ישמעאל ומשפחת אברהם

חיפוש שיעורים

  • נושא

  • שם הרב

  • ניקוי חיפוש
ישמעאל ומשפחת אברהם

פטירת אברהם ושרה

הפרשה פותחת בסיפור פטירתה של שרה אמנו, ובסיומה אנו קוראים על פטירת אברהם אבינו. בשתי ההלוויות הללו יש כמה סימני שאלה אודות המשתתפים בהן.

כאשר שרה נפטרה נאמר (כ"ג, ב'):

וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ:

המפרשים מתלבטים מהיכן בא אברהם? איך שלא יהיה, אברהם עשה מאמץ להגיע. על רקע הדבר הזה בולט בהיעדרותו יצחק. מדוע הוא לא נמצא? גם אם הוא נמצא רחוק, הוא היה יכול לבוא כמו אברהם שהגיע. משום מה יצחק לא נמצא וזה מצריך ביאור.

בסיום סיפור העקידה, לאחר שמעלים את האיל במקום את יצחק נאמר (כ"ב,י"ט):

וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע:

מישהו כאן שוב נשכח וזהו יצחק. מה קרה ליצחק לאחר העקידה? אולי באמת יצחק כן מת על גבי המזבח? יש כאן כמה וכמה סימני שאלה לגבי הסיפור של יצחק.

באותה מידה, גם ישמעאל חסר בהלווייתה של שרה. מדוע? משום שהוא גורש, וגם אם הוא היה נמצא כלל לא בטוח שהוא היה הולך להלוויה הזאת, כי לא נראה שהוא ושרה ראו את העולם עין בעין.

וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו:
וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֶל שְׂדֵה עֶפְרֹן בֶּן צֹחַר הַחִתִּי אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מַמְרֵא:
הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם מֵאֵת בְּנֵי חֵת שָׁמָּה קֻבַּר אַבְרָהָם וְשָׂרָה אִשְׁתּוֹ: (כ"ה,ח'-י')

פתאום כאן ישמעאל נמצא. כיצד הוא הגיע פתאום? הרי הוא גורש מהמשפחה וגם אברהם היה שותף מלא לגירושו. אדרבה, ישמעאל צריך יותר לכעוס על אברהם מאשר על שרה עקב גירושו, כי שרה היא לא אמו לעומת אברהם שהוא אביו. כיצד אברהם שומע לשרה? הוא שותף פעיל לאותו גירוש ולכאורה לישמעאל צריכה להיות בטן מלאה על אברהם. מיד לאחר מכן התורה מספרת על תולדות ישמעאל בן אברהם, ולאחר מכן על תולדות יצחק בן אברהם. הדבר הזה לא מסתדר טוב עם פרשת הגירוש של ישמעאל.

גירוש ישמעאל

ננסה לבדוק את הדברים כפי שהם כתובים (כ"א,-ט'-כ"א):

וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק:
וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק:
וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ:
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע:
וְגַם אֶת בֶּן הָאָמָה לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ כִּי זַרְעֲךָ הוּא:
וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע:
וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַיֶּלֶד תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם:
וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת כִּי אָמְרָה אַל אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד וַתִּשָּׂא אֶת קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ:
וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר לָהּ מַה לָּךְ הָגָר אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם:
קוּמִי שְׂאִי אֶת הַנַּעַר וְהַחֲזִיקִי אֶת יָדֵךְ בּוֹ כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימֶנּוּ:
וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת מַיִם וַתַּשְׁקְ אֶת הַנָּעַר:
וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר וַיִּגְדָּל וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת:
וַיֵּשֶׁב בְּמִדְבַּר פָּארָן וַתִּקַּח לוֹ אִמּוֹ אִשָּׁה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:

