פרשה כה – סימן ב
המדרש:
[ה, כט] ויקרא את שמו נח לאמר, ר' יוחנן ורבי שמעון בן לקיש רבי יוחנן אמר לא המדרש הוא השם ולא השם הוא המדרש, לא הוה צריך קרא למימר אלא נח זה יניחנו או נחמן זה ינחמנו, אלא בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון השליטו על הכל, הפרה היתה נשמעת לחורש, והתלם נשמע לחורש, כיון שחטא אדם מרדו עליו, הפרה לא היתה נשמעת לחורש, והתלם לא היה נשמע לחורש, כיון שעמד נח נחו, ומנא לן נאמר כאן נייחה ונאמר להלן (שמות כג) למען ינוח שורך וחמורך מה נייחה שנאמר להלן נייחת שור אף נייחה שנאמר כאן נייחת שור, ר' שמעון בן לקיש אמר לא השם הוא המדרש, ולא המדרש הוא השם, ולא הוה צריך קרא למימר אלא או נח זה יניחנו או נחמן זה ינחמנו, אלא עד שלא עמד נח היו המים עולים ומציפים אותם בתוך קבריהם ב' פעמים כתיב (עמוס ה) הקורא למי הים כנגד ב' פעמים שהיו המים עולים, ומציפין אותן בתוך קבריהם, א' בשחרית וא' בערבית, הה"ד (תהלים פח) כמו חללים שוכבי קבר שוכבים שלהם חללים היו, כיון שעמד נח נחו, נאמר כאן נייחה ונאמר להלן נייחה (ישעיה נז) יבא שלום ינוחו על משכבותם, מה נייחה האמור להלן נייחת קבר אף נייחה האמורה כאן נייחת קבר, רבי אליעזר אמר לשם קרבנו נקרא שנאמר (בראשית ח) וירח ה' את ריח הניחוח, ר' יוסי בר רבי חנינא אמר לשם נחת התיבה נקרא דכתיב ותנח התיבה, אמר ר' יוחנן לא שמשו המזלות כל אותן י"ב חדש, אמר לו ר' יונתן שמשו אלא שלא היה רישומן ניכר, לא ישבותו רבי אליעזר ורבי יהושע, רבי אליעזר אמר לא ישבותו מכאן שלא שבתו ורבי יהושע אומר לא ישבותו מכאן ששבתו.