לחיות עם פרשת השבוע – למה דווקא היום?

חיפוש שיעורים

  • נושא

  • שם הרב

  • ניקוי חיפוש
לחיות עם פרשת השבוע – כי תבוא – למה דווקא היום?

מילה אחת חוזרת בפרשה פעמים רבות. בחלק מן המקרים זה מעורר שאלות, שהמפרשים עמדו עליהם. המילה היא: “היום”.

הפעם הראשונה שבה מופיעה המילה “היום” היא בפרשת ביכורים (דברים כ”ו, ג’):

וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה’ אֱלֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה’ לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ.

יש להבין, הרי האדם ומשפחתו נמצאים בארץ מזה דורות, ומדוע הוא אומר: “הגדתי היום… כי באתי אל הארץ”? הוא לא בא היום אל הארץ.
בכמה מקומות בפרשה מסביר רש”י שהכוונה היא: “בכל יום יהיו בעיניך כחדשים”. התורה ניתנה בהר סיני, אבל היא מדברת אל כל הדורות. בכל דור נכון לומר: “את ה’ האמרת היום”. כל יום הוא מעין “יום אשר עמדת לפני ה’ אלוקיך בסיני” – כאילו התורה ניתנה עכשיו, ועכשיו אנו מקבלים עלינו את מלכותו של ה’.
המפרשים הלכו בחלק מן המקומות בדרכים אחרות. נעמוד על פסוק אחד, ועל שלוש דרכים שבהן פירשוהו חכמים.

כך נאמר (דברים כ”ז, ט’):

וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַה’ אֱלֹהֶיךָ.

שלושה פירושים מצאנו בדברי המפרשים למילה “היום” בפסוק. פירוש אחד “חרדי”, פירוש אחד “לאומי”, ופירוש שלישי שניתן לקרוא לו “חילוני”.

א. הפירוש ה”חרדי” נמצא בדברי הרש”ר הירש:

היום הזה נהיית לעם! היום הזה! החובה המשותפת לתורה, שהוטלה זה עתה על כל הנמנים עמך, והשמירה המשותפת של התורה, שכולכם הועמדתם על משמרתה – היא העושה אותך לעם. היום – ולא קניין הארץ שבעתיד הקרוב, אלא הקניין המשותף של התורה הוא העושה אותך לעם. אפשר שתאבד מן הארץ כדרך שאתה בא לרשתה, אך התורה והתחייבותך הנצחית לשמירתה תישאר קשר נצחי המאחד אותך לעם, וקשר זה לא יינתק לעולם. עובדה זו יוצרת הבדל עמוק בין ישראל לבין כל העמים ובה טמון הסוד של נצחיות האומה הישראלית.

התורה מדגישה שעם ישראל נהיה לעם “היום הזה”, לפני שנכנס לארץ. רק התורה עושה אותנו לעם, ולא ארץ ישראל. על כן החזיק עם ישראל מעמד גם בגלות, כשלא היה קשור לארץ ישראל.
לא כאן המקום להתפלמס ולהתווכח עם דבריו של הרש”ר הירש, אך דבריו ברורים ומפורשים.

ב. הפירוש ה”לאומי” הוא בדברי ה”אור החיים” הקדוש, על הפסוק (דברים כ”ו, י”ז):

אֶת ה’ הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ.

כך מפרש ה”אור החיים” הקדוש”:

את ה’ האמרת היום להיות וגו’. אומרו “היום” יתבאר על דרך אומרם ז”ל (כתובות ק”י ב) כל הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוה ע”כ, והוא אומרו את ה’ האמרת היום, דוקא, פירוש כיון שהיו בארץ המקודשת, והגם שעדיין היו בארץ סיחון ועוג עם כל זה כבר כתבנו שהיא מקודשת כיון שנכבשה כבוש רבים על פי נביא, וכמו שהוכחנו בפרשת מטות (ל”ב ג’) ומעתה אין מקומה נחשב חוצה לארץ ולזה האמירו ה’ להיות להם לאלהים, והוא אומרו להיות לך לאלהים.
עוד ירצה על דרך אומרם ז”ל (זוהר ח”א ק”ח ב) ששאר הארצות נמסרו ביד שרי מעלה מה שאין כן ארץ ישראל אין עליה שופט מבלעדי ה’, והוא אומרו את ה’ האמרת היום בכניסתך לארץ להיות לך לאלהים על דרך אומרו (תהלים י”ז) מלפניך משפטי יצא ולא יבא משפטינו לפני שר ושופט.