התיאור כאן הוא שהגר לוקחת את ישמעאל, שמה אותו על שכמה, הוא מתייבש והיא משליכה אותו תחת אחד השיחים. בן כמה ישמעאל? התיאור כאן הוא של ילד קטן. משהו כאן לא מסתדר כי ישמעאל היה הרבה יותר מבוגר וגדול, הוא לפחות בן 15 והתיאור הזה לא הגיוני ולא סביר! המפרשים מציעים פתרונות שונים, וחלק גדול מהם אומר על הפסוק (כ"א,י"ד):

וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע:

ואת הילד – אין הכוונה שאברהם שם אותו על שכמה. אלא הוא שם את חמת המים על שכמה, ואת הילד הוא נתן בידה. ועדיין, הוא נתן אותו בידיה וגם זה לא מתאים כל כך. זה עדיין לא פותר את בעיית השיחים וההתייבשות. רש"י מפרש שגם את הילד שם על שכמה, וזה מוכח מן הסיפור של "ותשליכהו תחת אחד השיחים", היא נשאה אותו ולכן היא משליכה אותו. אם כך, מה הפתרון?

ואת הילד – אף הילד שם על שכמה, שהכניסה בו שרה עין רעה, ואחזתו חמה ולא יכול לילך ברגליו (רש"י,כ"א,י"ד)

שרה עשתה לו עין הרע והפכה אותו לחולה, וכעת הוא כמו ילד קטן. מה רש"י בא לומר כאן? מהיכן הוא לקח את הדבר הזה? יש במפרשים מי שהולך לכיוון מרחיק לכת, והוא שישמעאל התנגד ואברהם היה צריך לקשור אותו כמו חבילה ואותה שמו על השכם של הגר. זה מראה עד כמה עוצמת הקושי כאן גדולה מאוד1.

יחסי שרה וישמעאל

אנו מבינים ששרה לא רוצה את ישמעאל והוא רק מפריע לה. האם זה היה כך מהרגע שהוא נולד? בטוח שלא! אפילו ממש להיפך. אברהם אבינו אהב מאוד את ישמעאל. הקב"ה מבטיח לאברהם שיוולד לו בן משרה. אומר אברהם לקב"ה: לא צריך, יש לי את ישמעאל. אברהם אבינו מאוד אוהב את ישמעאל בצורה כזו שאברהם אומר שישמעאל מספיק לו. אברהם תלה בו תקוות רבות. יש כאן קושי אחד גדול – מה עם שרה? האם הבשורה היא רק בשבילו? הקב"ה אומר לו שהוא יתן לו בן, אבל הוא מספר לו את הבשורה הזאת בשביל שרה (י"ז,ט"ו-י"ח):

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ:
וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ:
וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד:
וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ:

אברהם קלט את זה שהבשורה היא לשרה. כיצד אברהם עונה לו שיש לו את ישמעאל? כיצד אברהם מוותר גם בשם שרה? כנראה שאברהם לא מוותר כאן בשמה של שרה, הוא מרגיש שהוא מדבר גם בשמה, וגם היא מקבלת את הדבר הזה. אברהם מעריך שהתשובה הזו מקובלת גם על שרה. מדוע?

וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם לֹא יָלְדָה לוֹ וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָר:
וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ה' מִלֶּדֶת בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָי:
וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה: (ט"ז,א'-ג')

שרה עושה את כל המהלך הזה. היא לוקחת את הגר ונותנת אותה לאברהם בכדי שהיא תבנה ממנה. כיצד? הילד הזה יהיה בעצם הילד שלה. זו הכוונה וזה היה דבר מקובל כפי שנראה בהמשך ספר בראשית בסיפור יעקב ושפחותיו. אבנה – מלשון בניין, מלשון בן. נכון שהגר הרימה ראש כי היא לא שמחה להיות רק זו שמעמידה את הבן הזה בשביל שרה. לכן היא בורחת והמלאך אומר לה: שובי אל שרה והתעני תחת ידיה – קבלי אותה ותחזרי להיות שפחתה כי היא הגבירה. כשנולד הבן הזה להגר, זה הבן שגם שרה שמחה בו. אין ספק שזה לא בדיוק אותו הדבר, אבל אעפ"כ זו הייתה הכוונה, וזה הצליח. אז יש לה בעיה עם האמא, עם הגר, אבל הילד הוא הילד של אברהם ושרה, וזה בעצם מה שאומר אברהם לקב"ה: נתת לנו כבר ילד. אם אברהם אומר זאת סימן שלשרה יש רגשות של אמא כלפי ישמעאל. אומר הקב"ה: לא בצורה הזאת! שרה ממש תלד בצורה הרגילה והטבעית. שרה כן אוהבת את ישמעאל, לפחות בהתחלה. היא רצתה אותו ובזכותה הוא בא לעולם.

