פרשה כ – סימן ו’ ח”ב – יצירתו של הולד

הרב יהושע ויצמן
י״א באלול ה׳תשע״ח
 
22/08/2018

המדרש:
הרבה ארבה עצבונך והרונך, רבי אבא בר כהנא בשם רבי שמואל אומר כל שהוא הרבה ארבה כל שהוא במאתים ושנים עשר יום חי, רבי הונא אמר נוצר לתשעה ונולד לז’ אינו חי, לח’ אינו חי, נוצר לז’ ונולד לשמונה חי קל וחומר לתשעה, בעון קמיה דרבי אבהו מניין שהנולד לשבעה חי, אמר להן מן דידכון אנא ממטי לכון, זיט”ה אפט”א, איט”א אוכטא, רבי ברכיה בשם ר’ שמואל אמר לעולם אין האשה יולדת או למאתים ושבעים ואחד, או לרע”ב, או לרע”ג, לט’ הן ועיבוריהן, חייא בר אדא הוה יתיב קמיה דרב הוה מסבר ליה ולא סבר, א”ל למה לית את סבור, א”ל דהא חמרתי בעי למילד ואני מתירא שמא תיצון ותמות, א”ל ומה איכפת לך א”ל פעמים שהיא פוחתת, ופעמים שהיא מוספת, פוחתת אינה פוחתת מימות הלבנה מוספת אינה מוספת על ימות החמה, א”ל והכתיב (איוב לט) הידעת עת לדת יעלי סלע תספור ירחים תמלאנה, א”ל להלן בדקה, וכאן בגסה, א”ל והא בקרות של אנטונינוס היתה רובעת, והרביעו ממנה בקרות של רבי יש מהם שילדו עכשיו ויש מהם שילדו לאחר זמן, א”ל להלן בטהורה, וכאן בטמאה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.