הארץ הטובה בספר דברים
1ספר דברים מכיל הרבה חזרות על דברים שנאמרו לפני כן. בעבר דיברנו על הבדלים שכאלו ויישבנו אותם, כל הבדל ועניינו. כעת, ננסה למצוא הבדל שחורז כמה וכמה עניינים בספר דברים.
מינוי הדיינים
משה רבינו מתאר את הליך מינוי הדיינים1:
וָאֹמַר אֲלֵכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר לֹא אוּכַל לְבַדִּי שְׂאֵת אֶתְכֶם. אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם. הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם…
משמע מדברי משה שהרעיון של מינוי הדיינים שיעזרו לו, הוא רעיון שלו. בניגוד לנאמר בשמות2, שזה רעיון של יתרו.
חטא המרגלים
בדברים3:
(כב) וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן.
בבמדבר4:
וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר. שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם.
השאלה המפורסמת5 היא של מי היוזמה? בספר במדבר היוזמה של הקב"ה. ואילו בדברים משמע שהיוזמה היא של העם.
כמו כן, בספר דברים לא ברור מה היה חטאם של המרגלים מציטוט דבריהם6:
וַיִּקְחוּ בְיָדָם מִפְּרִי הָאָרֶץ וַיּוֹרִדוּ אֵלֵינוּ וַיָּשִׁבוּ אֹתָנוּ דָבָר וַיֹּאמְרוּ טוֹבָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֵינוּ נֹתֵן לָנוּ… וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ בְּשִׂנְאַת ה' אֹתָנוּ הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי לְהַשְׁמִידֵנוּ. אָנָה אֲנַחְנוּ עֹלִים אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ לֵאמֹר עַם גָּדוֹל וָרָם מִמֶּנּוּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם וְגַם בְּנֵי עֲנָקִים רָאִינוּ שָׁם.
לפי הפסוקים, המרגלים אמרו "טובה הארץ", ורק מתוך רגינתם של ישראל ניתן להבין שנאמרו גם דברים בגנות הארץ.
עשרת הדברות
רבי חנינא בן עגיל שאל את רבי חייא בר אבא שאלה7:
מפני מה בדברות הראשונות לא נאמר בהם טוב ובדברות האחרונות נאמר בהם טוב ?
אמר לו: עד שאתה שואלני למה נאמר בהם טוב, שאלני אם נאמר בהן טוב אם לאו, שאיני יודע אם נאמר בהן טוב אם לאו. כלך אצל ר' תנחום בר חנילאי שהיה רגיל אצל ר' יהושע בן לוי שהיה בקי באגדה.
אזל לגביה, אמר ליה ממנו לא שמעתי אלא כך אמר לי שמואל בר נחום אחי אמו של רב אחא ברבי חנינא ואמרי לה אבי אמו של רב אחי ברבי חנינא: הואיל וסופן להשתבר.וכי סופן להשתבר מאי הוי?
אמר רב אשי: חס ושלום פסקה טובה מישראל.
רבי חייא בר אבא אומר לכאורה, שאינו יודע אם כתוב בדברות האחרונות טוב.
האם ייתכן שחז"ל לא הכירו את עשרת הדברות בעל פה?
תוספות במסכת בבא בתרא עונה על כך8:
פעמים שלא היו בקיאין בפסוקים וכן מצינו בסוף שור שנגח את הפרה (ב"ק דף נה.) מפני מה לא נאמר בדברות הראשונות טוב כו' א"ל עד שאתה שואלני כו' שאיני יודע אם נאמר בהן טוב או לאו כלך אצל ר' תנחום כו'…
בנושא זה עסקו רבים9, ובייחוד בסיפור בבא קמא, מפני שלא ייתכן לומר שחכמים לא עסקו בעשרת הדברות ולכן לא הכירו את הפסוקים. אם כן כיצד ניתן להבין את דברי רבי חייא בר אבא?
הטוב שבדברים
חז"ל דברו בקודים ורצו להראות שיש אפיון מיוחד לספר דברים, דבר מיוחד שבאו להגדיר בספר דברים.
בספר דברים, בני ישראל עומדים בכניסה לארץ ישראל, ואז מתחולל שינוי בפסוקים. התורה עוברת לדבר במושגים עליונים יותר. המגמה של עם ישראל היא שחוזרים לגן עדן. עם ישראל הולך לתקן סוף סוף את חטא עץ הדעץ טוב ורע והולך לבחור בטוב.
המילה "טוב" תהיה מילת קוד בספר דברים.
אין זה מקרי שדווקא בלוחות השניים הנמצאים בספר דברים מופיע טוב.