אז מי גורש?

האמנם ישמעאל הוא זה שגורש? לא כתוב בשום מקום שאברהם ושרה גירשו את ישמעאל (כ"א,ט'):

וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק:

בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם – מדוע האריכות הזאת?

וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק:
וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ:
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע:
וְגַם אֶת בֶּן הָאָמָה לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ כִּי זַרְעֲךָ הוּא:
וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע:
וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַיֶּלֶד תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם:
וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת כִּי אָמְרָה אַל אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד וַתִּשָּׂא אֶת קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ:
וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר לָהּ מַה לָּךְ הָגָר אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם:
קוּמִי שְׂאִי אֶת הַנַּעַר וְהַחֲזִיקִי אֶת יָדֵךְ בּוֹ כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימֶנּוּ:
וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת מַיִם וַתַּשְׁקְ אֶת הַנָּעַר:
וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר וַיִּגְדָּל וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת: (כ"א,י'-כ')

כלל לא כתוב שזה היה ישמעאל. הרי אם זה היה הוא, התורה הייתה כותבת את שמו. אם כך, פשוט שישמעאל יגיע להלוויה של אברהם בסוף הפרשה. אלא שקצת קשה לומר את הדבר הזה, ולכן ננסה להסביר.

הגר לא הייתה אשה מבוגרת וזקנה כמו שרה. מי אמר לנו שלאברהם והגר היה רק ילד אחד? לאברהם עצמו היה נס גדול של הולדת יצחק. אברהם לוקח אחרי פטירת שרה אשה נוספת ושמה קטורה. אברהם כבר הרבה מעל גיל 100 ואותה קטורה יולדת לו עוד צאצאים. כנראה שהקב"ה נתן לאברהם את כוח ההולדה מחדש וזה לא היה משהו חד פעמי. גם אצל הגר מאוד סביר שהיא תלד, עובדה ששרה נתנה אותה לאברהם לצורך זה. כשנולד בן לאברהם משרה יתכן ונולד בן נוסף לאברהם מהגר, ולכן הבן הזה מצחק עם יצחק. זה נשמע הרבה יותר סביר מאשר לומר שילד בן 17 מצחק עם יצחק. הבן הנוסף הזה ודאי לא אמור להיות הבן ממנו נבנית שרה, הוא מהגר ולכן מודגש מאוד שהוא בן הגר המצרית. לכן גם מובן מדוע שרה כל כך כועסת. רמז לדבר שהגבירה נפקדה ויחד איתה גם אמתה, הוא בסיפור של אברהם ושרה אצל אבימלך, שם היה עוצר לידה (כ',י"ז-י"ח):

וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאַמְהֹתָיו וַיֵּלֵדוּ:
כִּי עָצֹר עָצַר ה' בְּעַד כָּל רֶחֶם לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ עַל דְּבַר שָׂרָה אֵשֶׁת אַבְרָהָם:

בגלל הסיפור של שרה הקב"ה עצר בעד כל רחם בבית אבימלך. אברהם התפלל ואז אשתו ואמהותיו של אבימלך יולדות. מדוע זה כתוב? הרי האמהות שם לא כל כך חשובות לנו? יש צורך לתורה להגיד את זה, לומר שהיה כאן עונש גדול. תפילתו של אברהם פקדה את אשתו ואמהותיו של אבימלך, ומיד אח"כ כתוב שה' פקד את שרה, ויש את בן האמה. ההקבלה הזאת ממש זועקת לשמיים.

