ירושלמי דמאי (פ"ז ה"ג) – לימוד מקל וחומר

גמרא ירושלמי דמאי פ"ז ה"ג:

תני לא יחרוש אדם בפרתו בלילה וישכירנה ביום… לא ירעיב עצמו ולא יסגף עצמו מפני שהוא ממעט במלאכתו של בעל הבית. רבי יוחנן אזל לחד אתר אשכח ספרא איינוס אמר להו מהו כן אמרו ליה ציים א"ל אסור לך ומה אם מלאכתו של בשר ודם את אמר אסור מלאכתו של הקב"ה לא כל שכן.
תרגום: שנו לא יחרוש אדם בפרתו בלילה וישכירנה ביום… לא ירעיב עצמו ולא יסגף עצמו מפני שהוא ממעט במלאכתו של בעל הבית. רבי יוחנן הלך למקום אחד, ומצא מלמד תינוקות שהוא מעונה ומסוגף ביותר. אמר להם: מדוע הוא כך. אמרו לו: מפני שהוא צם. אמר לו: אסור לך ומה אם מלאכתו של בשר ודם אתה אומר אסור מלאכתו של הקב"ה לא כל שכן.

הביטוי ציים מורה על צמצום. זה אופיו של הרעב והסיגוף.
שמים הם בבחי' משפיע והארץ מקבלת. השמים בבחי' התפשטות והארץ צמצום.
אם במלאכת בעל הבית במלאכת ארצית, הצמצום בצום ובסיגוף אסור קל וחומר שמלאכת שמים שעניינה התפשטות והשפעה יתירה, שהצמצום בצום אסור.

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם *

אימייל *