שמות רבה (כ"ז, ה') – לימוד מגזירה שוה
הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י
שמות רבה (כ"ז, ה'):
"וישמע יתרו"… מה כתיב אחריו "וישמע משה לקול חותנו ויעש כל אשר אמר"
אף שבמדרש לא נאמר גזירה שוה במפורש נראה שיש כאן גזירה שוה. הנהגת גזירה שוה היא המיזוג בין כוחות שונים להשוותם.
יתרו שומע ממשה ומשה שומע ליתרו ליתן את של זה בזה ואת של זה בזה.
מקבלים הם דין מן דין ומשוים עצמם זה לזה. נוהגים הם בהנהגת גזירה שוה.
וכל זה הקדמה למתן תורה שהיא בחינת תפארת, כלשון הגמרא (ברכות נ"ח ע"א) "תפארת זו מתן תורה", הממזגת בין הדין לחסד ומשווה ביניהם.
אין לך הכנה טובה יותר למתן תורה, להיפגש עם התפארת, מאשר לנהוג בהנהגת גזירה שוה. לשמוע אחד את השני ולקבל זה מזה "וישמע יתרו"… "וישמע משה לקול חותנו".