פרק ד' – ברק ודבורה
סיכמה וערכה: שפרה בירנבוים. לא עבר את הגהת הרב. (הזמנים המופיעים במהלך הסיכום מתייחסים לזמן בתוך השיעור)
אותו שמגר בן ענת, התיאור מצומצם מאוד. לא מופיעה הסיומת הרגילה אצל שופטים של ותשקוט הארץ כך וכך שנים. כנראה שזה לא היה. את זה אפשר לראות גם בתחילת פרק ד' " ויוסיפו… ואהוד מת. ולמה לא ואהוד מת? שמגר בן ענת לא הייתה תשועה לכל עם ישראל, לכן הכתוב מסויג ויושע גם הוא… אולי היה רועה צאן והייתה פלישת פלישתים, כפי שקורה הרבה בתקופה ההיא, אינתיפאדה חקלאית. והוא תפס את מלמד הבקר, והייתה עליו רוח ה', והייתה סייעתא דשמיא, והיכה בהם מכה נמרצת, וגם זו תשועה לישראל. לא תשועה לאומית.
השם ענת הוא שם של אלה כנענית. האם זה שם האם או האב? אולי לא היה יהודי בכלל. לא ברור. בתוך כל המהומה שנוצרה, זה עזר. אנחנו לא יועדים עליו ה רבה. נבין אולי יותר מאוחר מה המשבצת שהוא תופס כאן בסיפור.
(3:30) פרק ד'
(7:15) הרבה עניינים בפרשה הזאת. משמעות העניין של אישה שופטת. לא נדון בכך.
(8:10) נביאה והיא שופטת . אבל תיאור המשפט שלה לא כמו של השופטים בדרך כלל. בדרך כלל הם שופטים שיוצאים למלחמה. היא רק בתחום המשפט, וכאן מגיע ברק שאמור למלא את התפקיד הזה. וברק אל עושה רושם מדהים. הוא אומר לה אם תלכי עמי והלכתי… והיא אומרת לו "הלוך אלך עמך אפס… " לא הקריאה הנכונה… ביד אישה וזה באמת קורה. ביד אישה נמכר סיסרא. האם בידי, אם אבוא איתך, או בדרך אחרת, שסיסרא נמכר ביד יעל. מהפשר הדגש הזה שזה מופיע כך.
חזל מוסיפים כאן נתונים. אומרים שדבורה וברק, משפחות טובות, בוא נשדך ביניהם. לפידות זה ברק.
אומרים חזל אותה גימטריה. איך הגיעו חזל לומר דבר כזה? האם אשת לפידות זהו ביטוי? חזל דורשים שהייתה מכינה פתילות למקדש, ואז אשת לפידות זהו ביטוי כמו אשת חיל. (11) לא שם פרטי. ואפשרות אחרת, זהו שם בעלה. איך חזל הגיעו לכך שהיא אישתו של ברק? ברגע ששמעו איך מדברת אליו, אמרו – אישתו…
ניקח דוגמה קלסית בעניין, הסיפור של דוד ובת שבע. אומרים חזל בת שבע, אחיתופל הוא סבה. אחיתופל הוא היועץ של דוד, וכשאבשלום מורד הוא עבר לצד שלו. מה פתאום דחפו את אחיתופל להיות סבא של בת שבע? ויש הרבה דברים כאלו. למה לומר כזה דבר? אם חזל אומרים כזה דבר, יש לזה מקור. נבאר את הדוגמה בדקה אחת.
13:11 איפה כתוב שאחיתפל הוא סבה של בת שבע . מסתבר שזה כתוב. חזל הכירו יפה את התנך, וכשרואים פסוקים צריך לקרוא יותר טוב. כשדוד שולח לברר מי זאת. שמואל ב' יא:
ויאמר הלא זאת בת שבע בת אליעם אשת אוריה החתי. מה זה חשוב בת מי היא? מה שחשוב הוא שהיא אשת אוריה החתי. חשוב שיש לה בעל. לכאורה אילו הייתה פנויה ודוד ראה אותה ורצה אותה, אז אין בעיה. אך התברר שהיא נשואה. למה כתוב בת מי היא?
(14:20) שמואל ב' פרק כ"ג כל מיני גיבורים של דוד, ומופיעה רשימה שמית של עוד גיבורים
אֱלִיעָם בֶּן-אֲחִיתֹפֶל, הַגִּלֹנִי. {ס
חזל הכירו את הפסוקים.
אולי ברושם הראשוני נראה שאולי גם הטריד את חזל עצם שיתוף הפעולה הזה בין האישה הנביאה לבין האיש השופט. למה זה עובד בצורה שכזאת? אז חזל הבינו שיש אולי שיתוף פעולה יותר עמוק. נצטרך לעמוד על כך.
