מגילה (י"ב ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י
מגילה י"ב (ע"א):
בהראותו את עושר כבוד מלכותו אמר רבי יוסי בר חנינא מלמד שלבש בגדי כהונה כתיב הכא יקר תפארת גדולתו וכתיב התם לכבוד ולתפארת.
וברש"י ד"ה "בגדי כהונה":
שהיו בידו שם בגדי כהן גדול שהביאן (נבוכדנאצר) מירושלים.
בהמשך הגמ' (דף י"ד:) מבואר שאסתר הייתה נביאה מן הפסוק "ותלבש אסתר מלכות" ואף שם נלמד הדבר בגזירה שוה.
בסוגיין הגזירה השוה מתבקשת שהרי ג"ש היא בתפארת1. על כן למדו "תפארת" "תפארת" בג"ש.
יש להוסיף שתפארת היא הספירה המבטאת את שם ה'2. שם ה' אינו נמצא במגילה בגלוי. אף על פי כן מלוה הוא את כל סיפור המגילה וכל צירופי המקרים. דבר אסתר ותגובת אחשוורוש הלא המה ביטוי לשם ה' המלובש במגילה.
אחשוורוש לובש בגדי כהן גדול. זה ביטוי לגלות הנוראה ולירידת הקדש אל חשך הגלות. יחד עם זה, הרי זה מבטא שמעשי אחשוורוש ודבריו מלובשים אף הם בבגדי כהונה גדולה, ומכוונים הם אל הקדש.
בגלות כשעם ישראל רחוק ממקור הקדש, ואף הקב"ה בבחי' תרדמה3 "אלהיהם ישן הוא" או אז מופיע שם ה' כשהוא מוסתר בבגדי כהונה גדולה שמקומם בתקופה זו אצל אחשוורוש4.
גזירה שוה, שהיא במידת התפארת שהיא הספירה של שם ה', היא המידה המנהיגה את לבושו של אחשוורוש ולכן לומדים שלבש בגדי כהונה גדולה במידת ג"ש "תפארת" "תפארת".
1 לשון האר"י בגזירה שוה: "פעמים תקבל מתפארת שבתפארת, שהוא מכריע בקו השוה בין החו"ג, ואז יהיה העולם נידון בדרך ממוזג, לא רחמים גמורים ולא דין גמורים, אלא גזרה שוה לשניהם, ממוצעת בסוד התפארת".
2 זה לשון שערי אורה (שער ח' ספירה שישית): "אבל שם ה' יתברך שהוא קו אמצעי נקרא תפארת".
ובספר הפרדס לרמ"ק (שער כ"ג פ"ו): "כבר התבאר שם בן ד' (אותיות) הוא תפארת".
ובספר התניא (אג' קודש פ' י"ב): "מדת הרחמים הנקראת בשם תפארת בדברי חכמי האמת לפי שהיא כלולה מב' גוונין לובן ואודם המרמזים לחסד וגבורה ולכן סתם שם הוי' ב"ה שבכל התורה מורה על מדת התפארת".
3 עי' בפרי עץ חיים בהנהגת פורים: "סוד הפורים. סוד הפורים הנה נודע, כי כל זמני הגלות, עומדת הנוקבא רחל עם ז"א, אחור באחור. אמנם אז היה בסוף אותן הע' שנים של גלות בבל כנודע, ואז היה מתחיל למעלה לעשות תיקון, כדי להחזירם פנים בפנים, אז הוא צריך הפלת דורמיטא בז"א. שהוא הסתלקות המוחין מן הז"א, ונכנסים תוך רחל, ונתקנת פרצופה, ועי"ז יכולה לחזור אחר כך פנים בפנים:
(מהחברים – ענין פורים בהוד ענף גבורה, סוד יין הרומז בגבורה. לכן הנ"ס בדם, שהרגו בשונאיהם, וגם השמחה הוא ביין) והנה אז בימי מרדכי, היה סוף זמן הדורמיטא של ז"א, וסוד שאמר המן ישנו עם אחד מפוזר ומפורד. ארז"ל על ישנו, שאמר המן, אלהיהם ישן הוא, פי' ישן הוא המלך שלהם שהוא ז"א כנ"ל. וזהו הדורמיטא, וכיון שהוא ישן, ורוצה לחזור פב"פ לחזור ולבנות בהמ"ק פעם ב', (וזהו נדדה שנת המלך, מלכו של עולם, כי חזרו המוחין בו, ונתעוררו. וזה סוד ונהפוך הוא, דהיינו שנהפך הוא ע"י אמא, הנקראת הוא, ונתלבנו ונתמתקו דיניו.) א"כ נבטל בביטול עצתו של ית', ולא יבנה בה"מ בימיו ח"ו, דהיינו מלכות הנקראת מקדש, בסוד מקדש אדני"
4 כך לשון השפת אמת ליקוטים על המגילה: "וחז"ל דרשו על בגדי כהונה יראה שדקדקו דמקודם כתוב מלכתו חסר וכאן מלא וכתיב לעיל במדרש שלכך נכתב חסר שהי' כסא שלו ולא של שלמה וכאן נאמר מלא לכך דרשו שהראה כבוד מלכותו של הקב"ה שהוא בגדי כהונה שכתוב בהם לכבוד ולתפארת". עיי"ש עוד בדבריו.