אז לא! הילד שגורש הוא כן ישמעאל. זה לא כתוב במפורש אך זה מאוד רמוז. שמו לא נמצא בצורה מפורשת, אך אם נחפש אותו נוכל למצוא אותו (כ"א,י"ז):

וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר לָהּ מַה לָּךְ הָגָר אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם:

זה ההסבר של שמו של ישמעאל. זה רמוז כאן. התורה עושה כאן דבר מעניין מאוד: באמת לא נולד כאן בן נוסף, אבל התורה מתארת כאילו נולד כאן בן נוסף. כלומר, ברגע שאצל אברהם בבית נולד יצחק, באותו הרגע יש לידה מחודשת נוספת ונולד בן להגר. מדוע? ישמעאל הוא הבן שתחת פיקוד שרה כל עוד מתברר שזה מה שיש ולא יהיה בן של שרה ממש. אבל ברגע שלשרה יש פרי בטן אמיתי משלה, אז מתברר שישמעאל הוא לא הבן שלה וכביכול הגר מקבלת ילד אמיתי משלה. ישמעאל הוא כתינוק שנולד ברגע שנולד יצחק. כאילו נולדו כאן שניהם יחד. התורה מציגה כאילו יש כאן בן חדש. כעת כבר נאמר "ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק" – הוא לגמרי מנותק ממנה. זו הפעם הראשונה ששרה יכולה להרגיש שישמעאל הוא לחלוטין בנה של הגר. לכן "לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק" – עד עכשיו הוא היה אמור לרשת, ושרה לא הייתה מתנגדת כי זה גם היה כאילו הבן שלה, וכעת כבר לא. לאברהם המהפך הזה הוא לא פשוט, משום שהוא ממשיך להיות הבן שלו. אומר הקב"ה לאברהם: שרה קובעת, שמע בקולה, היא מגדירה את כל העניין. שרה מכניסה כאן עין הרע בישמעאל, היא לא רוצה אותו ואברהם רוצה אותו. זה מה שאומר כאן רש"י. הדגש מבחינת שרה הוא שישמעאל הוא הבן של הגר ולא הבן שלי.

ילד או נער?

אין כאן התייחסות לגודלו של ישמעאל. לאברהם נאמר על גודלו (כ"א,י"ב):

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע:

הוא באמת נער, הוא כבר בן 15-17 שנה.

וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע: (כ"א,י"ד)

איך הנער הזה הפך לילד? מכאן והלאה, כל הפסוקים מתארים שזהו ילד, עד שנאמר (כ"א,י"ז):

וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר לָהּ מַה לָּךְ הָגָר אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם:

כעת שוב הוא חוזר להיות נער. בתווך יש שינוי והוא הופך מנער לילד. רש"י שם לב לדבר הזה. על משה רבנו מביא רש"י דרשה של חז"ל שכאשר הוא היה תינוק הוא היה בוכה כנער – קול מבוגר יותר (שמות,ב',ג' ו- ו'):

וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר:
וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה:

הוא כל הזמן נקרא ילד. ואז לפתע נאמר: "והנה נער בוכה". אומר רש"י: מלמד שקולו כנער.

ישמעאל הוא בן האמה ולפתע הוא הופך לילד כאשר שמים אותו על שכמה של הגר. אומר רש"י: נתנה בו שרה עין הרע והפכה אותו לחולה. זה מה שכתוב כאן בפסוקים וזה ביטוי פיסי למשמעות הרוחנית של הדברים, שבעצם כאילו יש כאן ילד קטן, והכל בגלל ההסתכלות של שרה, שראתה בעינה הטובה שיש כאן צורך לעין הרע בישמעאל – "כי לא ירש בן האמה הזאת". לכן זה מופיע בדיוק בנקודה הזאת.

