חז"ל דברו במקומות רבים על ייחודה של תורת ארץ ישראל על פני תורת חו"ל (ובפרט על פני תורת בבל). במהלך הדורות פירשו ראשונים ואחרונים דברים אלו כמתייחסים לא רק אל התלמוד הירושלמי, אלא אל כל לימוד תורה בארץ ישראל – כל הלומד תורה בארץ ישראל מושפע מאורה ומנעימותה של הארץ והדבר צריך להשפיע על לימודו. מרן הרב קוק זצ"ל הפך עיקרון זה ליסוד מרכזי בתחיית עם ישראל בדורנו – בראש כל התחומים המתחדשים צריכה לבוא התחדשות לימוד התורה ברוח ארצישראלית. הרב ראה עניין זה כחובתנו המיוחדת כלומדי תורה בדורנו, ואף ביאר את האופנים שבהם ארץ ישראל מחדשת את לימודנו.
בדורנו (וביותר בשנים האחרונות) דומה שהתרבו האזניים הקשובות לקריאה זו, והנסיונות השונים לגיבוש דרכי הלימוד המאופיינות לדורנו הולכים ומתרבים. הדבר בא לידי ביטוי גם בפנייה למקצועות שונים בתורה שבעבר פחות עסקו בהם – כגון תנ"ך, מחשבת ישראל, מדרש, ירושלמי ועוד; אולם לאחרונה מתרבים הנסיונות ללמוד גם את הגמרא בסגנונות חדשים המושפעים מאורה של ארץ ישראל (ואכן, בדברי מרן הרב זצ"ל מפורש שגם לימוד הגמרא וההלכה – ואף כל פרט ופרט בלימוד זה – צריך להיות מואר באור חדש באוירה של הארץ).
ההולכים בדרך חדשה נתקלים לעיתים מזומנות בקשיים מיוחדים; המבקשים לסלול דרך זו – על אחת כמה וכמה. ראשית, פעמים רבות לא לחלוטין ברור האופן שבו עלינו לרענן את דרך לימודנו. בנוסף לכך – כאשר אנו מנסים ללמוד בסגנון שונה עלינו לשאול שאלות שקודמנו לא עסקו בהן. ומעל לכל – חיפוש התשובות לשאלות העולות במהלך הלימוד הוא בבחינת סלילת דרך חדשה ודורש כוחות גדולים. מגמת האתר 'תורת ארץ ישראל' היא להיות אכסניה לכל המאמרים והחידושים בגמרא שמהווים נסיונות לגיבוש אופני ההתחדשות בלימוד הגמרא. באתר יהיה ניתן למצוא את המאמרים על סדר הש"ס, כך שכל מי שעוסק בסוגיא מסויימת יוכל לראות מה נאמר על סוגיא זו בכיוון מיוחד זה. כמו כן בכל מאמר יוגדרו גם דרכי הלימוד המתאפיינים לו, במגמה לגבש כללים בדרכי הלימוד של תורת ארץ ישראל. הגולשים מוזמנים לשלוח תגובות למאמרים, כדרכם של חכמי ארץ ישראל המנעימים זה לזה בהלכה.
מדרש רבה בראשית פרשה ט"ז, ב':
אשר שם הזהב, זהב וודאי.
וזהב הארץ ההיא טוב. אמר רבי יצחק: טובוי דהוא בביתיה, טובוי דהוא בלוויתי.
אמר רבי אבהו: טובה גדולה חלק הקב"ה לעולמו, אדם פורט זהוב אחד והוא מוציא ממנו כמה יציאות…
ומשם יפרד והיה לד' נהרים אין כתיב כאן, אלא לד' ראשים, אלו ד' גליות כנגד ד' ראשים…
שם האחד פישון – זו בבל – על שם (חבקוק א) ופשו פרשיו הוא הסובב את כל ארץ החוילה, שעלה והקיף את כל ארץ ישראל, דכתיב ביה (תהלים מב): הוחילי לאלהים כי עוד אודנו.
אשר שם הזהב, אלו דברי תורה, שהן נחמדין מזהב ומפז רב .
ו"זהב הארץ ההיא טוב", מלמד שאין תורה כתורת ארץ ישראל ולא חכמה כחכמת ארץ ישראל.
שם הבדולח ואבן השוהם וגו', מקרא משנה ותלמוד ותוספתא ואגדה.
בתחילה דרשו על זהב ודאי, דהיינו זהב כפשוטו, שהוא טוב. טוב בבית וטוב לדרך, כדברי רבי אבהו שאמר שאדם פורט זהוב אחד ומוציא ממנו כמה יציאות, שהמתכת המיוחדת הזו של זהב יקרה היא ומיוחדת ובחתיכת זהב אחת כלולות פרוטות רבות. על כן זהב הוא טוב, וטובה חלק הקב"ה בעולמו שברא זהב.
בהמשך דרשו זהב שלא כפשוטו. שכן אם על ארץ ישראל מדובר, הרי ששם אין מתכת זהב ואם כן "זהב" משל הוא לדברי תורה "וזהב הארץ ההיא טוב" שאין תורה כתורת ארץ ישראל.
לפי ההתחלה י"ל שתורת ארץ ישראל נמשלה לזהב שאף היא מתבטאת בכלליה של תורה, דרכה של תורת ארץ ישראל היא לעשות התורה כללים כללים.
שתי הוראות יש בדבר. האחת כשאתה פוגש כלל אתה פורטו כאדם הפורט זהב ומוציא ממנו כמה יציאות. דהיינו יש לשאול אילו פרטים נובעים מכלל זה אילו סוגיות הוא בונה ואילו תוצאות חיים יש לו.
השניה, כשאתה לומד פרטים יש לשאול מאיזה כלל באו פרטים אילו (ע"פ דברי הרב ריינס).
יש כאן הדרכה מעשית בלימוד תורת ארץ ישראל.
בלומדנו סוגיא עלינו לשאול לאיזה כלל שייכת הסוגיא.
למשל, כשאנו לומדים סוגיית קניינים עלינו לשאול לאיזה כלל תורני היא שייכת.
קניינים שייכים לכאורה לכל נושא "בעלות" וקשר וזיקה בין אדם לבין דברים אחרים.
הרב חרל"פ במי מרום מסביב לשמונה פרקים מראה שענין הבעלות שייך למצוה של הידמות אל הקב"ה שאף עליו נאמר "מלא כל הארץ קניינך".
מובן שיש סוגים שונים של קניינים ויש לברר כל אחד מהם. קנין אישות, קנין ממון, קרקע ומטלטלין, קנין הקדש ועוד.
דוגמאות רבות יש לצורת לימוד זאת.
יש להבין משמעות "אין תורה כתורת ארץ ישראל ואין חכמה כחכמת ארץ ישראל". נראה לבאר על פי דברי הרמב"ם בסוף ספרו מורה נבוכים שם ביאר כמה הוראות למילה חכמה. ובקשר למדרשנו נראה שהוראת חכמה כללית בחינת חכמה בגויים תאמין והוראת חכמה כעבודת המידות, הן ההוראות שעל פיהן יש לפרש מדרש זה.