האמת שלשון הפסוק הוא "ייטב" ולא "טוב". אלא חז"ל השתמשו בכוונה בביטוי השורשי "טוב" כמילת קוד.
מינוי הדיינים
בהזדמנות אחרת דיברנו על כך שפרשתנו מאחדת שני סיפורים. פרשת הדיינים המופיעה ביתרו ומינוי שבעים הזקנים המופיע בפרשת בהעלותך.
אולם ישנם ביטויים שאינם מופיעים בשתי הפרשיות האחרות ומופיעות רק בספר דברים10:
(יד) וַתַּעֲנוּ אֹתִי וַתֹּאמְרוּ טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לַעֲשׂוֹת.
חטא המרגלים
ישנו ביטוי המופיע בדברים ולא בפרשת שלח11:
וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט:
בספר דברים, לאחר חטא המרגלים ה' קוצף, ונשבע12:
אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה אֵת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָתֵת לַאֲבֹתֵיכֶם… וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה וּבְנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ הַיּוֹם טוֹב וָרָע הֵמָּה יָבֹאוּ שָׁמָּה וְלָהֶם אֶתְּנֶנָּה וְהֵם יִירָשׁוּהָ.
ובפרשת שלח שבספר במדבר13:
(כא) וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ. כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי. אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ… וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה וְהֵבֵיאתִי אֹתָם וְיָדְעוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר מְאַסְתֶּם בָּהּ.
רק בספר דברים מופיע הביטוי "הארץ הטובה".
כמו כן, כאשר מתארים בספר דברים את הדור החדש, מתווסף העניין של "לא ידעו טוב ורע". כל זאת, מפני שכעת, לקראת הכניסה לארץ באים לתקן את חטא עץ הדעת טוב ורע. הולכים לברר את הטוב מן הרע. ודווקא אלו שלא ידעו טוב ורע, יוכלו לאכול מעץ הדעת טוב ואז יוכלו להתחבר אחר כך בסוף החומש אל עץ החיים.
נתבונן בעוד מספר קטן מהמקומות בהם מופיע הביטוי "טוב" בספר דברים.
ואתחנן
משה מבקש מהקב"ה להיכנס לארץ14:
וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר… אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ. אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן…
משה רגיש שה' החל כבר את תהליך הכניסה לארץ. וכעת הוא מבקש לעבור ולהגיע אל הטוב.
עוד כשמשה נולד נאמר "וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוא". ולכאורה מדוע שאמא לא תחשוב שבנה הוא טוב? אלא חז"ל הבינו שיש כאן תיאור של משהו יוצא דופן.
רש"י15 על הפסוק מביא את דברי חז"ל:
כי טוב הוא – כשנולד נתמלא הבית כולו אורה (סוטה י"ב.).
למה דווקא אור?
פעם ראשונה בתורה16 נאמר "כי טוב" דווקא על האור בבריאת העולם. אותו האור מבטא את אור ה', הטוב הגדול, שצריך להתגלות בארץ הטובה.
משה מציג בפני העם את תשובת ה'17:
וַה' הִתְאַנַּף בִּי עַל דִּבְרֵיכֶם וַיִּשָּׁבַע לְבִלְתִּי עָבְרִי אֶת הַיַּרְדֵּן וּלְבִלְתִּי בֹא אֶל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה. כִּי אָנֹכִי מֵת בָּאָרֶץ הַזֹּאת אֵינֶנִּי עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן וְאַתֶּם עֹבְרִים וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת.
עשרת הדברות
הדברה המדוברת18:
כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ.
לאחר שראינו את המגמה הברורה בספר דברים השואפת אל הטוב. מובן מאליו שגם בעשרת הדברות יופיע עניין ה"טוב".
כידוע, עם ישראל ביקש שמשה ידבר עמו ולא ה'. ניתן להבחין מסגנון הדברים של משה שהוא לא היה מרוצה מכך19:
וַיִּקְרָא משֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֵיכֶם הַיּוֹם וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂתָם. פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לְהַגִּיד לָכֶם אֶת דְּבַר ה' כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ וְלֹא עֲלִיתֶם בָּהָר לֵאמֹר.
שומעים בפסוקים את האכזבה של משה מכך שישראל לא רצו לשמוע את ה', אלא לשמוע את הדברים דרך משה. משה מציין שפנים בפנים דיבר ה' עמכם, ועכשיו אנכי נאלץ לעמוד בפניכם היום כי יראתם…
גישתו של הקב"ה לבקשת עם ישראל היא אחרת לגמרי20:
וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם בְּדַבֶּרְכֶם אֵלָי וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹל דִּבְרֵי הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלֶיךָ הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ. מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְוֹתַי כָּל הַיָּמִים לְמַעַן יִיטַב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם לְעֹלָם.