הלאה.
יעל אשת חבר הקיני. מה בדיוק הסיפור? הלנו אם לצרינו.
פסוק יא עמום. מה בדיוק קורה פה עם הקיני. חבר הקיני, בעלה של יעל, יהודי או לא? יעל יהודייה או לא? נשואה ללא יהודי? מה בדיוק הסיפור. סיסרא רץ אליה. אל המאהל של הקיני, כי יודע שיכול לסמוך עליהם. הקינים חיים בשלום עם הכנענים כאן. איתנו או לא? אם חיים איתם בשלום, למה מוסרת אותו ביד ברק? אנחנו שמחים, אבל למה זה קרה. האם כשהזמינה אותו לישון תכננה להרוג אותו? לכאורה כן, כי מה השתנה. יש עמימות בעניין הזה.
סתם הערה. יבין מלך כנען שמולך בחצור, זה לכאורה לא מסתדר עם ספר יהושע. שם בפרק יא הייתה מלחמה גדולה וחצור שרופה באש. (19)
יא א' ויהי כשמוע יבין מלך חצור…
הוא המארגן ויוצאים להילחם מולם.
וילכוד יהושע את חצור… ויכו .. ואת חצור שרף באש… רק כל הערים לא שרף… זולתי את חצור.
חצור שרופה ומלכה יבין מת. יכולת ההישרדות שלו מעוררת השתאות. יבין שרד את המלחמה ואת השרפה ואת ההריגה שלו. התשובה היא ראשית לגבי השם יבין. יבין זה שם של שושלת. כמו פרעה ואבימלך. אבל כתוב שמלך בחצור, וימכרם ה' ביד יבין מלך כנען אשר מלך בחצור. צריכים לומר שהשושלת של המלכים הללו הייתה פעם בחצור, אבל עכשיו כבר לא. לא המולך בחצור, אלא אשר מלך. והוא יושב בחרושת הגויים. למה הוא לא יושב בחצור? כי היא נשרפה. עכשיו הוא יושב בחרושת הגויים. יש לו צבא גדול מאוד. כדי לקבל מושגים, לפרעה יש שש מאות רכב, אז כאן יש פי אחד וחצי. אנחנו זוכרים מיהושע שלא יכלו להילחם בכנעני בגלל רכב הברזל, השעבוד הזה הוא שעבוד קשה. עשרים שנה. בחזקה. ומבינים שסיסרא ויבין זה לא עגלון מלך מואב מאזור יריחו, השיעבוד הזה יותר כבד ויותר קשה. בחזקה. עליית מדרגה רצינית.
תיאור הקרב
(23) דבורה שולחת את ברק לגייס עשרת אלפים איש מבני נפתיל וזבולון וזה מה שהוא עושה. עולה להר תבור. יבין שומע את הדבר הזה ומזעיק את כל הצבא שלו. למה סיסרא מחכה להתקפה של ברק? למה הוא לא היוזם? יש מרידה, אתה צריך לדכא את המרידה. מה שקורה, שדבורה אומרת לברק זה היום שנתן ה', קום… ברק יורד אליו, ולא סיסרא עולה.
הקרב
(24) או לחילופין, מה ברק חשב, הרי אי אפשר להסתיר עשרת אלפים איש? למה הר תבור, למה הלך לשם. באמת הדבר הזה מובן בהבנה הפשוטה של הדברים, ברור שהעסק הזה יתגלה. ולכן כתוב "ויגידו לסיסרא" אז היה יותר מתאים שהיה כתוב ויוגד לסיסרא כמו ויוגד למלך מצרים כי ברח העם. מי אמר? אחד מהשוטרים המצריים שליווה את בני ישראל. זה לא קירטי מי אמר. אבל ויגידו זה יותר קונקרטי. אם כך מי אמר? אין מנוס מלומר שזה המשך של הפסוק הקודם. לא ברק ודבורה ועשרת האלפים שבאו . .. אלא הקיני. יושבים שם הקיני. פשוט לכאורה שהם הלשינו. הרי היא הולכת עם ברק לקדש נפתלי, ויזעק ברק אותם קדשה, עד אלון בצעננים… (26) הם נמצאים שם ורואים את ההתארגנות והם מספרים לסיסרא והוא מזעיק את כל רכבו. קשה לחשוב שברק חשב שיוכל להעביר עשרת אלפי איש להר תבור, אבל הוא חשב שמספיק להעביר את האנשים להר תבור. ובכך בעצם מצליח ברק לקבוע את מקום המערכה והן את העיתוי. את מקום ההתנגשות – כי רכב הברזל אינו מסוגל לטפס בהר. ולכן הוא עומד בהר, עולה עם כולם, רגלים, ולכן הם אלו שיוכלו להתחיל. היה צריך את הזמן לעלות להר לפני שסיסרא מגיע. והנה סיסרא מגיע ונאלץ להמתין. ברור לו שיש מלחמה, וברור לו שהוא הכוח החזק יותר מהכוח שנמצא שם למעלה, אבל את היתרון האסטרטגי הגדול הזה מצליח ברק להעביר אליו, הוא יקבע מתי תתחיל המערכה, כי המצב לא ישתנה. הוא לא יכול להתמהמה הרבה כי עניין של אוכל וכד.' מתי בדיוק תלוי בו. לא רק זה, אלא שיש יתרון בכך שסיסרא מגייס את כל הצבא שלו, ומצד שני אם מנצחים, זוהי מכה ניצחת. (28:44) אז מן זבנג וגמרנו. ואכן זה מצליח. קום .. כי נתן ה' … וינס ברגליו.. וברק רודף אחרי המחנה. יש הפ משהו מוזר ביותר. מה קרה? הופתעו? הרי לא הופתעו ממש, הם ראו את הצבא למעלה, וברור שזה יקרה שזה הולך לקראת עימות.
(30:15) התשובה נס היא לא תשובה מספקת. זה מה שנאמר, ויהם ה'. מהו ויהם ה'? וירד סיסרא מעל המרכבה וינס ברגליו. זה מודגש שהוא רץ, וגם התיאור הזה בפסוק יז, וסיסרא נס ברגליו. שלא תחשוב שהוא נס במרכבה. מדוע נס ברגל? למה עוזב את המרכבה? הרכב? והסוסים? אולי יש פה תרגיל הטעיה, שברק רדף אחרי הרכב. אבל זה די מהר יתברר. (33) התיאור של נס ברגליו צריך לתת תוספת הסבר של מה בדיוק קרה.
ויהם
הסוסים
יש כאן אירוע מיוחד מאוד. העוצמה הגדולה שיש כאן, בצבא הרכב של סיסרא הוא בוודאי יתרון עצום, אך יש בו חולשה גדולה. הסוס הוא מהיר וחזק וקשה לחיל רגלים להתמודד מול סוסים. אבל יש להם נקודת תורפה. סוסים הם חזקים וממושמעים, עד לרגע שסוס נבהל. אז סוס לא מכיר אף אחד. הוא מתחיל להשתולל ולעמוד על רגליו האחוריות ולזרוק את רוכבו. (35) זה הבתיאור שמתואר בפרשת בשלח. בהקבלה מאוד דומה, צבא הרכב הגדול שיש , מה היה שם?
פרעה
הסוסים של צבאו. הביטוי שמופיע שם בפרשת בשלח, הוא הביטוי הבא:
ויהי באשמורת הבוקר.. ויהם…
כאן: ויהם ה' את סיסרא ואת…
מה פירוש הביטוי ויהם? מהומה. המהומה הזאת היא מהומת אלקים. מה קורה במהומה הזאת? מהומה רבתי. באשמורת הבוקר, יש עמוד אש ועמוד ענן. עמוד האש ועמוד הענן מתחילים לשחק, להשתולל שם. ויהם. הביטוי המרכזי שמבטא ה ויהם הזה הוא נתינת קולות של ה'.
פרק אחר שמתאר זאת מזווית אחרת, שירת דוד, בסוף שמואל ב'. תיאורים שלמים וארוכים שכולם בנויים על תיאור קריעת ים סוף. פסוק ח'.
ויראו אפיקי ים. מהו? (38) הים, זה לא המים. הים זה הקרקעית.
ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים
המים הוא כלי הקיבול. לכן הכלי הגדול של המים במקדש נקראים ים. עד יערה עליהם רוח ממרום. ה' ייתן כמה שהם מוכנים לקבל.
וייראו אפיקי ים פתאום יראו את הדרכים.
המתכונת היא של קריעת ים סוף. זה ויהם, הקולות המפחידים ביותר שה' משמיע. זה היה בים. אי אפשר לעמוד בזה.
המכה הכי עצמתית חוץ מבכורות, היא גם הכי ארוכה, ואחריה תגובת פרעה הקשה ביותר, ה' הצדיק ואני החוטא. מה שבר את פרעה שם? אש וברד? מהפסוקים מתברר שמשהו אחר לגמרי שבר אותם
וה' נתן קולות וברד…
היו אש וברד, והיו גם קולות. מה המקום שהקולות תופס?
