ירושלמי שקלים (פ"א ה"א) – לימוד מגזירה שוה

הרב יהושע ויצמן
ה׳ באב ה׳תש״מ
 
18/07/1980

י"ג מידות

ירושלמי שקלים (פ"א ה"א):

תני "זאת עולת חדש בחדשו" יכול יהא תורם בכל חדש וחדש ת"ל "בחדשו לחדשי השנה" בחודש א' הוא תורם לכל חדשי השנה יכול באיזה חדש שירצה נאמר כאן "חדשי" ונאמר להלן "חדשי" מה חדשי שנאמר להלן אין מונין אלא מניסן אף חדשי שנאמר כאן אין מונין אלא מניסן.

"חדשי השנה" הוא ביטוי לשנה שלימה המורכבת מחדשים. לכל חדש יש תכונה ומהות המיוחדים לו. חדשי השנה כולם יחד הם מיזוג של תכונות וכוחות לכלל של מציאות אחת.
נתינת כל שקלי השנה בחדש אחד מבטא את הרצון למזג את כל תכונות חדשים ולעשותן מקשה אחת.
מטרת המיזוג היא תיקון וכפרה. החֹדש מבטא כפרה. "ראשי חדשים לעמך נתת זמן כפרה לכל תולדותם".
המיזוג הוא מחבר את חלקי הרע אל הטוב, ומשם עושים הם את דרכם אל שרש החיים. כך מתמתק הדין "אין הדין נמתק אלא בשרשו" וכך הופך הרע להיות טוב והמר נעשה מתוק.
הבאת כל השקלים יחדיו בחדש ניסן מבטא את השאיפה לחבר את הכל אל החסד שהוא תכונת חדש ניסן.
י"ב חדשי שנה ואף הם ביטוי למיזוג. המספר שנים עשר מכוון כנגד י"ב גבולי אלכסון שאף הם ביטוי למיזוג של חסד ודין ימין ושמאל, כתכונת האלכסון המחבר שני צדדים מנוגדים.
הלימוד בגזירה שוה מבטא את מיזוג הכוחות1 הבא לתקנם ולשכללם.
זה כח השקלים הניתנים למקדש ומחברים ממונו של אדם ותאוות בצעו אל שרשן הקדוש. השקלים מכפרים (הקדים הקב"ה שקליו לשקלי המן. נתבעים למשכן ונותנים) וכפרתן היא באמצעות חיבורן יחד עם כל רכושו של אדם והאדם עצמו, אל השרש העליון שכולו טוב.


 

1 לשון האר"י בג"ש: "לפעמים תקבל מתפארת שבתפארת, שהוא מכריע בקו השוה בין החסד וגבורה, ואז יהיה העולם נידון בדרך ממוזג, לא רחמים גמורים ולא דין גמורים, אלא גזרה שוה לשניהם, ממוצעת בסוד התפארת".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן