בראשית רבה (א' ג') – לימוד מגזירה שוה
הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י
בראשית רבה (א', ג'):
אימתי נבראו המלאכים… רבי חנינא אמר בחמישי נבראו המלאכים הדא הוא דכתיב "ועוף יעופף על הארץ" וכתיב (ישעיהו ו') ובשתיים יעופף.
מידת גזירה שוה באה כשממזגין בין שני דברים ומשוים ביניהם. העוף ממזג בעצמו שמים וארץ.
כך ביארנו דברי הגמרא בברכות (נ"ו ע"ב):
שלוש שלומות הם נהר ציפור וקדירה.
הנהר עושה שלום בין טיפות המים הזורמות כולן בדרך אחת.
הציפור עושה שלום בין שמים לארץ ומתווכת ביניהם.
הקדירה עושה שלום בין אש למים.
על כל פנים העוף המעופף עושה שלום בין שמים לארץ.
אף המלאכים עושים שלום בין רוח לגוף. כך נאמר בזוהר ח"ג (בהעלותך קנ"ב ע"א)
ת"ח עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו, ישראל לתתא מלאכי עלאי לעילא, מלאכי עלאי כתיב בהו (תהלים קד) עושה מלאכיו
רוחות, (האי באתר עלאה) בשעתא דנחתין לתתא (אף על גב דנחתין) מתלבשי בלבושא דהאי עלמא ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא לא יכלין למיקם בהאי עלמא
ולא סביל לון עלמא, ואי במלאכי כך אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה עאכ"ו כיון דנחתת להאי עלמא אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא לא יכיל
עלמא למסבל.
תרגום: בוא וראה, העולם העליון ועולם התחתון, במשקל אחד נשקלו. ישראל למטה מלאכים עליונים למעלה. מלאכים עליונים כתוב בהם עושה מלאכי רוחות.
ובשעה שיורדים למטה מתלבשים בלבוש של עולם הזה, ואם לא היו מתלבשים בלבוש כעין עולם הזה לא היו יכלו לעמוד בעולם הזה, והעולם לא סבל אותם. ואם
במלאכים כך, התורה שבראה את המלאכים ואת כל העולמות, והם מתקיימים בשבילה, על אחת כמה וכמה, כיון שירדה לעולם הזה, אם לא היתה מתלבשת באלו הלבושים
שבעולם הזה, לא היה יכול העולם לסבול.
המלאכים הם רוחות "עושה מלאכיו רוחות" (תהילים ק"ד) והם מתלבשים בגוף בירידתם לארץ ובכך ממזגים רוח וגוף ומתאים ללמוד אותם בג"ש מעופות.