פרשה ד – פסקה ב'
המדרש:
"ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים", רבנן אמרין לה בשם רבי חנינא ור' פנחס ורבי יעקב בר' אבין בשם רבי שמואל בר נחמן: בשעה שאמר הקב"ה: "יהי רקיע בתוך המים", גלדה טיפה האמצעית ונעשו השמים התחתונים, ושמי שמים העליונים. רב אמר: לחים היו מעשיהם ביום הראשון, ובשני קרשו, "יהי רקיע", יחזק הרקיע. ר' יהודה בר' סימון אמר: יעשה מטלית לרקיע, היך מה דאת אמר: "וירקעו את פחי הזהב". אמר רבי חנינא: יצאה האש מלמעלה ולחכה את פני הרקיע. רבי יוחנן כשהיה מגיע לפסוק זה: "ברוחו שמים שפרה", היה אומר: יפה למדני רבי חנינא. אמר ר' יודן ברבי שמעון: יצאת האש מלמעלה, וליהטה פני רקיע. ר' ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא אמר: בא מעשה בראשית ללמד על מתן תורה ונמצא למד ממנה: "כקדוח אש המסים", אימתי חצה האש בין העליונים לתחתונים, לא במתן תורה, אתמהא, כך היתה בברייתו של עולם.