סוטה ז' (ע"א) – לימוד מקל וחומר
במשנה (סוטה ז' ע"א) אמרו:
משנה כיצד עושה לה מוליכה לבית דין שבאותו מקום ומוסרין לו שני תלמידי חכמים שמא יבא עליה בדרך רבי יהודה אומר בעלה נאמן עליה.
ובגמרא אמרו:
תניא רבי יהודה אומר בעלה נאמן מקל וחומר ומה נדה שהיא בכרת בעלה נאמן עליה סוטה שהיא בלאו לא כל שכן ורבנן היא הנותנת נדה דכרת חמירא ליה ומהימן סוטה דלאו לא חמירא ליה ולא מהימן ורבי יהודה מק"ו מייתי לה והא רבי יהודה מקראי מייתי לה דתניא והביא האיש את אשתו אל הכהן מן התורה האיש מביא את אשתו אבל אמרו חכמים מוסרין לו שני תלמידי חכמים שמא יבא עליה בדרך רבי יוסי אומר בעלה נאמן עליה מקל וחומר ומה נדה שהיא בכרת בעלה נאמן עליה סוטה שהיא בלאו לא כ"ש אמרו לו לא אם אמרת בנדה שכן יש לה היתר תאמר בסוטה שאין לה היתר ואומר מים גנובים ימתקו וגו' ר' יהודה אומר מן התורה האיש מביא את אשתו אל הכהן שנא' והביא האיש את אשתו אמר להו קל וחומר ברישא ופרכוה והדר אמר להו קרא.
בתחילה אמר רב יהודה קל וחומר.
אם נידה שהיא בכרת שזה דין קשה וראוי להרחיק אותה ממנו שזה בחינת דין (ריחוק1), ואעפ"כ נאמן בעלה להתייחד עמה, סוטה שהיא בלאו שאינו דין קשה, קל וחומר שאין ראוי להרחיקה כ"כ ויהיה נאמן להתייחד עימה.
חכמים פרכו קל וחומר זה.
נידה יש לה היתר, ולכן אף שהבא על נידה דינו קשה בכרת, מכל מקום אינו דין קשה מבחינת קרבתו אליה, שהרי יש היתר לאיסורה והוא יהיה מותר לבוא עליה ולכן התירו גם להתייחד (שאין יצרו תוקפו), אבל סוטה על אף שמצד העונש היא בלאו אבל רחוקו ממנה מוחלט ואין לו היתר ועל כן אסור לו להתייחד עימה.
1 עי במבוא לקל וחומר – רחוק וקרוב.