מועדים פסח הרב מאיר בזקניסן ה'תשס"ג

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
לע"נ בצלאל בזק ז"ל.



הסדר שבהגדה


מדי שנה אנו קוראים שוב את ההגדה כדי לקיים את מצות סיפור יציאת מצרים וקשה לנו מאוד למצוא סדר ומבנה בשלל הדרשות והפסוקים. במאמר זה נעשה ניסיון לברר את החלקים השונים בהגדה וההגיון בסדר הצבתם. אני מקווה שהבנת הסדר והמבנה תעזור לכך שהמצווה החשובה הזו תוכל להיעשות ביתר העמקה, הזדהות והפנמה. ומתוך התקשרותנו לתוכן המופלא של גאולה ראשונה נזכה בקרוב לגאולה אחרונה.
נסביר את הסדר שבהגדה בתחילה בראשי פרקים ולאחר מכן נבאר קצת יותר כל פרק (יש להעיר שבמאמר זה נעסוק רק בהגדה שלפני הסעודה).

1. השאלה - "מה נשתנה" - ההגדה פותחת בשאלות הבנים "מה נשתנה" - מה פשר השינוי והתכונה המיוחדת בערב זה?

2. התשובה הראשונה בקיצור - "עבדים היינו ... ויוציאנו".

3. על חשיבות ומשמעות הסיפור - "ואפי' כולנו חכמים..."
לפני שנגשים לתשובה נוספת ומקיפה יותר (4) ולפירוש התשובה הראשונה (והשניה) (5) מופיעים מספר דברים שמסבירים את החשיבות והמשמעות המקיפה של הסיפור "ואפי' כולנו חכמים... מצווה עלינו לספר... וכל המרבה" "מעשה ברבי אליעזר" ועוד.

4. תשובה שניה ומקיפה יותר: מטרת הגלות והגאולה - "מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו ועכשיו קרבנו..."
כעת אנו נגשים לתשובה שניה ומקיפה יותר, העוסקת בפשר ומטרת הייסורים והגאולות שלנו - להוציאנו מבוץ החומריות בו היה שרוי עולם עובדי האלילים לטהרה וקבלת עול מלכות שמים "מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו".

5. הסיפור באריכות - "ודורש כל הפרשה כולה מארמי אובד אבי"
אחרי קביעת שתי התשובות בקיצור אנו מספרים את סיפור יציאת מצרים באריכות ובפירוט יותר, כדרשה סביב פסוקי וידוי ביכורים "ארמי אובד אבי" וכו'

6. "ר"ג היה אומר... פסח, מצה ומרור... על שום מה..."
אחרי סיום הסיפור אנו מקשרים אותו למצוות החג ומה כל אחת מהן מבטאת - "על שום מה".

7. בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו... לפיכך אנחנו חייבם להודות"
לסיום (החלק שלפני הסעודה) מתוך התחושה ש"כאילו הוא יצא ממצרים" - שכאילו אנחנו יצאנו ממצרים. אנו מסיימים בהודאה ושבח נלהבים. אנו עושים זאת בשני פרקים מההלל ובברכה "ברוך אתה... אשר גאלנו וגאל את אבותינו..."

8. "הא לחמא עניא"
פסקה זו הכתובה בארמית היא כנראה תוספת להגדה שנתחברה בעברית. תוספת זו מופיעה בתחילת ההגדה. מדוע? ננסה להסביר בהמשך בפירוט.

וכעת נסביר את החלקים השונים ביתר הרחבה:

1. השאלה "מה נשתנה"
ההגדה פותחת בשאלת "מה נשתנה". הבנים שרואים את הפעילות המיוחדת בלילה הזה שואלים: מה נשתנה? מה קרה? מה פשר כל הפעילות הזו?
מהפסוקים בתורה עולה כי התורה מצפה שעשית מצוות הפסח תעורר תהיה אצל הבנים: מדוע ולמה? "...ושמרתם את העבודה הזאת: והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם..."
חז"ל הבינו שישנה חשיבות מיוחדת לכך שסיפור יציאת מצרים יסופר כתשובה לשאלה וקבעו, כלשון הרמב"ם "וצריך לעשות שינוי בלילה הזה כדי שיראו הבנים וישאלו" יותר מכך גם מי שאין לו מי שישאלנו צריך "לשאול את עצמו".


2. התשובה בקיצור - "עבדים היינו - ויוציאנו"
אחרי ששאלנו מה פשר השינויים והמצוות המיוחדות בלילה זה מופיעה התשובה בקיצור. כלשון המשנה "מתחיל בגנות" - עבדים היינו, "ומסיים בשבח " ויוציאנו ה' אלוקינו משם ביד חזקה ובזרוע הנטויה". ולהבנת חשיבות ההודאה אנו מוסיפים: "ואילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים"

3. "ואפי' כולנו חכמים" - על חשיבות ומשמעות הסיפור
אחרי התשובה הקצרה של עבדים היינו, בה סיפקנו את הצורך של הילדים הקטנים שלא יכולים להחזיק מעמד עוד הרבה זמן, אנו עומדים להאריך ולהעמיק בסיפור יציאת מצרים "ואפי' כולנו חכמים כולנו נבונים... וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי משובח". וכאן מובאים מספר קטעים על חשיבות הסיפור וההארכה וההעמקה בו לכל אדם ובכל עת.
א. "מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע... והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה" - הנה אנו רואים דוגמה חיה לכך ש"אפי' כולנו חכמים... מצווה עלינו לספר... וכל המרבה..."
ב. המשנה: "אמר רבי אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות וכו'"
גם פה מודגשת חשיבות זכירת יציאת מצרים בכל זמן "כל ימי חייך" וכדרשתם של חז"ל במשנה, בימים ובלילות, בעוה"ז ואף בעוה"ב ("להביא לימות המשיח")
ג. "כנגד ארבעה בנים דברה תורה" - הסיפור הזה חשוב ומתאים לכל אחד (וחשוב להתאים אותו לכל אחד...).
ד. מקורה של מצות סיפור יציאת מצרים המיוחדת ללילה זה "והגדת לבנך - יכול מראש חודש... לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך".

4. תשובה שניה ומקיפה יותר: מטרת הגלות והגאולה

"מתחילה עובדי ע"ז היו אבותינו ועכשיו קרבנו המקום"
אנו שמחים על כך שהוציאנו הקב"ה ממצרים, אבל למה הכניסנו לשם? יש לנו גאולות מרובות אבל גם ייסורים רבים, למה?
התשובה: כדי לבנות עם שלם (לא מספר יחידים מיוחדים כאבות הקדושים) שיפנה לעבודת ה' טהורה בעולם של עבודה זרה, בהמיות ויצריות אנו היינו חייבים לעבור בכור היסורים ולכן אנו קוראים: "...כה אמר ה'... בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם... ויעבדו אלהים אחרים ואקח את אביכם... ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו ואתן לעשו את הר שעיר" כדי להגיע להר שעיר בו עובדים ע"ז ולא משתפרים כלל אין צורך בהרבה יסורים, אבל כדי להגיע לארץ ישראל, ארץ הקדש, צריך "ויעקב ובניו ירדו מצרימה" ועלינו לשאת בצער ובשמחה של ההבטחה "ידע תדע כי גר יהיה זרעך.... ועבדום וענו אותם... ואחרי כן יצאו ברכוש גדול"

5. הסיפור באריכות - "ודורש מארמי אובד אבי"
אחרי שנאמרו שתי התשובות לשאילת מה נשתנה: הפשוטה יותר (עבדים היינו) והכוללת (מתחילה עובדי ע"ז...). אנו מתחילים להרחיב את סיפור יציאת מצרים סביב פרשת וידוי ביכורים בה מספר כל יהודי בבואו לביהמ"ק עם ביכוריו את סיפור הגלות והגאולה.
צורת הסיפור היא כזו. בתחילה מובא כל פסוק מוידוי ביכורים בשלמותו ולאחר מכן דורשים ומפרטים כל חלק בפסוק.
למשל בפסוק הראשון:
"ארמי אובד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב"
"וירד מצרימה" - אנוס על פי הדיבור
"ויגר שם" מלמד שלא ירד יעקב אבינו להשתקע במצרים... וכו'

אח"כ עוברים לפסוק השני באותה הצורה וכך עד הפסוק הרביעי שהוא האחרון שמובא אצלנו: "ויוציאנו ה' ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה ובמורא גדול ובאותות ובמופתים".
פסוק זה נדרש בהרחבה יתירה כאשר הדרשה האחרונה היא "דבר אחר ביד חזקה שתים ובזרוע נטויה שתיים... אלו עשר מכות שהביא הקב"ה על המצרים במצרים".
כאן ישנה הרחבה נוספת על עשרת המכות והיחס בינם לקריעת ים סוף (פירוט המכות, דצ"ך עד"ש באח"ב, כמה לקו במצרים וכמה על הים).
אחרי שסיימנו בקריעת ים סוף את סיפור יציאת מצרים במובן המצומצם של "מתחיל בגנות" (עבדות) "ומסיים בשבח" (ויוציאנו). אנו מסיימים במובן היותר רחב של מתחיל בגנות (עבודה זרה) ומסיים בשבח (ועכשיו קרבנו המקום) במטרת היסורים והגאולות בשיר דיינו בו אנו חותמים "ובנה לנו את בית הבחירה" (וכסיומה של שירת הים "מקדש ה' כוננו ידיך").

6. ר"ג היה אומר... פסח מצה ומרור... על שום מה..."
לשאלת מה נשתנה, שעיקרה בזמן המקדש היה, מדוע אוכלים פסח, מצה ומרור, ענינו כבר בקיצור ובאריכות שמצוות אלו אנו מקיימים כתוצאה מיציאת מצרים.
עדיין יש מקום לתשובה יותר ממוקדת מה מבטאת כל אחת ממצות אלו. "פסח - על שום מה" "מצה - על שום מה" וכו'.
(ניתן גם לבאר כי פסח מבטא את יחודו ומיוחדתו של עם ישראל בגויים "אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים" והוא השורש ל"מצה" הגאולה המהירה והמיוחדת מצד אחד, וגם ל"מרור" היסורים המיוחדים שלנו - מצד שני. כלומר, הגאולות והצרות אינן "סתם" אלא קשורים לסגולה המיוחדת שלנו שצריכה להתגלות בעולם).

7. נתינת הודאה ושבח "בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו... לפיכך אנחנו חייבים להודות ולהלל..."
אחרי החלק העיוני בו ספרנו את הספור של עמנו ועיינו בו בפירוט מגיע החלק הרגשי של ההלל וההודאה. אנו מצפים ממי שסיפר, האריך והעמיק ביציאת מצרים שיגיע להזדהות והפנמה של מה שעבר על עמו שהוא חלק ממנו. "כאילו הוא יצא ממצרים" מתוך מצב נפשי זה בוקעת ועולה מאליה התחושה "לפיכך אנו חייבים להודות, להלל, לשבח, לפאר, לרומם וכו' למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הניסים הללו"...
וכאן מופיעים שני פרקים ראשונים מ"הלל המצרי" "הללויה הללו עבדי ה'"... ו"בצאת ישראל ממצרים". בסיומו של הלל בברכה מתוך לב מלא תודה "ברוך אתה ה'... אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים"...

8. הא לחמא עניא
בתחילת ההגדה מופיעה פסקה בארמית שנראה שנוספה מאוחר יותר בגלות. מה תפקידה? על כך תוכלו לקרוא במאמר הבא1 שכתבתי בשנה שעברה לתנועת "רוח חדשה" כאשר הייתה תקופה קשה מאוד ונשאלה השאלה מהיכן לוקחים כוח עמידה.




1 "הא לחמא עניא" או מהיכן לוקחים כח עמידה. הקובץ מופיע באתר.


-------------------------------------------------------------------------------------------