שני שמות יש לה למידת המלכות בברייתא די"ג מידות.
בסדרת מידות כלל ופרט נקראת המלכות פרט "ששם הדברים נפרטים ומתפרשים"
ואילו במידות "דבר שיצא מן הכלל" נקראת המלכות "דבר" והוא הדין במידת דבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו.
יש להתבונן, אפוא, באיזה הקשר נקראת המלכות "פרט" ובאיזה הקשר נקראת "דבר". נראה שפשוט הוא, שכשפני המלכות אל התפארת, ונמצאת במגמה של עליה, למעלה מן היסוד ואף למעלה מן התפארת אז נקראת היא פרט.
בתהליך זה באה לידי ביטוי תכונת המלכות לתת לכל פרט את מקומו המיוחד להוציאו אל הפועל לעומת התפארת שהיא כלל הנמצא מעל הפרטים.
כשהמלכות נמצאת במצב של יציאה ופניה כלפי מטה אז נקראת דבר. מבואר בספרים ש"דבר" הוא שם המלכות כשבונה את עולמות בי"ע. דבר לשון דיבור שהוא צורת הביטוי כלפי אחרים. משמעות נוספת היא מלשון הנהגה, כשהמלכות מנהיגה את העולמות שתחת אצילות.

דילוג לתוכן