העתירו את ה'.. ורב להיות קולות וברד…. הקולות יחדלון.
ויחדלו הקולות והברד.
וירא פרעה כי חדל הברד, והמטר והקולות, ושוב חוטא. הקולות גורמים פחד גדול ומהומה גדולה. זה יכול להיות בכל מיני צורות. לא רואים כלום, רק שומעים את הקולות, וזה גורם לפאניקה אדירה.
עוד דוגמה למה עושים הקולות.
הייתה מלחמה שבה מלך ארם היה במצור על שומרון, צבא גדול וחזק, ולעם ישראל אפילו אין חמשה סוסים. ואז כתוב מלכים ב' פרק ז' – לא חשוב כל ההקשר. עם ישראל נצורים, בחרפת רעב, בצורת קשה. מה עם מחנה ארם?
המצורעים הולכים אל מחנה ארם.
… והנה אין שם איש.
למה? כי לפני כן,
ה' השמיע את מחנה ארם קול רכב קול … ויקומו וינוסו (43)
וסיום הסיפור. הייתה פאניקה מלאה. אף אחד לא העז להסתובב., הם רצים משומרון עד איפה.
המלך שולח אחריהם, עד הירדן. כל הדרך מלאה בגדים וכלים שהם השליכו בחפזה. הכל הכול השליכו בפאניקה. זה כשה' משמיע קולות. זה ויהם.
נחזור לסוסים במצרים. אפשר לתאר מה הולך.
שמות:
עמוד האש ועמוד הענן משתוללים, והסוסים מתחילים להשתולל. הסוסים מתחילים לרוץ קדימה עם המרכבות ובכל מרכבה שלושה לוחמים. ויש בוץ וחושך, ועמוד האש והענן מתחילם להשתולל, מהר מאוד האופנים נשברים. כשהסוסים משתוללים ואי אפשר להשתלט עליהם. סוף סוף עם ישראל יכוליםלנשום לרווחה. כל הצבא הגודל של המצרים, ברגע שהסוסים מתחיליםלהשתולל הופך להיות מלכודת מוות.
חזל אומרים – לא נשאר בהם עד אחד, אבל אחד נשאר.
מאין חזל לוקחים זאת?
בדיוק מההקבלה לסיפור שלנו. כאן כתוב בדיוק אותו הדבר. ויכו את כל מחנה סיסרא לפי חרב, לא נשאר עד אחד, אותו ביטוי בדיוק, וסיסרא נשאר. ההקבלה בצורה מאוד ברורה. אז פה, ויהם ה' הייתה מהומה אדירה. כנראה מתי ירדו למלחמה? בלילה, בחושך, והתחילו להישמע קולות והסוסים מתחילים להשתולל. ומה שדבורה מספרת לנו בשירה. פרק ה'.
(48) מן שמים נלחמו, הכוכבים ממסילותם נלחמו עם סיסרא.
מקביל לעמוד הענן והאש. והסוסים – זה לא מתאים להם.
נחל קישון גרפם… עקבי סוס…
הסיפור פה הוא נחל קישון. ה' נתן שם שבר ענן אדיר. באטלס דעת מקרא מביא תיאור שללפני מאה שנה של שבר ענן אדיר שירד בעמק יזרעאל. מה שקרה הוא שבתוך דקות הכל הוצף. נחל קישון עלה על גדותיו. זה קרה במהירות אדירה. שבר ענן אדיר . הכל הפך להיות בוץ. מה קרה עם כל הרכב. נחל קישון גרפם. בשגרה של נחל קישון, בקושי יש נחל. היה פה איזה משהו מדהים בעצמה אדירה. כל צבא הרכב העצום, וזוהי הבעיה של צבא רכב. היו שם ברקים. היה ברק… אנדרלמוסיה אדירה. וכמעט שאין הרבה מה לעשות, אלא לרדוף אחריהם. מה שברור שמה שעושה סיסרא הוא לרדת מהרכב ולרוץ ברגליו. למה מכסה אותו בשמיכה? רטוב וקפוא ומותש.
איך זה עלה?
בשירה דבורה מתארת.
מי משתתף במלחמה?
ברק מזעיק את זבולון ונפתלי. בשירה מתארת יששכר ודבורה. גם יששכר היה שם. למה לא אמרה להזעיק גם את יששכר? מה בדיוק הנקודה. היא משבחת את זבולון ונפתלי. איך מתנהל העסק.
את המערכה העקרונית אנחנו מבינים . אספו את כל האנשים לשם. אספו את האנשים למקום סגור. והשיטפון הזה הוא שמביא את הכליה. זה היה חלק מתיאור הקרב. ומובן למה סיסרא נס ברגליו.