עם ישראל כבר היה בארץ ישראל – בעבר הירדן המזרחי. לכן ה’ אומר להם: “את ה’ האמרת היום” – על ידי הכניסה לארץ. רק בארץ ישראל עם ישראל הוא עם, וה’ הוא לנו לאלהים. בחוץ לארץ הרי זה “דומה כמי שאין לו אלוה”.

ג. הפירוש ה”חילוני” – על מנת להבין את משמעות הדברים, נתבונן בדברי הזוה”ק (ח”ב תרומה, ק”ס ע”ב, בתרגום):

“שמע ישראל היום הזה נהיית לעם” – “שמע ישראל” – יפה, “היום הזה נהיית לעם” – מהו, “היית” היה צריך לומר, מהו “נהיית”? אלא בכל מקום נאמר “עם”, כשנשבר לבם לעבודה, כמו שנאמר: (דניאל ח’): “נהייתי ונחליתי”. וזהו שכתוב: “שמעוני אחי ועמי”, אם “אחי” למה “עמי”, ואם “עמי” למה “אחי”? אלא אמר דוד: אם ברצון – אתם “אחי”, ואם לא – אתם “עמי”, לשבור לבכם לעבודתי. כך “היום הזה נהייתי לעם” – שברת לבך לעבודת הקב”ה.

“עם” הוא ביטוי שנאמר כאשר באים מתוך משבר לעבודת ה’. לא “שמע ישראל – ואהבת”, מתוך אהבה, אלא מתוך משבר. “היום הזה נהיית לעם” – אתם עוברים היום משבר, שמכוחו תהיו לעם.
מדוע אמרנו שזהו פירוש “חילוני”?
ביום הבחירות נסעתי למרכז הארץ, וראיתי לראשונה שלטי ענק, בגודל של בניינים, ובהם “הבטחת בחירות”: “ממשלת אחדות חילונית”.
לבי נחמץ. מדגישים את החילוניות, ואומרים “לא” לחרדים, כביכול זוהי הנקודה שעליה עומדות הבחירות. לא מדובר על ציונות, ולא על מצע חברתי, אלא על “חילוניות”. זה כואב מאוד.
נזכרתי בדברי הגר”א, על משיח בן יוסף.
בכמה מקומות בדברי חז”ל מצאנו שעתידים להיות לעם ישראל שני משיחים. משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. מסביר הגר”א, שמשיח בן יוסף מכשיר את האומה ואת הארץ לקראת בואו של משיח בן דוד. הרב קוק זצ”ל “תרגם” את דברי הגר”א לדורנו, והסביר שהגאולה המעשית, הציונות, היא בחינת משיח בן יוסף, ובע”ה יבוא לאחר מכן משיח בן דוד – שלטון מלא ושלם הכולל בית מקדש, נבואה וסנהדרין, וכל מכשירי הקדושה של עם ישראל.
בגמרא (סוכה נ”ב ע”א) אמרו שמשיח בן יוסף עתיד להיהרג. במקומות אחרים בחז”ל נאמר שהוא לא יהרג. מהגר”א מובן, שהריגת משיח בן יוסף פירושה מות הציונות החילונית. כל התשתית המעשית של הגאולה – המדינה שהוקמה על ידי אנשים הרחוקים מתורה – לא יכולה להתקיים. הצד המעשי ייחרב, ועל חורבותיו תקום מלכות בית דוד.
מעידים בני ביתו של הגר”א, שהוא היה מסתובב בביתו, בוכה ומתפלל על משיח בן יוסף שלא יהרג1. הגר”א ראה בהריגת משיח בן יוסף שואה. חורבן הצד המעשי שלא נבנה מכח התורה זה דבר קשה מאוד, ועל כן יש להתפלל שזה לא יקרה. אנו צריכים לשאוף שהמעבר ממשיח בן יוסף אל משיח בן דוד יהיה בדרך התפתחותית. המציאות תלך ותתרומם, ואנשים ישובו אל ה’, אל משיחו ואל תורתו, וכך המדינה החילונית תהפוך להיות מלכות בית דוד.
הזוה”ק מדבר על הפיכתנו ל”עם” מתוך משבר. זהו העתיד הצפון לנו על ידי החילוניות. אנו צריכים להילחם על כך, שנהיה לעם שלא מתוך משבר, אלא בהתפתחות איטית וחלקה.

