשת בראשית.
27 ג' י"ז.
28 כ"ז ח'.
29 כ"ז י"ג.
30 תהלים י"ח כ"ז. ובצורה דומה בשמואל ב כ"ב כ"ז.
31 דברים ל"ג ה'.
32 תלמוד בבלי, תענית ה': .
33 מיכה ז' כ'.
34 ל"ג י"ד.
35 עובדיה א' כ"א.
פשוט תענוג לקרוא ללמוד ולהתענג על מעמקי התורה. ישר כח
יפה ומחכים