הביטוי ה"טוב" שמייחס הקב"ה לעם ישראל אינו מופיע בפרשייה המקבילה בפרשת יתרו שבספר שמות.
גם בהמשך הדברים המילה המנחה ממשיכה להופיע21:
וְשָׁמַעְתָּ יִשְׂרָאֵל וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ וַאֲשֶׁר תִּרְבּוּן מְאֹד כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.
וכן22:
וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֶת לָךְ עָרִים גְּדֹלֹת וְטֹבֹת אֲשֶׁר לֹא בָנִיתָ. וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב אֲשֶׁר לֹא מִלֵּאתָ וּבֹרֹת חֲצוּבִים אֲשֶׁר לֹא חָצַבְתָּ כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נָטָעְתָּ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ… וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה' לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ.
פרשת הבנים
פרשת הבנים מופיעה במספר מקומת בתורה. אולם דווקא בספר דברים מופיע ביטוי מיוחד שאינו מופיע במקומות האחרים23:
כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים… וַיְצַוֵּנוּ ה' לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֵינוּ לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה.
ה"טוב", הוא חלק בלתי נפרד מהתשובה הניתנת לבן השואל.
מסעות בני ישראל
בתיאור המסעות בפרשת עקב יש שינוי מהמתואר בפרשת מסעי. נתבונן בנקודה מעניינת שמופיעה דווקא בפרשת עקב24:
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַיִּקָּבֵר שָׁם וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו. מִשָּׁם נָסְעוּ הַגֻּדְגֹּדָה וּמִן הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם.
לא כתוב מה אירע בבארות בני יעקן, אך לעומת זאת נכתב שבמוסרה מת אהרון (בסתירה לנאמר בבמדבר שזה היה בהר ההר), וזה מפני שכנראה בבני יעקן לא אירע שום דבר שחשוב לכותבו בתורה. בצורה דומה, לא נכתב כלום על גודגודה. אולם, היה חשוב לכתוב על יטבתה שהיא : "ארץ נחלי מים". במה מיוחדת יטבתה?
הביטוי "ארץ נחלי מים", מופיע עוד פעם אחת בתנ"ך25:
כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר… וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ.
"ארץ נחלי מים" הוא ביטוי הקשור לארץ ישראל. הביטוי הייחודי שמופיע רק עוד פעם אחת, מופיע ביטבתה. ונראה שהכתוב רומז לנו שיש ביטבתה בחינה של ארץ ישראל. ולכן קוראים למקום המיוחד הזה, שיש בו "טוב" – יטבתה.
אנו עומדים בתקופה שלפני תשעה באב, ובתשעה באב עם ישראל חטאו ולא ידעו לומר באמת שזו הארץ הטובה. ועל כן, "זכו" לכינוי הנורא "הדור הרע" שלא יזכה לראות את הארץ הטובה.
אנו אמונים על נבואת זכריה שימי האבל יהפכו לימים טובים. ואנו מצפים לזכות לראות בעינינו את טובתה האמתית המושלמת של הארץ הטובה.
1 דברים א', ט'-י"ג.
2 שמות י"ח, י"ז – כ"ד.
3 דברים א', כ"ב.
4 במדבר י"ג, א'-ב'.
5 רש"י במדבר י"ג, ב' ד"ה "שלח לך".
6 דברים א', כ"ה – כ"ח.
7 בבא קמא נ"ד:-נ"ה. .
8 בבא בתרא קי"ג. ד"ה "תרוייהו".
9 פני יהושע בב"ק נה. ד"ה "אמר לו",מהר"ץ חיות על בב"ק ,הרב ראובן מרגליות ב"המקרא והמסורה",עמ' ז-ט.
10 דברים א', י"ד.
11 דברים א', כ"ג.
12 דברים א', ל"ה – ל"ט.
13 במדבר י"ד, כ"א – כ"ג.
14 דברים ג', כ"ג – כ"ה.
15 שמות ב', ב'.
16 בראשית א', ד'.
17 דברים ד' כ"א – כ"ב.
18 דברים ה' ט"ז.
19 דברים ה', א' – ה'.
20 דברים ה', כ"ה – כ"ו.
21 דברים ו', ג, י'-י"א, י"ח.
22 דברים ו', י'-י"ח.
23 שם ו', כ' – כ"ד.
24 דברים י', ו' – ז'.
25 דברים ח', ז' – י'.