משנת תנאים
דרך הלימוד: יש לעסוק בדברי התנאים השונים בנושא הסוגיא, במשניות, בתוספתות ובמדרשי ההלכה, ומתוכם לשוב אל הסוגיא ולעמוד על פרטיה.
אחת מדרכי הלימוד של תורת ארץ ישראל היא העיסוק במשנת תנאים.
מהי משנת תנאים?
בלומדנו את דברי הגמרא, אנו עוסקים פעמים רבות בדיון בדברי התנאים – במשניות ובברייתות המובאות אגב הדיון בגמרא. לימוד "משנת תנאים" הוא לימוד דברי התנאים העוסקים בנושא הסוגיא, ממקורותיהם השונים: משניות נוספות, תוספתא, מדרשי הלכה וכדומה, הבנת העקרונות העולים מדברי התנאים, ושיבה אל הגמרא ללימוד דברי האמוראים, הראשונים והאחרונים.
אנו לומדים את התורה כפי שעברה במסורת הדורות, החל מן התורה שבכתב, דרך פירושיהם ודרשותיהם של התנאים, דברי האמורים שעסקו בכך, ודברי הראשונים והאחרונים. איננו ניגשים אל המשנה או התורה שבכתב ו"ממציאים" תורה חדשה, אלא לומדים את הדברים כפי שהגיעו אלינו במסורת מסירת התורה. אולם, מן הצד השני אין לנו לעסוק בפרט מסוים בדברי התנאים, בלא לראות את התמונה הכוללת של דבריהם, כפי שעמדה לעיני האמוראים – והיא שעוררה את האמוראים, שדבריהם מבוססים על דברי התנאים – לומר את דבריהם.
על מנת לעמוד על דברי חכמים לעומקם, עלינו לנסות ולהבין מה היו הדברים שעמדו בפניהם, על איזה רקע נאמרו הדברים1, ומה באו האמוראים להוסיף או לחדש.
לשם כך עלינו לדעת אלו מקורות עמדו בפני האמורא בנושא הסוגיא, וכך לנסות ולהבין את שיטתו בצורה מלאה.
בלימוד דברי תנאים יש משום לימוד של דברי התורה ממקורם. המשנה אומרת (פאה פ"ב מ"ה-ו'):
…הזורע את שדהו שני מיני חטין, עשאן גורן אחת, נותן פאה אחת. שתי גרנות, נותן שתי פאות.
מעשה שזרע רבי שמעון איש המצפה לפני רבן גמליאל, ועלו ללשכת הגזית ושאלו. אמר נחום הלבלר, מקובל אני מרבי מיאשא, שקבל מאבא, שקבל מן הזוגות, שקבלו מן הנביאים, הלכה למשה מסיני, בזורע את שדהו שני מיני חטין, אם עשאן גורן אחת, נותן פאה אחת. שתי גרנות, נותן שתי פאות.
אומר על כך הירושלמי (פ"ב ה"ד):
אמר ר' זעירא בשם ר' יוחנן אם באת הלכה תחת ידיך ואין אתה יודע מה טיבה, אל תפליגנה לדבר אחר, שהרי כמה הלכות נאמרו למשה בסיני וכולהן משוקעות במשנה. אמר ר' אבין ויאות היא, שני מיני חטים אילולי שבא נחום ופירש לנו, ידועין היינו?!
כלומר, רבי יהודה הנשיא שיקע במשנה דברים שנאמרו למשה מסיני כפי שהם, ואין לנו ידיעה היכן שיקע דברים אלה, ולכן כל משנה היא "ספק הלכה למשה מסיני". בלימוד משנה אנו עוסקים, פעמים רבות, בדרי התורה כפי שנאמרו למשה על ידי הקב"ה. אף משניות שאינן הלכה למשה מסיני, פעמים שהן נאמרו בדורות קדומים ביותר, ועברו אלינו עם כתיבת המשנה.
מתוך העיסוק במקורות התנאיים, והבנת מקורות הנושא ויסודותיו, ניתן לשוב אל פרטי הדיונים בסוגיות הגמרא ולהבינם בצורה מלאה.
ועניין נוסף. כלומדי תורה בארץ ישראל, המנסים לסלול את דרכי הלימוד של תורת ארץ ישראל, עלינו לזכור כי דברי התנאים הם "תורת ארץ ישראל" המקורית, שכן הם נאמרו ונכתבו באוירה המחכים והטהור של ארץ ישראל, ועל כן יש חשיבות מרובה לעיסוק בהם.
נראה, שדרך לימוד כזו פותחת פתח בפני הלומד הרגיל, המעוניין בעמידה על יסודות הסוגיות. העיסוק במשנת תנאים מציב דרך מעשית ברורה, שהלומד יכול לסגל לעצמו ולמצוא בה ברכה רבה. נשמח לשמוע מן הלומדים הערות והארות לדרך הלימוד המוצעת בזה.
1 אין הכוונה לרקע ההסטורי או המדיני, אלא לרקע הלימודי, כפי שמפורט בפנים.