פרשה כז – סימן ב
המדרש:
דבר אחר וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ כתיב (שם /קהלת ב/) כי כל ימיו מכאובים וכעס ענינו גם בלילה לא שכב לבו גם זה הבל הוא, כי כל ימיו מכאובים, זה דור אנוש ודור המבול שהיו מכאיבים להקב"ה במעשיהן הרעים, וכעס ענינו, שהיו מכעיסים להקב"ה במעשיהן הרעים, גם בלילה לא שכב לבו, מן העבירות, ומנין אף ביום ת"ל (בראשית ו) וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, ד"א גם בלילה לא שכב לבו, זה הקדוש ברוך הוא מלהביא עליהם פורעניות ביום ופורעניות בלילה דכתיב (שם /בראשית ז'/) וימח את כל היקום, ד"א כי כל ימיו מכאובים, אלו סדומיים, שהיו מכאיבים להקב"ה במעשיהם הרעים, וכעס ענינו, שהיו מכעיסין להקב"ה במעשיהם הרעים, גם בלילה לא שכב לבו, זה הקדוש ברוך הוא מלהביא עליהם פורענות ביום ופורענות בלילה, הה"ד (שם /בראשית/ יט) וה' המטיר על סדום, ד"א כי כל ימיו מכאובים, אלו המצרים שהיו מכאיבים להקב"ה במעשיהם הרעים, וכעס ענינו, שהיו מכעיסים להקב"ה במעשיהם הרעים, גם בלילה לא שכב לבו, מאחר שהי' בן ישראל גומר את מלאכתו, היה אומר לו עדור לי שתי עדריות בקע לי שתי בקעיות, ד"א גם בלילה לא שכב לבו, זה הקדוש ברוך הוא מלהביא עליהם פורעניות ביום ופורעניות בלילה, הה"ד ויהי בחצי הלילה, וגם זה הבל הוא.