כיצד אנו יכולים לפעול כדי שהמעבר למשיח בן דוד יהיה התפתחותי?
א. עלינו להתפלל על כך, שעם ישראל יראה את המציאות, ומתוכה ישוב אל ה’ ואל תורתו.
ב. עלינו לפעול לשם כך בצורה מעשית.
איננו יודעים איזו ממשלה הולכת לקום. כך או כך, נראה שאנשי התורה ישארו בשוליים. עברנו כבר תקופות כאלה בעבר. אנו למדים מן המציאות, שרצונו יתברך הוא שלא נשפיע “בחלון הראווה” של המדינה – בכנסת ובממשלה, אלא “בתוך החנות”.
המערכת הפוליטית היא כמו חלון ראווה, שמים שם בובות יפות ותולים עליהן בגדים יפים. אבל המסחר עצמו מתרחש בחנות – בחברה עצמה. שם אנו צריכים לפעול, לבוא לעם ישראל הביתה ולומר: באנו ללמוד ביחד.

כשראיתי את השלטים על “ממשלת אחדות חילונית”, לאחר הכאב הראשוני, חשבתי שאולי זה בא לומר לנו שעלינו “להוריד את הכפפות”. אם החילוניות אומרת: אני חילוני, אנו צריכים לומר: אנו אנשי אמונה ותורה, באנו ללמוד איתכם תורה. אנו לא צריכים להתבייש בכך. באנו ללמוד תורה ולהרבות אחדות ואהבה, כדי להגיע אל האמונה והתורה מתוך אהבה ומתוך קשר.
יתכן שיש כאלה שרואים בכך הכרזת מלחמה על האמונה ועל התורה. אנו לא במלחמה. אנו באים מתוך אהבה ומתוך רצון בקשר עִם כל עם ישראל. אנו רוצים קשר לעם ישראל – מתוך התורה.
על פי תוצאות הבחירות, בערך שליש מהבוחרים הצביעו למען ממשלה חילונית. ידם לא רעדה כשהם הצביעו כביכול נגד הקב”ה. הם אומרים: אנו לא רוצים את הדתיים. זו אמירה שצריכה להרעיד לנו את הלב.
אבל התגובה היא – לחזק את הקשר לתורה. אנו צריכים לבוא לאנשים האלה הביתה, דווקא אליהם, ולבקש ללמוד איתם תורה. אין לנו ספק שהם יקבלו אותנו באהבה, ויחד נלמד וניצור קשר לתורה ולאמונה.
זו התשובה שלנו לפירוש ה”חילוני” לפסוק. כדי שלא נהיה לעם מתוך משבר, בצורה נמוכה וקטנה, בצורה של “גחלים עוממות”.
אנו לא עם מלשון עמימות, אלא אנו “עם סגולה”. אנו בארץ ישראל, אשר עיני ה’ אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה. הקב”ה משפיע עלינו שפע עצום, ומשגיח על עם ישראל. אנו לא דואגים מתוצאות הבחירות. יש מי שמכוון את העולם.
אמנם – הדברים תלויים גם בנו. עברנו תקופות קשות, ממשלות שהביאו עלינו את הסכמי אוסלו, שגרמו לשפיכת דם רב בארצנו. אנו יכולים לפעול כדי שנגיע ליעודנו בנחת, ולא בצורה קשה.

עתידו של עם ישראל לא תלוי רק בתוצאות הבחירות, אלא בצורה שבה אנו נפעל. אנו צריכים להמשיך ולפעול בעוצמה במפגש עם אנשים בבתיהם, בתפילה ובלימוד תורה. כך הדברים ילכו ויתרוממו, והקב”ה ימשיך להשפיע עלינו שפע גדול, וישגיח עלינו בעינו הטובה.
אנו מתפללים שהקב”ה ינהיג אותנו בדרך טובה, במידת הרחמים, וטובו של הקב”ה יופיע על עמו ישראל לאורך ימים ושנים טובות.

ניתן לקבל את השיחה במייל בכל שבוע, בלי נדר, על ידי משלוח בקשה ל: metavhaaretz@gmail.com.


1 עי’ על כך בספר “קול התור” שהתחבר בבית מדרשו של הגר”א, ועוסק בעניינו של “משיח בן יוסף”.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *