מכות כ"ד – לימוד מקל וחומר
מכות כ"ד:
וכבר היה ר"ג ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא מהלכין בדרך ושמעו קול המונה של רומי מפלטה [ברחוק] מאה ועשרים מיל והתחילו בוכין ורבי עקיבא משחק אמרו לו מפני מה אתה משחק אמר להם ואתם מפני מה אתם בוכים אמרו לו הללו כושיים שמשתחוים לעצבים ומקטרים לעבודת כוכבים יושבין בטח והשקט ואנו בית הדום רגלי אלהינו שרוף באש ולא נבכה אמר להן לכך אני מצחק ומה לעוברי רצונו כך לעושי רצונו על אחת כמה וכמה.
רבי עקיבא כדרכו רואה גם בדברים שפגעה בהם מידת הדין, מקור לגלות את הטוב שבמציאות. לעיל בדף ה' ע"ב למדנו דברי רבי עקיבא שלמד מידת פורענות של הנטפל לעושי עבירה כמו עד שלישי שמעיד שקר עם כת של שני עדים, על מידה טובה של הנטפל לעושי מצוה ששכרו גדול.
רבי עקיבא לא רואה רק את מה שנגד עיניו. עיניו נשואות למרחוק ומכל מציאות לוקח את מה שישפיע ממנה טוב לעתיד.
מתוך ההבנה שהכל טוב, ולעולם חסדו של הקב"ה פועל, רואה רבי עקיבא את הטוב שבכל מציאות, אף שנראית היא כמציאות שלילית שמידת הדין פגעה בה.
כשרואה רבי עקיבא את הרשעים מצליחים ויושבים בשלוה, עיניו נשואות אל הצדיקים עושי רצונו יתברך וכבר רואה הוא את גודל שכרם.
זו היא מידת קל וחומר. כשרואים באלו המונהגים בדין, צד של רחמים, קל וחומר שיהיה צד זה אצל אלו המונהגים ברחמים.
זו הדרך להוציא מכל מציאות את הטוב. צריך לראות נקודה טובה, וממנה להמשיך, ואותה לראות צומחת בנהגת הטוב והרחמים.
זו צורה של שימוש בקל וחומר כדי להוסיף טוב וחסד כמובא בספרים הקדושים שהמידות שהתורה נדרשת בהן הן כנגד מידות הרחמים וקל וחומר כנגד מידת א-ל שהוא חסד כמו שנאמר "חסד א-ל כל היום" ולכן גם ר"ע משתמש במידה זו להוסיף טוב וחסד בעולם.