בבא מציעא ב' (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
בבא מציעא ב' (ע"ב):
לא ולאו קל וחומר הוא ומה התם דאיכא דררא דממונא למר ואיכא דררא דממונא למר ואיכא למימר כולה למר ואיכא למימר כולה למר אמר סומכוס ממון המוטל בספק חולקין בלא שבועה הכא דליכא דררא דממונא דאיכא למימר דתרוייהו היא לא כל שכן.
דררא דממונא היינו שיש לו שייכות לממון ובודאי הממון של אחד מהם, וכל אחד מהם יש צד שהוא בעל הממון כולו. זוהי מציאות של מידת הדין, שיש חשש הפסד ממון לאחד מהם, ואעפ"כ אמר סומכוס שחולקין בלא שבועה שזו בחי' של רחמים, מצד השתוף שביניהם, שאנו אומרים שהם "שותפים" כביכול בממון, גם שחולקין בלא שבועה זו הופעה של רחמים שאין כאן בירור של הדין.
אם אין דררא דממונא, וייתכן שהממון אכן של שניהם גם מצד הדין, קל וחומר שחולקין שלא שבועה, ונפסוק על פי מידת הרחמים המשתפת ביניהם בלא שבועה.