"באר לחי ראי"

אברהם אוהב את ישמעאל וקשה לו. לישמעאל יש צער על העניין אך הוא רואה טוב מאוד שאברהם לא מגרש אותו בששון ובשמחה. כאן יבוא יצחק ויפתור את הבעיה. ברגע שיתברר בצורה ברורה שהעניין הוכרע ויצחק הוא זה שיירש ולא בן האמה, אז יצחק יכול להתחיל לטפל ולשקם את הסיפור הזה של ישמעאל והגר.

כשיצחק עומד לבנות את ביתו נאמר (כ"ד,ס"א-ס"ג):

וַתָּקָם רִבְקָה וְנַעֲרֹתֶיהָ וַתִּרְכַּבְנָה עַל הַגְּמַלִּים וַתֵּלַכְנָה אַחֲרֵי הָאִישׁ וַיִּקַּח הָעֶבֶד אֶת רִבְקָה וַיֵּלַךְ:
וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב:
וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים:

מה כל כך חשוב שליצחק היה עסקים לסגור בבאר לחי ראי? בנוסף, הוא נושא עיניו ולא רואה כלום. רבקה רואה את יצחק ונופלת מעל הגמל. כשהוא מסתכל הוא רואה גמלים באים. זה מה שיצחק רואה? הרי אשתו שם!

חז"ל ערים לדבר הזה: בא מבוא – ליצחק היה איזה עסק לסדר שם. איזה עסק? "באר לחי ראי" מוכר לנו מגירוש הגר לבדה בפעם הראשונה (ט"ז,י"ד):

עַל כֵּן קָרָא לַבְּאֵר בְּאֵר לַחַי רֹאִי הִנֵּה בֵין קָדֵשׁ וּבֵין בָּרֶד:

זו הבאר שם הייתה ההתגלות הראשונה להגר. התורה גם מציינת שם שזה בין קדש לבין ברד. מדוע כל כך חשוב לומר את זה? התורה מציינת לך שאתה צריך לדעת על זה, כי יצחק הלך לשם. אומרים חז"ל שהוא הלך להשיב את הגר לאברהם. לאחר שהוגדר מי בראש, יצחק הולך לסגור את העניינים הללו. לאחר מכן אברהם לוקח את קטורה, וחז"ל אומרים שזו הגר, שאברהם לקח אותה שוב, ואז גם ישמעאל חוזר. יצחק הוא זה שמחזיר אותם, וכעת זה נעשה בצורה הנכונה ללא מחלוקות. לכן יצחק וישמעאל קוברים את אברהם. חז"ל לומדים משם שישמעאל עשה תשובה. אומר רש"י: כאן מצאנו שחלק בן השפחה כבוד לבן הגבירה. זו תפיסת עולם – מי הולך ראשון אחרי אברהם? ישמעאל נותן ליצחק ללכת ראשון. בצורה כזאת זה בסדר גמור, וישמעאל נשאר בנו של אברהם. לכן גם מתוארים תולדותיו של "ישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה" (כ"ה,י"ב) – היא גם הגר המצרית וגם שפחת שרה. בצורה הזאת שמוכנים בסופו של דבר להתבטל, ישמעאל גם זוכה לברכות. לאחר מכן נחזור לסדר הנכון של "יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק" (כ"ה,י"ט) ומשם נמשיך הלאה, כך שבסופו של דבר ברור לכולם שיצחק הוא זה שנבחר.


1 הדבר המתבקש הוא להקדים את כל הסיפור הזה ולומר ש"אין מוקדם ומאוחר בתורה" והדבר הזה קרה כמה שנים לפני כן, כשישמעאל היה ילד קטן, ומאיזושהי סיבה הסיפור הזה מועבר לכאן. זה פתרון טוב, אך כאן לא ניתן להשתמש בו משום שיש כאן את יצחק, והרקע והמניע לגירוש הוא שישמעאל מצחק עם יצחק. אם יצחק כבר נולד יש פער של 14 שנה (ישמעאל נולד כשאברהם היה בגיל 86 ויצחק נולד כשאברהם היה בגיל 100) וקשה לומר שכבר אז הוא הציק ליצחק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן