בבא מציעא כ”ז – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא
בבא קמא פ”ו (ע”ב), סנהדרין י’ (ע”א), סנהדרין ל”ג (ע”ב), מכות ה’ (ע”ב), כתובות ל”ה (ע”א) – לימוד מגזירה שוה
דין שילוח טמאים ממחנה שכינה (רמב”ם מצווה י”א) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא
המידות במועדות והמועדות במידות – לימוד מגזירה שוה, בנין אב, כל דבר שהיה בכלל ויצא ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא ודבר הלמד מעניינו
העומר – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב בפירוש
זוהר בהעלותך (ח”ג קמ”ט ע”א) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא
יבמות ד’ (ע”ב) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא
יבמות ז’ (ע”א) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא
יבמות ז’- לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב בפירוש
יבמות נ”ה (ע”א) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא
יבמות נ”ה (ע”א) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא
ירושלמי חגיגה (פ”ב ה”א) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא
מגילה ז’ (ע”ב) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא
מועד קטן ג’ (ע”א) – לימוד מכלל ופרט, כלל ופרט וכלל וכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא לללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא
מכילתא בא (ח’) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא
מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי (כ”ג) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא
מכילתא שמות (ל”ה) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא
סנהדרין נ”א (ע”ב) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא
סנהדרין ס’ (ע”ב) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא
סנהדרין ס”ב (ע”א) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא
סנהדרין קי”ג (ע”ב) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא
ספרא בהר (א’) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא
ספרא ה’ (ד’-ה’) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב בפירוש
ספרי דברים כ”ב (ג’) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא
ספרי נשא (ו’) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב בפירוש
סקילת שור המועד – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב בפירוש
פסחים צ”ה (ע”א) – לימוד מפרט וכלל ומכל דבר שהיה בכלל ויצא ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא על הכלל כולו יצא
פסחים ק”כ (ע”א) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא
פרשת הנגעים – ברייתא בריש ספרא – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחד שהוא כעניינו ומכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל לטעון טען אחר שלא כענינו
פרשת נשא – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב בפירוש
שבועות ז’ (ע”א) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא
שבת ע’ (ע”א) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא
שבת צ”ו (ע”ב) – צ”ז (ע”א), ספרי (שלח ז’), פסחים ו’ (ע”ב), חגיגה י’ (ע”ב), ילקוט שמעוני במדבר ט’ (תשי”ט) וילקוט שמעוני דברים ל”ב (תתקמ”ג) – לימוד מגזירה שוה
שור שנגח עבד ואמה – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחר שלא כעניינו יצא להקל ולהחמיר ומכל דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב בפירוש
תמורה י”ג (ע”ב) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב בפירוש
