המשל

הרב יהושע ויצמן
י״ג באדר ה׳תש״מ
 
01/03/1980

דרכי לימוד מדרש

הכלל: המשל הוא ביטוי לכך שמערכות שונות פועלות בצורה דומה וניתן ללמוד מזו על זו.

אחת מל"ב מידות היא המשל. חז"ל עושים בה שימוש במדרשים רבים.
נעמוד כאן על משמעות מידה זו, וישמש הדבר למשלים הרבים המובאים במדרשים שבספר זה.
המשל מבוסס על יסוד עמוק במבנה העולם: המציאות בנויה כך שמערכות שונות פועלות בצורה דומה, וניתן ללמוד מזו על זו. כח המשיכה, למשל, פועל הן בחלקיקים קטנים ביותר, והן במערכות שמש שגודלן שנות אור. הבנת דרך פעולתו של כח זה במערכת אחת הקרובה להשגתנו, היא משל דרכו אנו מבינים את דרך פעולתו בדברים הרחוקים מהשגתנו.
כך גם בתורה. הבנת הדרך בה פועלת המציאות, מאפשרת להבין ערכים בתורה הפועלים בצורה דומה. דוגמא לכך ניתן למצוא בדברים המובאים על ידי קדמונים: "האדם עולם קטן"1. האדם הוא יחידה שלמה, הבנויה במבנה מסוים, ויש בה איברים שונים בעלי תפקידים מסוימים. החוקיות הקיימת במערכת המוכרת לנו – גוף האדם, פועלת גם במערכות רחבות יותר.
"אָדָם אַתֶּם" (יחזקאל ל"ד, ל"א), אומר הנביא, ואם כן, עם ישראל פועל כמו גוף האדם. יש לו ראש וידיים ורגליים, ומבנה שלם של גוף האדם. המערכות הולכות ומתרחבות ומתגדלות עד "וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה" (יחזקאל א', כ"ו) – אף העולמות הרוחניים בנויים כדמות אדם2.
דבר זה מבואר הרבה בספרי המקובלים. נביא את לשונו של השל"ה הקדוש בענין (תולדות אדם, בית ישראל תניינא, א'):

נחזור לעניינינו, הרי מבואר ענין האדם הן מצד נשמתו הן מצד דמות גופו, ועל זה נאמר "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו", הצלם בסוד הנשמה, והדמות בסוד הגוף. הדמות נגלה ועליו נאמר (איוב יט, כו) "ומבשרי אחזה אלוה", והצלם סוד הנשמה נסתר. וכן נאמר על סוד האדם הגדול "על הכסא דמות אדם" (יחזקאל א, כו), כי גבוה מעל גבוה סוד אדם קדמון, הוא בחכמה אשר שם נעלם איברי האדם, ואחר כך בתפארת כתיב (ישעיה מד, יג) "כתפארת אדם לשבת בית", כי שם נתגלה בשש קצותיו, והוא דמותו מתאחד באחדות הגמור, כי אינו אלא גילוי הנעלם… הרי ענין צלם ודמות של אדם, עד שטעו בו מלאכי השרת ורצו להשתחוות לפניו, ואמר להם אדם "בואו ונשתחוה ונכרעה ונברכה לפני ה' עושינו", כדאיתא במדרש. ואיתא במדרש (בר"ר ח, י), "ויפל ה' תרדמה", בשעה שברא הקב"ה אדם הראשון טעו מלאכי השרת ובקשו לומר לפניו קדוש, משל למה הדבר דומה למלך ואפרכוס כו'…

דמותו של האדם היא בצלם אלוקים, ומן הדמות ניתן ללמוד על העולמות העליונים.
הבנתנו את גוף האדם, מבנהו והיחסים בין חלקיו השונים, נותנת לנו הבנה בדברים עמוקים ביותר, שאין לנו כל השגה בהם ללא המשל. המשל מקרב אותנו אל הסוד, אל דברים הרחוקים מהשגתנו ללא המשל.

כדי לעמוד על משמעות המשלים המובאים במדרש, יש להבין בתחילה את המציאות המתוארת במשל – מדוע פועלות הדמויות שבו כפי שפועלות וכן הלאה. לאחר מכן יש להשליך מן המציאות המובאת במשל אל הנמשל, שכן הן פועלות בצורה זהה.
בנוסף, יש להבין מדוע השתמשו חז"ל במשל לביאור הענין, ומה היה חסר אילו לא היה מובא המשל. התשובה לכך, על פי רוב, היא שהנושא במדרש הוא עמוק ורחוק מהשגתנו, וללא המשל העוסק בדברים הקרובים אלינו, אין אנו יכולים לעמוד על ביאורם של הדברים העמוקים והרחוקים ממנו.


1 עי' במדרש תנחומא פקודי, ג'. הדברים מובאים גם במדרש הגדול לשמות כ"ו, ל', ועי' במורה נבוכים ח"א פרק ע"ב, ובהערות הרב קפאח שם, הערה 72.
2 עשר הספירות, למשל, בנויות כנגד קומת אדם. עי' בפתיחת אליהו הנביא הנאמרת לפני התפילה לפי מנהגי חלק מן העדות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן