המאגר התורני

תמורה דף ט' (ע"א): … ואביי אמר (טוב בטוב מנלן דלא ימיר – שטמ"ק) קל וחומר הוא ומה טוב ברע דעלויי קא מעלי ליה לקי טוב בטוב דכי הדדי נינהו לא כל שכן דלקי ורבא אין עונשין מן הדין ואביי אמר לך הא לאו דינא הוא מי גרע טוב […]

תענית דף ח' (ע"א): אמר רבי אמי בא וראה כמה גדולים בעלי אמנה מניין מחולדה ובור ומה המאמין בחולדה ובור כך המאמין בהקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה. ועי' רש"י ותוס' עניינם של חולדה ובור. בערוך מביא המעשה בשלמות שהבתולה שמרה אמונים ולא נישאה לאיש והאיש לא שמר […]

מועד קטן כ"ח (ע"ב): תנו רבנן כשמתו בניו של רבי ישמעאל נכנסו ארבעה זקנים לנחמו רבי טרפון ורבי יוסי הגלילי ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא אמר להם רבי טרפון דעו שחכם גדול הוא ובקי באגדות אל יכנס אחד מכם לתוך דברי חבירו אמר רבי עקיבא ואני אחרון פתח […]

מועד קטן ט' (ע"א): אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן אותה שנה לא עשו ישראל את יום הכפורים והיו דואגים ואומרים שמא נתחייבו שונאיהן של ישראל כלייה יצתה בת קול ואמרה להם כולכם מזומנין לחיי העולם הבא מאי דרוש אמרו קל וחומר ומה משכן שאין קדושתו קדושת עולם וקרבן […]

תענית ד' (ע"ב): ומה במקום שאינו שואל מזכיר במקום ששואל אינו דין שיהא מזכיר. כשאינו שואל מזכיר, מלמדנו שהשאלה מצומצמת יותר ויש בה בחי' של דין וצמצום, ואילו הזכרה מתפשטת על פני זמן רחב יותר וזו בחי' של חסד. על כן אמרו שכששואל בודאי גם מזכיר. שאלה מבטאת צורך […]

ראש השנה כ"ה (ע"ב): תנו רבנן כיון שראה אותו עמד מכסאו ונשקו על ראשו אמר לו שלום עליך רבי ותלמידי רבי שלמדתני תורה ברבים ותלמידי שאני גוזר עליך גזירה ואתה מקיימה כתלמיד אשרי הדור שהגדולים נשמעים לקטנים קל וחומר קטנים לגדולים קל וחומר חיובא הוא אלא מתוך שהגדולים נשמעים […]

משנה מעשר שני פר' ג' הלכה ו': הלקוח בכסף מעשר שנטמא ייפדה רבי יהודה אומר יקבר. אמרו לו לרבי יהודה מה אם מעשר שני עצמו שניטמא הרי זה נפדה הלקוח בכסף מעשר שניטמא אינו דין שייפדה? אמר להן לא אם אמרתם במעשר שני עצמו שכן הוא נפדה בטהור ובריחוק […]

מועד קטן ז' (ע"ב): למימרא דבכהן תליא מילתא אין והתניא וביום הראות בו יש יום שאתה רואה בו ויש יום שאי אתה רואה בו מכאן אמרו חתן שנולד בו נגע נותנין לו שבעה ימי המשתה לו ולביתו ולכסותו וכן ברגל נותנין לו שבעת ימי הרגל דברי רבי יהודה רבי […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י וביאור הרב קוק. ברכות ה' (ע"א): מה ת"ל "ומתורתך תלמדנו" אל תקרי תלַמְדֵנו אלא תִלְמֵדֵנו דבר זה מתורתך תלמדנו. ק"ו משן ועין. מה שן ועין שהן אחד מאבריו של אדם עבד יוצא בהן לחרות יסורין שממרקין […]

בבא מציעא ב' (ע"ב): לימא מתניתין דלא כסומכוס דאי כסומכוס האמר ממון המוטל בספק חולקין בלא שבועה ואלא מאי רבנן הא אמרי המוציא מחברו עליו הראיה האי מאי אי אמרת בשלמא רבנן התם דלא תפסי תרוייהו אמרו רבנן המוציא מחבירו עליו הראיה הכא דתרוייהו תפסי [פלגי] לה בשבועה אלא […]

ראש השנה ט"ז (ע"ב): ואמר רבי יצחק חייב אדם לטהר את עצמו ברגל שנאמר ובנבלתם לא תגעו תניא נמי הכי ובנבלתם לא תגעו יכול יהו ישראל מוזהרין על מגע נבילה תלמוד לומר אמור אל הכהנים בני אהרן בני אהרן מוזהרין בני ישראל אין מוזהרין והלא דברים קל וחומר ומה […]

זבחים פ"ב (ע"א): משנה חטאת שקבל דמה בשני כוסות יצא אחד מהן לחוץ הפנימי כשר נכנס אחד מהם לפנים ר' יוסי הגלילי מכשיר בחיצון וחכמים פוסלין א"ר יוסי הגלילי מה אם במקום שהמחשבה פוסלת בחוץ לא עשה את המשויר כיוצא מקום שאין המחשבה פוסלת בפנים אינו דין שלא נעשה […]

ראש השנה ט' (ע"ב) – י' (ע"ב): תנו רבנן אחד הנוטע אחד המבריך ואחד המרכיב ערב שביעית שלשים יום לפני ראש השנה עלתה לו שנה ומותר לקיימן בשביעית פחות משלשים יום לפני ראש השנה לא עלתה לו שנה ואסור לקיימן בשביעית… לימא דלא כרבי מאיר דאי רבי מאיר הא […]

ביצה ל"ו (ע"ב): … כל אלו ביום טוב אמרו קל וחומר בשבת אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד. כבר למדנו לדעת (לעיל ל"ה:-ל"ו.) שיום טוב הוא בחי' קל והשבת חמורה. שכן האורות המאירים ומשפיעים ביום טוב גלויים יותר ואינם מלובשים כמו האורות המאירים בשבת1. על כן […]

ביצה ל"ו (ע"א): התם תנן אבל לא את האוצר ואמר שמואל מאי אבל לא את האוצר אבל לא יגמור את האוצר כולו דלמא אתי לאשויי גומות הכא מאי התם הוא בשבת דאסור משום דחמיר אבל יום טוב דקיל שפיר דמי או דלמא התם דאיכא בטול בית המדרש אמרת לא […]

במשנה: … ואם החרים את כולם אינם מוחרמים דברי ר"א א"ר אלעזר בן עזריה מה אם לגבוה אין אדם רשאי להחרים כל נכסיו על אחת כמה וכמה שיהא אדם חס על נכסיו. ובגמרא (על דברי ר' אלעזר בן עזריה): היינו תנא קמא איכא בינייהו דרבי אילא דאמר רבי אילא […]

כתובות כ"ח (ע"ב): השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידם צדיקים עצמם לא כ"ש. הנהגת הבהמה היא במידת הדין1. כל מעשיה הם בהכרח, מצד הטבע ואלו הם בחינות של דין2. אף על פי כן אין הקב"ה מביא תקלה על ידי בהמתן של צדיקים […]

ערכין כ"ט (ע"ב): מאי טעמא דשמואל קל וחומר ומה מכורה כבר יוצאה שאינה מכורה אינו דין שלא תימכר. שמא י"ל שלרב מכירה ובעלות זו מציאות. וחזרה ביובל זה דין, לכן מוכר ביובל וחוזרת אליו. אבל לשמואל מכירה זה דין, ולכן יש ק"ו שאם מכירה חוזרת, ק"ו שאין מכירה, שביובל […]

יבמות קכ"ב (ע"א): והתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי עקיבא אשה נאמנת להביא גיטה מק"ו ומה נשים שאמרו חכמים אין נאמנות לומר מת בעלה נאמנות להביא גיטיהן זו שנאמנת לומר מת בעלה אינו דין שנאמנת להביא גיטה. יש נשים שאינן נאמנות לומר מת בעלה, ואלו חמש נשים […]