ל"ב מידות שבאגדה
הכלל: יש לעמוד על המדות בהן דרשו חכמים את הפסוקים, ולהבין לאורן את הצורה שבה נכתבו הכתובים.
כל מקום שאתה מוצא דברי רבי אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי באגדה עשה אזנך כאפרכסת, שנאמר: "הט לחכמה אזנך". ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר, בשלושים ושתים מדות התורה נדרשת. א. בריבוי. ב. במיעוט. ג. בריבוי אחר ריבוי. ד. במיעוט אחר מיעוט. ה. בקל וחומר מפורש. ו. בקל וחומר סתום. ז. בגזרה שוה. ח. בבנין אב. ט. בדרך קצרה. י. מדבר שהוא שנוי. יא. מסידור שנחלק. יב. מדבר שבא ללמד ונמצא למד. יג. מכלל שאחריו מעשה והוא פרטו של ראשון. יד. מדבר גדול שנתלה בקטן ממנו להשמיע האוזן בדרך שהיא שומעת. טו. משני כתובים המכחישים זה את זה עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם. טז. מדבר שהוא מיוחד במקומו. יז. מדבר שאינו מפורש במקומו ומתפרש במקום אחר. יח. מדבר שנאמר במקצת ונוהג בכל. יט. מדבר שנאמר בזה והוא הדין לחברו. כ. מדבר שנאמר בזה ואין ענין לו אבל הענין לחברו. כא. מדבר שהוקש לשתי מדות ואתה נותן לו כח היפה שבשניהם. כב. מדבר שחברו מוכיח עליו. כג. מדבר שהוא מוכיח על חברו. כד. מדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד על עצמו. כה. מדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד על חברו. כו. ממשל. כז. ממעל. כח. מנגד. כט. מלשון גימטריא. ל. מלשון נוטריקון. לא. ממוקדם ומאוחר שהוא בענין. לב. ממוקדם ומאוחר שבפרשיות.
ברייתא זו, שנדפסה ברוב מהדורות המדרש בתחילתן, קובעת את הכללים שעל פיהם נדרשים הפסוקים באגדה. דרך הדרש היא דרך סלולה ומוגדרת, ויש כללים למבקש לילך בה. לא כל הרוצה לדרוש ידרוש ככל העולה על רוחו, אלא יש חוקים וכללים לדרש. כללים אלה מסדרים בפנינו את החוקיות שעל פיה נכתבו הפסוקים, ועל פיה ניתן להוציא מהפסוקים את הדברים הגנוזים בהם.
בלימוד המדרש השתדלנו לעמוד על המידות שעל פיהן דרשו חז"ל את הדרשות. עבודה חשובה זו נעשתה על ידי המהרז"ו בפירושו למדרש, בו הוא מבאר בצורה שיטתית את המידות שעל פיהן נדרשו הדרשות.
הבנת המידה בה נדרש הפסוק מלמדת על הדרך שבה קראו חז"ל את הפסוקים, ועל הנקודות המרכזיות שבמדרש, ועל כן יש חשיבות לשימת לב לתחום זה. פעמים שמתוך עיון במדרש עולה הבנה עמוקה גם במידה עצמה ובמשמעותה, ובשיעורים להלן יש דוגמאות לדבר זה.